האחות שממשיכה להיות שם גם בשעת חירום
לרגל שבוע האחים והאחיות ב"כללית", מובא סיפורה של נטליה לוינזון, אחות קהילה במרפאת "כללית" בקיבוץ דן. הסיפור משקף את המציאות המורכבת שעמה מתמודדים צוותי האחיות מאז תחילת המלחמה. בין הדאגה האישית והמשפחתית למחויבות להמשיך להיות שם עבור המטופלים, היא ממשיכה להעניק טיפול מקצועי, ליווי אישי ותחושת ביטחון לקהילה כולה. לצד הידע הרפואי, היא מביאה אתה גם הקשבה, רגישות ונוכחות אנושית, דווקא בתקופה של חוסר ודאות ומתח מתמשך. בתקופה רגישה זו, עבודת האחים והאחיות בקהילה מקבלת משמעות עמוקה עוד יותר עבור המטופלים והקהילה.
גם עבור נטליה לוינזון, אחות קהילה במרפאת "כללית" בקיבוץ דן, העבודה קיבלה משמעות אחרת, מאז תחילת המלחמה. בקיבוץ קטן, שבו כולם מכירים את כולם, תפקיד אחות הקהילה חורג הרבה מעבר לטיפול הרפואי עצמו. היא מלווה משפחות לאורך שנים, מכירה את ההורים, הילדים והסבים ופוגשת את המטופלים ברגעים האישיים והרגישים ביותר של החיים.
דמות משמעותית
לאחר פינוי תושבי קיבוץ דן למלון בחיפה, חילקה נטליה את ימיה בין עבודה כאחות במרפאה בחיפה לבין המשך טיפול בחברי הקיבוץ שפונו ובאלה שנשארו בדן, בהם גם מבוגרים וחולים אונקולוגיים שלא עזבו את המקום.
בזמן שבעלה המשיך לעבוד במשק כעובד חיוני, היא נסעה שוב ושוב בין חיפה לקיבוץ, לעתים תחת אזעקות וטילים, כדי להמשיך ללוות את מטופליה. לצד העבודה במרפאה, היא המשיכה לבצע ביקורי טיפת חלב, ללוות משפחות ולחסן מטופלים במלונות המפונים.
"הרגשתי שזכיתי להיות דמות משמעותית עבור חברי הקהילה שלי, שחוו טלטלה אמיתית בחייהם", היא מספרת. "הרגשתי שהוקל להם שיש דמות מוכרת שעוקבת אחריהם ומטפלת בהם, גם במלון וגם בבית".
סיפורה של נטליה מבטא את סיפורה הרחב של רפואת הקהילה בתקופה הזו, לא רק טיפול רפואי, אלא גם נוכחות, היכרות עמוקה עם המטופלים ויכולת להעניק תחושת ביטחון בתוך מציאות מתערערת. שירות מקצועי, אנושי וקרוב לבית שמלווה את המטופלים ברציפות במסע חייהם, מלידה ועד זקנה, בשגרה ובחירום.
בשבוע האחים והאחיות ב"כללית", מבקשים להוקיר את העשייה היום-יומית, המסירות והמחויבות של צוותי האחים והאחיות, שממשיכים להיות עבור המטופלים והקהילה עוגן משמעותי, גם בתקופות המאתגרות ביותר.
