טורבינות הרוח – סכנה בריאותית לאדם. לא רק הטבע יסבול מטורבינות הרוח המוקמות בגולן, גם האדם ישלם בבריאות. אנשי הגולן ה“רדומים” – תתעוררו!
מוגש כשירות לציבור על ידי המטה למאבק בטורבינות בגולן. בתמונה: הקמת הטורבינות בחוות הרוח “בראשית“, בתלפארס
למרות שטורבינות רוח ממותגות כאנרגיה שאינה מזהמת, קיימות עדויות רבות להשפעה שלילית רבה שלהן, הן על הסביבה והן על בריאות האדם שגר בסמוך להן. כן, כן, לא רק הטבע והמרחבים נפגעים קשה, האדם לא יתחמק גם הוא מהשפעות בריאותיות, חלקן קשות יותר
וחלקן פחות.
כשמשלבים בסיפור הזה את תועלת החשמל הזניחה והעובדה שהעסק הזה כלכלי אך ורק כי הוא מסובסד מכספי הציבור שישלם מחיר גבוהה יותר על חשמל… מתחילים להתעצבן ולדאוג. זו היא בדיוק מטרת המאמר הזה – להאיר את אוכלוסיית הגולן ה“רדומה“, אם נשתמש במילים עדינות ככל האפשר.
במאמר זה, בחרנו להראות לכם על קצה המזלג את הסכנות הבריאותיות שמגיעות מטורבינות הרוח, אותן הסכנות שרק מתחילות לנשוף בעורפם של כורמי אל–רום, כאשר רק פחות מ-30 טורבינות עובדות. בעתיד, התכנונים מראים על מעל 400 טורבינות מרכס סחייטה והר רם, עד הג‘וחאדר ורובן גבוהות יותר מהטורבינות שבעמק הבכא ואף ממגדלי עזריאלי עצמם.
מאמר זה מבוסס על הדו“ח של אולנובסקי וחובריה 2016 וכולל השלמה של פערי ידע על בסיס מחקרים חדשים יותר. לפירוט נוסף ולרשימה המלאה של מראי מקום, מומלץ לעיין במסמכי
המקור המצורפים.
ריצוד
חילופי אור וצל כתוצאה בסיבוב הלהבים. ריצוד מדווח במקומות רבים כגורם למטרד ומגביר עייפות וחוסר ריכוז אצל חלק מהאוכלוסייה, מבלי שברור המנגנון הפיסיולוגי הגורם לכך (1). קיים ביסוס מדעי לכך שריצוד מטורבינות רוח מגביר את הסיכון להתקף אפילפטי (2). במרחק הגדול מפי תשעה מגובה הטורבינה, כלומר מהבסיס עד קצה הלהב, הסיכון לחולי אפילפסיה קטן וקטן מאוד לאוכלוסייה הבריאה, פחות מ-1 ל-10 מיליון (3).
רעש
טורבינות רוח מייצרות גלים באוויר הנחווים הן כרעש אקוסטי הנקלט על ידי מערכת השמיעה (השבלול שבאוזן הפנימית) והן כוויברציות הנקלטות על ידי מערכת המישוש ואיברי שיווי המשקל שבאוזן (המערכת הווסטיבולרית). בטורבינות, שני מקורות רעש: רעש מכאני מהגנרטור – השפעתו זניחה ורעש אווירו–דינמי שנוצר מסיבוב הלהבים. המרכיב העיקרי ברעש האווירודינמי הוא אינפרא–סאונד (תת–רעש). אלו גלי קול בתדרים הנמוכים מסף הרגישות של חוש השמיעה האנושי. מדובר בתדרים מתחת ל-20 הרץ (Hz). טורבינות רוח מייצרות
תת–רעש בעצמה גבוהה בכל תחום התדרים הזה (שבר של הרץ עד 20הרץ) והוא זה שיוצר את רוב בעיות הבריאות (4).
