מפגש עם נסיבה סאמרה, מהכפר הדרוזי בוקעתא, הוא שיעור לחיים על עוצמה נשית, אמונה, יזמות, שיווק יצירתיות ועל אירוח

אי אפשר שלא להתפעל מסיפור חייה של נסיבה סאמרה, מהכפר הדרוזי בוקעתא. היא בת 48, נשואה לאחמד, מהנדס בניין ואימא לארבעה. הבכור הוא פסיכיאטר, השני למד הנדסת בניין, השלישי בטבחות ובן הזקונים הוא בן 12. היא אישה יפה ומעוררת השראה, בשלנית מדופלמת, מארחת מדהימה, חרוצה וחזקה. אישה עם תעוזה שיודעת מה היא רוצה ולמה היא מסוגלת ואני יכולה עוד להמשיך להחמיא לה וכל מילה מגיעה לה.

המפגש אתה הוא לגמרי שיעור לחיים על עוצמה נשית, אמונה, יזמות, שיווק יצירתיות ועל אירוח. אני נכנסת אליה לבית בבוקעתא בשעה שקבענו. בדיוק סיימה לשטוף את הרצפה, על השולחן אבטיחים שהביאה מהשדות, קערת אלומיניום ענקית מלאה בתפוזים. בבית, יש כמה חדרי אירוח, סלון אחד עם ספות יפות ואותנטיות ובחדר אחר, מזרנים על הרצפה עם ריפוד בגב ושטיחים פרוסים על הרצפה. בית דרוזי יפה וחמים, עם שני מטבחים – אחד כשר, לטובת אירוח שומרי הכשרות. היא מציעה לי לשתות ואחרי כמה דקות, מגיע הבן סעיד, יד ימינה במטבח ובעסק שעוד נדבר עליו בהמשך. עם צלחות עמוסות בכל טוב, עלי גפן, כדורי פלאפל שרק טוגנו, פול מבושל טעים במיוחד, טחינה, חומוס יבש לנשנוש ואבטיח מתוק וקר, היא ישר מדברת אליי באוכל ואני נפעמת מהאישה ומהמטעמים.

פורצת דרך

היא  נולדה וגדלה במג'דל שמס, הצפוני שבכפרי הדרוזים בגולן, בת שנייה מתוך תשעה אחים ואחיות. "הייתי ילדה מפונקת, שאוהבת ביסלי, במבה, שוקולדים ולשחק עם חברים. לאבא היה בית אריזה וקירור, והייתה לי ילדות יפה.

"בגיל 17, רציתי מחשב. אבא אמר שאין לי מה לעשות ככה סתם עם מחשב, שקודם אלך ללמוד מחשבים ואז יקנה לי".

נסיבה, בחורה מעשית, מיד בדקה איפה יש קורס מחשבים באזור. היא מצאה קורס בבוקעתא ונרשמה ללימודים. שם, מעבר לפינה, חיכתה לה גם האהבה. אחמד, שלמד ם הוא בקורס, ראה אותה ומיד התאהב בה, כי איך אפשר שלא להתאהב בעיניים הכחולות שלה

נסיבה, בחורה מעשית, מיד בדקה איפה יש קורס מחשבים באזור. היא מצאה קורס בבוקעתא ונרשמה ללימודים. שם, מעבר לפינה, חיכתה לה גם האהבה. אחמד, שלמד ם הוא בקורס, ראה אותה ומיד התאהב בה, כי איך אפשר שלא להתאהב בעיניים הכחולות שלה ובפנים היפות. בהתחלה, הוא דאג לפנק אותה בביסלי ושוקולדים שהביא לה לשיעורים ומהר מאוד, הציע לה נישואים. היא הייתה עדיין ילדה ולא חשבה להתחתן והוא גם היה מבוגר ממנה ב-13 שנים. ההורים שלה קצת חששו מההבדלים התרבותיים והדתיים ביניהם. במג'דל שמס הכפר שבו גדלה, האנשים יותר פתוחים ומודרניים, בוקעתא, הכפר של אחמד, היה יותר דתי ושמרני.

למרות זאת, נסיבה החליטה שהיא רוצה להתחתן. בגיל 23, היא כבר הייתה אימא לשלושה ילדים עם חובות גדולים שנוצרו לבעלה, בעקבות עוקץ של קבלן. הילדה המפונקת, שבאה מבית מבוסס ולא חשבה שתצטרך לצאת לעבוד, הבינה שהיא לא יכולה להרשות לעצמה לשבת בבית ולא לעשות כלום עם החובות שנצברו. היא מחליטה לצאת לעבוד.

