נפגשתי עם חברות. כולן משתפות כמה קשה, קשה להחזיק מעמד מול הילדים, לא להתפרק, לוודא שיש כביסה נקייה, קניות, וארוחות
בצל המלחמה והאירועים הקשים כל כך הפוקדים אותנו, הצלחתי להיפגש השבוע עם חברות. כולן משתפות כמה קשה. אצל אחת, בן הזוג מגויס וחוץ מדאגות המלחמה ודאגה לשלומו, כל עול הבית נופל על כתפיה. לחלקן, אחים וילדים המשרתים בצבא, הורים מבוגרים שגרים רחוק, חלקם באיום הרקטות בדרום.
כולן משתפות כמה קשה, קשה להחזיק מעמד מול הילדים, לא להתפרק, לוודא שיש כביסה נקייה, קניות, וארוחות. חברה אחת מספרת שהיא מוצאת את עצמה כל כך חסרת סבלנות מול הילדים, עד שהבן שלה שאל אותה ברצינות של ילדים – “אבל אמא, מה עשינו?” כמובן שזה רק שבר אותה יותר. “אני לא רוצה להוציא את כל הקושי שלי על הילדים”, היא אומרת, “אבל גם לי נגמרת הסבלנות לפעמים…”. חברה אחרת בדיוק פתחה עסק חדש, כמובן שאין מה לדבר על הכנסות והיא כבר לא בטוחה שאחרי המלחמה תוכל לחזור למקצוע שלה. וחברה נוספת, קצת אחרי לידה, עם עוד שני קטנטנים בבית, בן זוג מגויס והורים רחוקים…
לתת לגיטימציה לקושי
מותר לך שיהיה לך קשה! טבעי להרגיש פחד, חרדה וצער, טבעי להרגיש לחוצה, אפילו אבודה. מותר לך לבכות, ומותר להתלונן. גם את במילואים, אומנם לא בבסיס ועל מדים, אבל בהחלט התייצבת למערכה, המערכה על העורף. בזמן שעתידנו כעם מונח על כתפי הצבא, גם על הכתפיים שלך רובצת אחריות כבדה, כי העורף כולל את הילדים, הנכדים, החתנים, או הכלות. הכביסות הן עורף וגם ארוחות הערב. העורף הוא הבית, שצריך להמשיך לתפקד גם בעת מלחמה.
אי אפשר למזוג מספל ריק – you can’t pour from an empty cup.
ההתמודדות הקשה הזו מביאה אתה הרבה שיבושים ואם כבר דיברנו על עורף – אז עורף וצוואר תפוסים, חריקת שיניים ונעילת לסתות, כאבי ראש, מיגרנות, שיבושים הורמונאליים (לחלק הווסת הקדימה ולחלק איחרה) נשירת שיער, הופעת אלרגיות ועוד תופעות רבות. גם בעיות שנעלמו לפני שנים חזרו להציק… וכדי להתמודד טוב יותר ולאפשר לנו עורף חזק, את חייבת זמן לעצמך. כוס קפה עם חברה, חצי שעה של שיעור ספורט, הליכה קצרה עם השכנה, טיפול – גם אם חד-פעמי, יעשה פלאים. השבוע, מטופלת כתבה לי – אחרי הטיפול, סוף סוף הצלחתי לנשום, אחרי שלא נשמתי כבר שלושה שבועות. טיפול זה לא מותרות, זה בסיסי.
כולנו מפנקים את המילואימניקים ואת המפונים. גם אני זכיתי להתנדב, אבל העורף, העורף לא פחות חשוב מהחזית.
ברפואההסינית, האלמנט הקשור ליציבות בחיינו הוא האדמה. לא סתם נאמר “אימא אדמה”. אימא, כמו האדמה, היא קרקע יציבה מתחת לרגלינו. בכל מקום בו אנו נמצאים, יש אדמה מתחתינו, יציבה ובטוחה. האדמה היא זו המזינה את כל הצומח והחי וידוע הוא שכל אדמה זקוקה לדישון טוב מדי פעם, על מנת שתוכל להמשיך ולהזין. שמרי על עצמך ודאגי להזין גם את עצמך.
מחזקת ומחבקת אותך, קרן