מחקרים מצאו קשר ישיר בין הרעש מטורבינות לבין הפרעות שינה בשוודיה, הולנד, פולין ולאחרונה, גם באוסטרליה (5).
מחקרים בארה“ב, יפן וניו–זילנד (6) מצאו קשר בין הפרעות שינה לבין מרחק מטורבינות רוח, אפילו בקרב תושבים הגרים במרחק של 2-10 ק“מ מהטורבינות.
מחקרים חדשים זיהו את האוושות, או הרעש המחזורי הנגרם מהטורבינות Amplitude-Modulated
(AM), כרעש מטריד במיוחד, הגורם מטרד ואף הפרעות שינה גם בעוצמות חלשות יחסית (7). בריטניה ומדינות נוספות עדכנו את התקינה לגבי רעש מותר מטורבינות רוח על פי מדדי AM.
סימפטומים של סחרחורת ובחילה דווחו בכמה מקומות בעולם, בעקבות חשיפה לרעש הטורבינות, אך לא ברור דיו המנגנון הפיזיולוגי שגורם להן (8). בין ההסברים שהוצעו – שיבוש עיבוד הצלילים הנשמעים על ידי פגיעה בשערות החישה בשבלול שבאוזן הפנימית (9) וכן ערעור של אבר שיווי המשקל היוצר תופעות המקבילות למחלת ים (10). סקירה בנושא עבור ממשלת אוסטרליה מ-2020 מאששת את עדכניות הממצאים (11).
קיימות ראיות לעלייה בצריכה של תרופות פסיכיאטריות בקרב תושבים המתגוררים בסמוך לטורבינות רוח. דו“ח מ-2017 מצא עלייה בשיעור ההתאבדויות בקרבת אתרים בהם הוקמו טורבינות בארה“ב
השפעה פסיכולוגית
השפעה פסיכולוגית וסימפטומים נוספים ללא הסבר ברור. קיימות ראיות לעלייה בצריכה של תרופות פסיכיאטריות בקרב תושבים המתגוררים בסמוך לטורבינות רוח (12). דו“ח מ-2017 מצא עלייה בשיעור ההתאבדויות בקרבת אתרים בהם הוקמו טורבינות בארה“ב (13).
השפעה על הבריאות הנפשית עשויה לנבוע ממנגנון פיזיולוגי, או מאפקט פלסיבו שלילי המכונה NOCEBO ונובע מכך שהתושבים חוששים מההשפעות של הטורבינות ולכן גם חווים מועקה פיזית
ונפשית (14).
מספר מחקרים אפידמיולוגיים מצאו שמדדי בריאות כללית היו ירודים יותר בקרב תושבים שגרו בסמיכות לטורבינות רוח מאשר בקבוצת ביקורת (15).
הסקירה במאמר זה מתעלמת מדיווחים על סימפטומים נוספים שטרם זכו לביסוס מדעי מלא, כגון “סינדרום טורבינות רוח” או מחלה ויברו–אקוסטית, על אף שייתכן כי הנן נכונות. בנוסף, טענות אודות סנוור מהלהבים וטענות על פליטת קרינה אלקטרו–מגנטית מזיקה לא נסקרו מאחר שהוכחו כשגויות.
הקרב על המרחב
לטורבינות רוח, השפעות שליליות מוכחות על בריאות האדם, גם אם ההסברים הפיזיולוגיים שלהם אינם ברורים דים. נחקור שבוע, או נחקור שנתיים, התוצאה תהיה זהה: אין עשן בלי אש. מפגעים בריאותיים מתחוללים במגוון קהילות בעולם, שלא כמו בישראל הקטנה, חיות קילומטרים רבים מחוות הטורבינות. השונוּת בין תוצאות מחקרים בעולם מחייבת בחינת מקומית מעמיקה של השפעת הטורבינות על בריאות תושבי הגולן והחיילים השוהים בו ממש תחת הלהבים וזה בדיוק מה שראש המועצה מנסה לקדם. מהלך אחראי של המועצה לניתור החוות הקיימות, לפני שמאשרים ומקימים חדשות, כי ברגע שזה קם, זה לא ירד.
