יותר מ-100 משפחות ועוד 500 בני נוער, כולל קבוצה של בעלי צרכים מיוחדים, נרגעו בגולן מטירוף הטילים והחרדות. אי של שפיות לכמה ימים
ענבל פרוינד, “ניצנים”; מור שגיא, “עיינות” – יהדות ישראלית, במרכז הקהילתי הגולן
ביום חמישי בערב, הייאוש כבר היה כבד. מטחי כבדים של טילים, משפחות שצריכות להגן על בתיהן מפורעים ותחושה שהרבה ממה שבנינו מתפרק ואז הגיעה ההבנה שהפתרון לייאוש הוא פעולה.
התחלנו לחבר את כל הקצוות ביחד. הצוות המופלא של “עיינות” – יהדות ישראלית במרכז הקהילתי גולן ו”ניצנים: יהדות – ציונות – ישראליות”. התחלנו לחפש מקומות אירוח בגולן – חאנים, צימרים ומשפחות מארחות. קיבלנו רוח גבית מתרומתם האדיבה של The Jewish Learning Initiative on Campus ו-Anshe Sholom B’nai Israel Congregation ופרסמנו טופס למשפחות שרוצות לבוא ולהירגע קצת בגולן מכל הטירוף הזה.
הטופס קיבל חיים משל עצמו, הסתובב ברשת ואסף סיפורים של חד-הוריות וזוגות מבוגרים וסתם משפחות שחיות בחרדה שכבר אי אפשר להכיל. הם התחילו להגיע טיפין טיפין ואז בשטף גדול. יותר מ-100 משפחות שאירחנו ועוד 500 בני נוער, כולל קבוצה של בעלי צרכים מיוחדים.
הנה כמה מילים שאנשים כתבו לנו בתגובה ומאירים קצת ממה שזה אפשר להם:
“אנחנו משפחת אדרי, מאשקלון, רוצים להודות לך על שהענקתם לנו קרקע בטוחה ואי של שפיות לכמה ימים בתקופה המטורפת הזו. היה לנו נפלא ורגוע. אחת ההחלטות הטובות שקיבלתי בחיי: לתת לילדים ימים של רגיעה וביטחון לפני שחוזרים ל‘שגרה‘ וצוללים לתוכה“
“יצאנו מהצימר, היה מעולה! מאוד נהנינו מהניתוק ונחזור הביתה הערב בכוחות מחודשים.” (תהילה, שדרות)
“היי, היה מהמם! מקום נפלא ונעים. בזכותכם, יכולנו לנוח ולבלות כמשפחה ולהוריד מתח. הילדים מאושרים ומשוחררים, תודה לכם! אין לי מספיק מילים להודות לכם“, (לביאה, אשקלון)
עכשיו, כשאנחנו אחרי הגל הגדול, אנחנו רוצים להגיד תודה לכל מי שאפשר לזה לקרות: אנשי האירוח המהממים בגולן שפתחו את לבם, לתורמים שלנו, לגולן ליס, קארן וייס, אלה ישראלי חצב, אורי ליבנה – שעסקו במלאכה, לשותפינו במרכז הקהילתי גולן, ב”ניצנים” ובמועצה האזורית גולן.
