פייק ניוז מגובה במחקרים “מדעיים” לכאורה ובעובדות לא מדויקות, מציפים את הרשת על ידי מתנגדי פרויקטי הטורבינות והאנרגיות הירוקות ברמת הגולן – אבל את המציאות ואת העובדות הנכונות לשמחתנו אי אפשר לשנות
איגוד חברות האנרגיה הירוקה בישראל
ישראל לא המציאה את אנרגיית הרוח, היא מגיעה אלינו באיחור של שני עשורים לפחות, ואחרי שכמעט 6 אחוז מהחשמל בעולם מיוצר מאנרגיית רוח. מתנגדי הטורבינות החליטו להילחם בפרויקטי האנרגיה הנקייה הגדולים והיעילים ביותר בישראל. השיטה של מתנגדי טורבינות הרוח היא הפרחת סיסמאות מגובות במחקרים שונים ומשונים שבמקרה הטוב מדורגים נמוך מאוד בעולם המדע ובמקרה הפחות טוב אין להם שום קשר עם המציאות. כל זה יחד עם יציקת עובדות לא נכונות והטעיית הציבור, בדומה למתנגדי החיסונים, מנסים להטעות ולהפחיד את הציבור
– אבל בסופו של דבר עם העובדות אי אפשר להתווכח.
הנה מספר טענות שהעלו מתנגדי הטורבינות, והאמת בצידן – תשפטו בעצמכם:
• “צאו מהכורסא הנוחה והטריחו עצמכם לעמק הבכא, מהעמק הפתוח והיפה הזה, כמעט שלא נותר דבר“.
על דבר אחד אנחנו מסכימים עם מתנגדי הטורבינות, צאו בעצמכם לראות את הפלא ההנדסי שהופך את רמת הגולן לפיסה קטנה מאירופה הציורית. הטורבינות מאפשרות את המשך הגידולים החקלאיים באופן דואלי מלא, ותורמות לשדרוג התשתיות והדרכים החקלאיות. אגב, שימוש בפאנלים סולאריים לייצר אותה כמות אנרגיה כמו פרויקט הרוח היה דורש כיסוי של כל השטחים החקלאיים בעמק הבכא,
ויותר מכך.
• “כל האזור מדרום לאלוני הבשן ממזרח לקשת ויונתן ועד לתל פארס אמור לעבור פחות או יותר את אותה התעללות בנוף“
התעללות לקוחה ממחוזות אחרים רחוקים ואין לה שום קשר לדברים – מדובר, שוב, בהפחדות חסרות בסיס של מתנגדי הטורבינות שמבקשים לייצר היסטריה לא מוצדקת. הנוף ישתנה, זה נכון, אבל גם כשבונים בית –הנוף משתנה, מה שחשוב לזכור הוא שהמרחבים החקלאיים יישארו כמעט כמות שהם, התשתיות ישודרגו בכל האזור במידה ניכרת והגולן ייהנה מייצור חשמל נקי ומנוף כלכלי אדיר
לשנים רבות קדימה.
טורבינות הרוח הן הקדמה בהתגלמותה, בכל פעם שכנפי הטורבינות משלימות סיבוב פחות דלקים מזהמים נשרפים במקומות אחרים בארץ וילדי הגולן יכולים להתגאות במפעל המקומי שלהם שמאפשר לילדים אחרים בארץ אוויר פחות מזוהם. שילדי הגולן יביטו אל הנוף הם יוכלו להבין כמה הם קשורים לגורל אותם ילדים שאיתרע מזלם והם גרים בשכנות לתחנות הכח הדלקיות.
• “כמות החשמל שיפיקו כל חוות הרוח ברמת הגולן (למעט בגזרה הדרוזית) שקולה לפחות משמונה אחוזים ממה שמסוגלת לייצר תחנת הכח אורות רבין“.
הטענה שהטורבינות לא יתרמו תרומה משמעותית למשק החשמל מופרכת והנה ההסבר: טורבינות רוח באזור רמת הגולן הינן בעלות נצילות גבוהה מאד של מעל 33%. נצילות ברמה כזו היא מצוינת בהשוואה לפרויקטי אנרגיה מתחדשת בארץ ואף בעולם. לשם השוואה, בפרויקטי אנרגיה פוטו–וולטאית הנצילות היא כ– 15-20 אחוז.
ועכשיו לעובדות: כדי לחשב את כמות האנרגיה המיוצרת ממתקן ייצור חשמל, יש להכפיל את ההספק המותקן שלו (במונחי מגה ואט) בכמות השעות שהמתקן מייצר. נצילות של 33% משמעה כ-3000 שעות ייצור שנתיות (כשליש מ-8760 שעות בשנה). ולכן, כמות האנרגיה (במונחי קוט“ש) הצפויה מפרויקטי הרוח הינה כ-700 מגה ואט (ההספק המתוכנן של כלל פרויקטי הרוח בגולן) כפול 3000 שעות = כ-2.1 טרה ואט שעה בשנה.