את המהלך הזה, מנסים לטרפד ראשי האגודות החקלאיות, הכמהים לשלל הכספי שיגיע לכיסם,
בשיתוף עם היזמים שגרים בתל אביב במגדל השן.
האם אתם חושבים שבצה“ל לא מודעים לכך? לראשונה, צה“ל מתכוון להזיז מוצבים שלמים, רק על מנת שחייליו לא יספגו את כל החולי… מה יעשו החקלאים?
רוב המקומות בעולם, בהם מתקיימת חקלאות מתחת לטורבינות, מדובר על גידולי דגן. בפועל, מגיע צוות לעבוד בכלי סגור וחוזר לשם באסיף. האם החקלאים חשבו על כך לעומק? שכאן, מדובר בעבודה יום–יומית, חשופה לחלוטין?
ברוב המקומות בעולם, בהם מתקיימת חקלאות מתחת לטורבינות, מדובר על גידולי דגן. בפועל, מגיע צוות לעבוד בכלי סגור וחוזר לשם באסיף. האם החקלאים חשבו על כך לעומק? שכאן, מדובר בעבודה יום–יומית, חשופה לחלוטין?
האם אתם, הקוראים, מבינים את מגבלת השטח של ישראל ומבינים שכאן, בשונה מרוב המקומות בעולם, הטורבינות ממש קרובות באופן הזוי ליישובים, לבתי ספר ולמוצבי צה“ל?
הדנים וההולנדים מרחיקים כיום את החוות קילומטרים לתוך הים. בארה“ב ובקנדה, שמו אותן במקומות מרוחקים מכל נוכחות עירונית, במיוחד לאחר מסקנות חוות שירלי במחוז וויסקנסון וכמוהם, כל העולם המערבי נוקט באחריות כלפי הציבור שלו. כולם, חוץ מאתנו.
את/ אתה שקוראים מילים אלו, דעו לכם: הגולן במלחמה… הקרב על המרחב, על בריאות התושבים והחיילים ועל הטבע המייחד את האזור הזה. אם אתם לא עושים כלום, משמע שבחרתם כבר צד, כי לשבת בצד כאשר הבית שלך בסכנה, זה כמו להזמין אדם הרוצה לפגוע בך לכוס קפה.
מה צריך לעשות? לכתוב במדיה החברתית, לדרוש תשובות אחראיות מטעם האגודות החקלאיות, שמהוות נפח קטן בגולן, אך הולכות לשנות את כולו ולסכן את כולנו. אפשר ורצוי לכתוב לראש המועצה ולהגיד לו – אנחנו אתך, אתה לא לבד. כל הכבוד שאתה שומר עלינו ועל האחריות הציבורית שאתה מגלה.
בגליל ובעמק חרוד, התושבים הפנימו ויישרו קו. הדרוזים בגולן מיושרים גם הם. אוכלוסיית חבל יתיר רתומה כולה למאבק, כי כולם כבר מבינים את גודל הצרה והבלוף האדיר… רק בגולן, אנשים עדיין ישנים שנת חורף עמוקה בת ארבע שנים.
בוקר טוב, הגיע הזמן לקום.
מקורות:
1 Update of UK Shadow Flicker Evidence Base. (Parsons Brinckerhoff, 2010).
2 Harding, G., Harding, P. & Wilkins, A. Wind turbines, flicker, and photosensitive epilepsy: Characterizing the flashing that may precipitate seizures and optimizing guidelines to prevent them. Epilepsia 49, 1095–1098 (2008).
3 Smedley, A. R. D., Webb, A. R. & Wilkins, A. J. Potential of wind turbines to elicit seizures under various meteorological conditions. Epilepsia 51, 1146–1151 (2010).
