מתחת למראה המרהיב של האדום–סגול במסיל נחל אל–על שוררת עלטה ואור השמש אינו חודר לעומק הבריכה, תהליך המוביל להרס של בית הגידול
מאת: אביטל כי–טוב ועודד כהן, "מכון שמיר למחקר", אוניברסיטת חיפה, קצרין odedic@gri.org.il
בתמונות: מראה אזולה שרכית בבריכת נחל אל-על
בשבוע שעבר, שמענו מנעמה מנספלד (רט"ג) על האזולה השרכית (Water Fern, Azolla filiculoides), שפלשה לבריכה במעלה נחל אל–על. אין ספק שמראה הצבעים הזוהרים והבוהקים מעל לפני המים ועל רקע סלעי הבזלת משובב את הנפש, אולם מתחת לפני המים שורה עלטה מוחלטת ואור השמש אינו חודר לעומק הבריכה, תהליך המוביל להרס של בית הגידול.
אין זו הפעם הראשונה שהאזולה משגשגת בגופי המים בישראל והיא נצפתה בעבר בשרון, בגולן ובגליל העליון. בכל הפעמים הקודמות, האזולה שגשגה ויצרה עומסים גדולים וצפופים על פני המים, אך בסופו של דבר, האוכלוסייה שלה קרסה והיא נעלמה כלעומת שבאה. לאור זאת, מין זה מוגדר בספר הצמחים הפולשים של ישראל כמין "מזדמן" ולא כמין פולש; כלומר, מין שהופיע בטבע, אך לא הצליח להתרבות ולהחזיק מעמד לאורך זמן. מסיבה זו, ובהיעדר כלים יישומיים לטיפול, רשות הטבע והגנים אינה ממהרת להתערב באופן יזום לביעור הצמח הפולש.
תחום המחקר העוסק במינים פולשים חדש יחסית בארץ ובעולם, וב"מכון שמיר למחקר", שבקצרין, פועלת המעבדה הראשונה בארץ המתמחה בפלישה של צמחים זרים. בין השאר, פעלה המעבדה בעבר נגד הגדרתו של איקליפטוס המקור כמין פולש בישראל.
ערוצי הנחלים הרדודים במעלה הרמה (מסילים), מאגרי המים והתעלות המחברות אותם, שלוליות החורף והבריכות בגולן עלולים לשמש כר להתבססות של האזולה השרכית בגולן. לכן, לא ניתן להתייחס לתופעה זו כאפיזודה חולפת
סכנת התבססות
דווקא במקרה זה, המעבדה מבקשת לציין ולהתריע, שחבל הארץ של הגולן אינו דומה לשאר האזורים בארץ, משום שהגולן מקיים עושר רב של גופי מים חשופים לשמש בעונה הארוכה והיבשה של השנה, יותר מאשר באזורים אחרים. ערוצי הנחלים הרדודים במעלה הרמה (מסילים), מאגרי המים והתעלות המחברות אותם, שלוליות החורף והבריכות בגולן עלולים לשמש כר להתבססות של האזולה השרכית בגולן. לכן, לא ניתן להתייחס לתופעה זו כאפיזודה חולפת. הדינמיקה של האזולה, ותופעות השגשוג והדעיכה שלה בזמן ובמרחב, תואמת את צורת החיים המחזורית של צמח זה ותכונותיו. לכן, אנו רואים בצמח זה מין פולש ולא מין מזדמן, אשר אינו מקובע במערכת שורשים למקום אחד ויכול להתפשט בכלל המרחב הגולני ולהופיע במקומות ובזמנים שונים.
אחת השיטות המוצלחות ביותר לטפל בצמחים פולשים היא לייבא ולבסס בטבע את האויבים הטבעיים שלהם ועל ידי כך להדביר אותם ביולוגית. במקרה של האזולה השרכית, מסתבר שאין צורך לייבא את האויב הטבעי שלה – מין של חדקונית (חרק Steopelmus ruthnasus) הקיימת כבר בישראל. הטיפול באזולה השרכית באמצעות החדקונית נמצא יעיל ומשתלם בדרום אפריקה.
אם מדובר באפיזודה חולפת, או בדינמיקה של שגשוג ודעיכה של מין פולש, ימים יגידו. בינתיים, אנו מציעים להעמיק את המחקר בעניין ההדברה הביולוגית של מין זה ולהיערך מבעוד מועד למקרה גרוע של התבססות אוכלוסייה בת–קיימא במערכות האקולוגיות בארץ, בכלל ובחבל הארץ של הגולן, בפרט.
