חיידק הקלבסיאלה שכיכב לאחרונה בחדשות הוא כאין וכאפס לעומת המחלות בימי קדם, שהיו אז חשוכות מרפא ולעתים הכחידו גם מחצית מתושבי הערים הקדומות
לאחרונה, תקף את מסדרונות בתי החולים אויב קטלני ובלתי נראה – חיידק הקלבסיאלה, שגרם למותם של מאות מאושפזים. החיידק האלים פיתח אמידות לאנטיביוטיקה ואפילו רפואת המאה ה-21 ניצבת למולו חסרת אונים. ניתן אולי להפיק נחמה פורתא מכך שבימי קדם המצב היה גרוע בהרבה ולא אחת הכחידו מגיפות מזדמנות יותר ממחצית מאוכלוסיית הערים הקדומות!
מחקר מדוקדק של עצמות אדם וכן צואה שהשתמרה במשך אלפי שנים (…), מעלה מגוון רחב של מחלות כצרעת, שחפת ועגבת, מהן סבלו הקדמונים
במנזרי מדבר יהודה, התגלו קברים של חולי צרעת, אשר עשו דרך ארוכה כדי לטבול במי הירדן, להם יוחסו סגולות ריפוי, כבר בימי המקרא. חולי הצרעת נחשבו טמאים ונודו מן החברה בשל מחלתם ואף במותם נקברו מחוץ למחנה.
מכת הכינים לא נפקדה אף היא מראשיהם של הקדמונים ובמערה בנחל חימר שבמדבר יהודה התגלו שערות אדם בנות 9,000 שנה (!) ובהן ביצי כינים. במסרקים שהתגלו על המצדה נותרו שערותיהם של לוחמי החירות, אשר התבצרו במקום לפני 2000 שנה וגם עליהן נמצאו כינים (מתות כמובן).
נוכח האיומים הבריאותיים אשר נשקפו לאדם, הושקעו בימי קדם מאמצים מרובים בפיתוח הרפואה וכך, כבר לפני 1500 שנה, היו הרופאים מסוגלים לבצע יותר מ-120 סוגי ניתוחים שונים, ביניהם – הפלות, הוצאת אבנים מדרכי השתן וניתוחי שבר.
בסמוך לבית שמש, התגלה קבר מן התקופה הרומית, של אישה שמתה בעת הלידה. ליד עצמות האישה והוולד התגלה חומר אורגני שזוהה בבדיקה מיקרוסקופית כחשיש. מסתבר שכשהכאבים הכרוכים בניתוח או בטיפול הרפואי היו קשים מנשוא, השתמשו הרופאים בסמי הרגעה ועל כך הרי כבר נאמר – הניתוח הצליח אבל החולה מת…