כמות האנרגיה המיוצרת באורות רבין לפי נתונים רשמיים שפורסמו בדו“ח מצב משק החשמל 2019 הינה 9.8 טרה ואט שעה בשנה.
כלומר, היקף הייצור מהטורבינות צפוי להיות כ-22% מהייצור בתחנת אורות רבין, כאשר היקף ייצור זה הולך וקטן עם המשך הפחתת הייצור מפחם, וכך המשמעות של הייצור מטורבינות הרוח ברמת הגולן תלך ותגבר, ותאפשר סגירה מהירה יותר של תחנות פחמיות.
האמת פשוטה – פרויקטי הרוח ברמת הגולן הם פרויקטי האנרגיה הגדולים ביותר והיעילים ביותר בישראל, ומהווים תרומה משמעותית ביותר למשק החשמל ולעמידה ביעדי הממשלה. קל מאד להגיד “הפרויקט הזה לא משפיע מספיק על פליטות המזהמים בארץ/בעולם, אז בואו לא נקים אותו“, אך זו לצערנו הדרך למנוע מעבר מדלקים מזהמים לאנרגיה מתחדשת, ולהפוך את משבר האקלים למשהו שהוא בעיה של מישהו אחר ולא שלנו. כפי שהגדיר זאת היטב יועץ האקלים הבכיר של נאסא, ד“ר גאווין שמידט, לשאלה כי בישראל נפוצה הטענה שאנחנו ממילא קטנים מכדי להשפיע על הפחתת הפליטות בעולם. תגובתו היתה מאלפת: “הבעיה עם הטיעון הזה היא שאפשר לחתוך את כל העולם לחתיכות קטנות. ניו יורק אינה אחראית אפילו ל-1% מהפליטות העולמיות, צפון דקוטה לא משנה כלום. זה לא רק עניין של לוגיקה, שאם אתה לא יכול לעשות הכל אז אל תעשה מה שאתה כן יכול. זה גם עניין מוסרי. הטענה הזו היא חור שחור מבחינה אתית. כל אחד וכל קהילה צריכים לעשות את חלקם.” (הארץ 2.4.21)
• “אם מחלקים את סך כל תצרוכת החשמל במדינת ישראל ב-25 השנה הבאות ומחלקים אותן במספר משקי הבית ובודקים בכמה משקי בית תומך הספק של 1 מגה וואט מותקן המיוצר מטורבינות רוח (בהתחשב בנצילות) מקבלים את המספר 82. אם מכפילים זאת ב-600 (מספר המגה וואטים שאמורים להיות מותקנים) מגיעים ל 49,200 משקי בית“.
כאשר בודקים כמה משקי בית יהנו מייצור החשמל הנקי של הטורבינות, יש להשוות לצריכה ממוצעת של משק בית בישראל, ולא לחלק את כל תצרוכת החשמל במדינת ישראל הכוללת גם צריכה תעשייתית. בחלוקה הנכונה לפי צריכת חשמל ממוצעת של משק בית, מגיעים לכ-300 אלף משקי בית שייהנו מהחשמל אותן יספקו טורבינות הרוח, המהווים כ 15%
מכלל משקי הבית בישראל.
• “יעד הממשלה לאנרגיה מתחדשת הם בהספק מותקן ולא בהספק בפועל“.
כאן כבר מדובר בחוסר הבנה בסיסי. – יעדי הממשלה הינם במונחי חשמל מיוצר ולא במונחי הספק מותקן. היעדים מגדירים כמה אחוזים מסך צריכת החשמל במשק תסופק מאנרגיה מתחדשת, בפועל, לפי נתוני ייצור האנרגיה (ולא ההספק המותקן) של מתקני האנרגיה המתחדשת שקמו ויוקמו בישראל.
• ״מה בתוכניתם של יזמי הרוח להקים ברמת הגולן? נכון להיום בין 120
ל-130 טורבינות“.
כבר כיום נמצאות בהליכי הקמה והפעלה 83 טורבינות (34 בעמק הבכא, 39 בעמק בראשית ו-10 קיימות בתל עסאניה) – . עוד כ-40 טורבינות מתוכננות כתוספות במתחמים קיימים, כלומר מרבית הטורבינות כבר מצויות בתהליך הקמה והפעלה.
הנה כי כן, כאשר מסתכלים על העובדות מבינים היטב שטורבינות הרוח, הינן פרויקטי האנרגיה המתחדשת הגדולים ביותר בישראל, בעלי חשיבות לאומית ואזורית, שתורמים תרומה אדירה למשק החשמל, למדינת ישראל ולכלכלה הגולנית. היא תחבר את תושבי הגולן למפעל הלאומי של האנרגיה הירוקה והתמודדות עם משבר האקלים, תייצר תועלות ברמה הלאומית וגם ברמה המקומית. אם הנגב הוא ארץ האנרגיה הסולארית רמת הגולן תהיה ארץ הרוח של ישראל וכך תוכל להדביק את הפער העצום מול המדינות המפותחות בעולם ואולי אף להוביל את העולם עם חדשנות מקומית ונועזת.
