הוא הבעלים של "דה פייפ פוד טארק", במושב רמות, עם הקרפים הייחודיים וכל השאר. "זה הסיפוק הכי מדהים בעולם שאנשים אוכלים את האוכל שלי ויוצאים מרוצים". בשבת, כולם יחד ואין יותר נחת מזה. האורח שלנו לשבת הוא אריק לוין, ממושב רמות
קצת על עצמך
"אריק לוין, חגגתי לאחרונה יומולדת 52, נשוי לטלי, עובדת במלון הנופש רמות, אבא של עלמה בת 19, עמית – 16, ניב – 12 ועפרי – ארבע".
עיסוק
"בעלים של 'דה פייפ פוד טארק', במושב רמות, עם הקרפים הייחודיים, מתוקים ומלוחים, שיש רק אצלנו וגם קפה, ארוחות בוקר, כריכים, טוסטים, פיצות, בירות ואפילו עארק ועוד.
"במשך שנים, ניהלתי רשת של בתי קפה. אני אוהב מאוד לארח ולהאכיל אנשים. זה הסיפוק הכי מדהים בעולם שאנשים אוכלים את האוכל שלי ויוצאים מרוצים".
איפה נולדת וגדלת?
"נולדתי וגדלתי בכפר מעש, בפתח תקווה. בהמשך, גרתי באורנית ובתל אביב ולפני שעברנו לגולן, גרנו ברעננה".
המעבר לגולן היה משאלת לב. בכל פעם שהגענו לחופשה בגולן, התלהבנו מהשקט ומהנופים. באוגוסט 2012, הגשמנו ועברנו לנאות גולן ומשם, לרמות, מושב מקסים, עם נוף מהמם לכנרת. אנחנו גרים פה כבר שש שנים
מגורים
"מושב רמות. המעבר לגולן היה משאלת לב. בכל פעם שהגענו לחופשה בגולן, התלהבנו מהשקט ומהנופים. באוגוסט 2012, הגשמנו ועברנו לנאות גולן ומשם, לרמות, מושב מקסים, עם נוף מהמם לכנרת. אנחנו גרים פה כבר שש שנים".
איך נראה יום שישי שלך?
"אני מוציא את עופרי לגן ואז, בשמונה וחצי, פותח את הפוד–טראק. אני מת על יום שישי. הריח של שבת כבר באוויר וגם בפוד–טארק זה יום חגיגי. הבן שלי עמית עובד אתי וזה כיף גדול. מגיעים הרבה אנשים ויש אווירה טובה. אני מכין ג'חנון בסילן ודבש ויש קרואסונים מתוקים ומלוחים, הקרפים שלנו וארוחות בוקר וכריכים. בשתיים וחצי, סוגרים.
"טלי ואני מבשלים יחד ארוחת ערב. ארוחת ערב שישי אצלנו זה ממש אירוע שמח. עלמה חוזרת מהצבא, כל הגוזלים בבית. זו ארוחה שכולם נמצאים יחד, זה כיף גדול".
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
"אני מאוד אוהב לבשל, אומנם אשכנזי, אבל המטבח שלנו מגוון וצבעוני ויש מגוון רחב. את החלות אני מזמין בבוקר ממאפיית 'אליס'. תמיד יש את המטבוחה של טלי, מרקים מגוונים, דגים, סלמון, או מושטים שלמים. לפעמים, אני מכין גם קוסקוס ועופות ובשרים, יש מלא סלטים וירקות. בסוף הארוחה, תה ועוגה, שטלי אופה, פיצוחים והכי חשוב – שכולנו יחד אוכלים, מקשקשים ונהנים".
זיכרון ילדות משבת
"סבא שלי, מוריץ נוימן ז"ל, היה איש דתי, שהגיע מגרמניה לארץ, בלי שפה ובלי כלום. הוא פתח חנות דגים בשוק הגדול של פתח תקווה. היה מנקה את הדגים, טוחן אותם וכל הדתיים של פתח תקווה היו באים אליו לקנות. בשבת, היינו הולכים יחד לבית הכנסת הגדול. יש לי ממנו ומסבתא חווה זיכרונות חזקים וטובים".
מה הכי כיפי בשבת שלך?
"המשפחתיות, הנחת שכולם ביחד. החלטתי לא לעבוד בשבת והפכתי את המקום לכשר וזה כיף גדול. בשבת בבוקר, יקיצה טבעית. מטיילים עם הקטנה, יורדים לכנרת בקיץ. במוצ"ש, חוזרים לעבוד".
מה עושה בשעות הפנאי?
"רוכב על סוסים, מטייל על טרקטורון ובעיקר, מבלה עם הילדים".
איך השפיע עליך הקורונה?
"כשעברנו לגולן, עבדתי בתיירות וניהלתי מתחמי צימרים ברמות. בקורונה, הכול נסגר והצימרים לא פעלו ובמשך תקופה ארוכה, חיפשתי עבודה ולא היה פשוט בכלל. בוקר אחד, עלה לי הרעיון לפוד–טראק. עבדתי שנים בבתי קפה, למדתי בישול, בישלתי באיטליה, טיילתי בעולם ובישלתי בכל מיני מקומות. החיידק הזה של לבשל ולהאכיל ולפגוש אנשים לא עובר ואז קניתי את העגלה, שהייתה חנות ספרי קודש במאה שערים, שיפצתי אותה בעצמי, צבעתי והפכתי אותה לבית קפה קטן ונחמד, בלב מושב רמות.
טלי אשתי גרה שנים באמסטרדם ומול הבית שלה, היה מקום של קרפים. 'מלקרפרי'. אנשים היו עומדים בתור לאכול את הקרפים שלהם, הם עשו שם קרפים כל היום, עד שנגמרה הבלילה. הבאתי משם את הרעיון של קרפים עם מילויים מגניבים של שוקולדים בלגיים, מרשמלו, קוקוס, בננות, שברי ופל וגלידה. גם מילויים מלוחים. זה רעיון מדהים שמצליח ואני מבסוט".
מהו המוטו שלך בחיים?
"תחיה ותן לחיות".
פינת חמד, או מסלול אהוב עליך בגולן?
"מפגש הנחלים נחל סמך".
מה אתה מאחל לעצמך?
"בריאות ואושר".