4 Farboud, A., Crunkhorn, R. & Trinidade, A. ‘Wind turbine syndrome’: fact or fiction? J. Laryngol. Otol. 127, 222–226 (2013).
5 – Pedersen, E. Health aspects associated with wind turbine noise—Results from three field studies. Noise Control Eng. J. 59, 47–53 (2011)
– Bakker, R. H. et al. Impact of wind turbine sound on annoyance, self-reported sleep disturbance and psychological distress. Sci. Total Environ. 425, 42–51 (2012)
– Pawlaczyk-Łuszczyńska, M., Dudarewicz, A., Zaborowski, K., ZamojskaDaniszewska, M. & Waszkowska, M. Evaluation of annoyance from the wind turbine noise: A pilot study. Int. J. Occup. Med. Environ. Health 27, 364–388 (2014). – Micic, G., Zajamsek, B., Lack, L. et al. A Review of the Potential Impacts of Wind Farm Noise on Sleep. Acoust Aust 46, 87–97 (2018). https://doi.org/10.1007/s40857-017-0120-9
6 – Nissenbaum, M., Aramini, J. & Hanning, C. Effects of industrial wind turbine noise on sleep and health. Noise Health 14, 237 (2012).
– Kuwano, S., Yano, T., Kageyama, T., Sueoka, S. & Tachibana, H. Social survey on community response to wind turbine noise in Japan. in (2013).
– Shepherd, D., Welch, D., Hill, E., McBride, D. & Dirks, K. Evaluating the impact of wind turbine noise on health-related quality of life. Noise Health 13, 333 (2011). 7 Lotinga, M. J., Perkins, R. A., Berry, B., Grimwood, C. J., & Stansfeld, S. A. (2017, June). A review of the human exposure-response to amplitude-modulated wind turbine noise: health effects, influences on community annoyance, methods of control and mitigation. In Proceedings of the 12th ICBEN Congress on Noise as a Public Health Problem (pp. 18-22).
8 Salt, A. N. & Hullar, T. E. Responses of the ear to low frequency sounds, infrasound and wind turbines. Hear. Res. 268, 12–21 (2010).
9 Hensel, J., Scholz, G., Hurttig, U., Mrowinski, D. & Janssen, T. Impact of infrasound on the human cochlea. Hear. Res. 233, 67–76 (2007).
3
10 Schomer, P. D., Erdreich, J., Pamidighantam, P. K. & Boyle, J. H. A theory to explain some physiological effects of the infrasonic emissions at some wind farm sites. J. Acoust. Soc. Am. 137, 1356–1365 (2015). 11 Davy, J.L., Burgemeister, K., Hillman, D. et al. A Review of the Potential Impacts of Wind Turbine Noise in the Australian Context. Acoust Aust (2020). https://doi.org/10.1007/s40857-020-00192-4
12 Nissenbaum, M., Aramini, J. & Hanning, C. Effects of industrial wind turbine noise on sleep and health. Noise Health 14, 237 (2012). 13 Zou, E. (2017). Wind Turbine Syndrome: The Impact of Wind Farms on Suicide. Working Paper, 2017. HPSA SATC Income Climate 36.
14 – Crichton, F., Dodd, G., Schmid, G., Gamble, G. & Petrie, K. J. Can expectations produce symptoms from infrasound associated with wind turbines? Health Psychol. 33, 360–364 (2014).
– Chapman, S., St. George, A., Waller, K. & Cakic, V. The Pattern of Complaints about Australian Wind Farms Does Not Match the Establishment and Distribution of Turbines: Support for the Psychogenic, ‘Communicated Disease’ Hypothesis. PLoS ONE 8, (2013)
15 Schmidt, J. H. & Klokker, M. Health Effects Related to Wind Turbine Noise Exposure: A Systematic Review. PLoS ONE 9, e114183 (2014).