באותם ימים, נשים בכפר כמעט שלא עבדו. מעט מהן עזרו לבעלים בחקלאות. היא פנתה לאביה, שקיבל אותה לנהל 100 עובדים בקטיף ובבית האריזה שלו. כדי להתקדם בעבודה, היא הבינה שהיא צריכה רישיון נהיגה. בכפר היה אסור לנשים ללמוד נהיגה וגם לא היה לה כסף לכך, אז היא מכרה את התכשיטים שקיבלה מהוריה לחתונה, מצאה מורה לנהיגה, דרוזי מהגליל, שהסכים שהיא גם תגור אצלו. עברה תאוריה ראשונה ובמשך שבוע, למדה נהיגה, כל יום, מבוקר עד ערב, עד לרישיון המיוחל. כשחזרה לכפר נוהגת, ראשי הכפר נידו אותה על כך, לא הזמינו אותה לחתונות. נשים לא שתו אתה את המאטה המסורתי, שזה תה חזק, ששותים מכד חרס קטן עם קש ומעבירים מאחד לשני. אבל זה לא הפיל את רוחה, בעלה ואביה תמכו בה ועם הזמן, האנשים ראו שהיא חרוצה ומנהלת עובדים בהצלחה כמו גברים והעלימו עין.

בהמשך, עבדה גם בקופות בחרמון ובמכירת מוצרי קוסמטיקה, מבית לבית. לאחר זמן קצר, היא הצליחה לכסות את כל החובות ואף לקנות אדמות ולנטוע בהם דובדבנים ותפוחים. כולם מסביב התרשמו מההישגים שלה וזה נתן לה כוחות ואף עזר לנשים אחרות להתחיל ללכת בעקבותיה, לצאת לעבוד ולעשות רישיון נהיגה.

מקטיף לאירוח

"אף פעם אסור להרים ידיים. אחרי לילות של מחשבות, הלכתי למרכז הכפר וראיתי אוטובוס עם מטיילים. פניתי אל המדריך והצעתי לו להביא את המטיילים למטעים שלי, שם הם יוכלו לקטוף דובדבנים בעצמם"

לפני 8 שנים, העצים במטעים היו עמוסים בפירות והמחירים היו נמוכים. לא השתלם להביא עובדים לקטוף אותם. אביה, שהיה כבר בעל ניסיון של שנים רבות, אמר לה שאין ברירה ושעדיף לא לקטוף את הפרי ולהשאיר את העצים ככה. אין מה לעשות – נסיבה לא מכירה את המשפט הזה. "תמיד יש מה לעשות", היא אומרת לי נחרצות, "אף פעם אסור להרים ידיים. אחרי לילות של מחשבות, הלכתי למרכז הכפר וראיתי אוטובוס עם מטיילים. פניתי אל המדריך והצעתי לו להביא את המטיילים למטעים שלי, שם הם יוכלו לקטוף דובדבנים בעצמם ולשלם חצי מהעלות שלהם ולקחת אתם".

המדריך אהב את הרעיון ולמחרת, הגיע עם האוטובוס. היא ראתה שזה עובד, המטיילים קוטפים, נהנים והיא מרוויחה קצת כסף ואז החליטה להמשיך לעמוד במרכז הכפר, לעצור כל אוטובוס מטיילים שעובר ולהציע להם לבוא לקטוף ולהעביר את הידיעה על הקטיף למדריכים אחרים. היא אספה מספרי טלפון של מדריכים ונהגים ותוך זמן קצר, הצליחה לקטוף את כל הפירות בעזרת המטיילים וגם להרוויח כסף. החקלאים בכפר שמעו על המיזם שלה ורצו שתביא את המטיילים לקטוף גם אצלם ואפילו לשלם לה על זה. תוך כדי הקטיף, היא התחילה לספר למטיילים את הסיפור שלה ואז עלה לה רעיון חדש: בשטחי המטעים של המשפחה במג'דל שמס, יש בוסתן עם בית מאבן בזלת. שם היא הציעה ארוחות דרוזיות אותנטיות, פיתות, עלי גפן, מקלובה, סלט טאבולה ועוד. הרעיון תפס ועבר מפה לאוזן ונסיבה מגלה שמה שהיא הכי אוהבת לעשות זה לארח את האנשים, לבשל להם ולספר להם את הסיפור שלה. היא הפכה את הרעיון לעסק שלה.

בהתחלה, היא הייתה מארחת את הקבוצות בבוסתן, או בסלון הבית  בבוקעתא. בהמשך, היא סגרה את המרפסת הביתית והפכה אותה לחדר אירוח גדול יותר לקבוצות ומגיעים אליה מכל הארץ והעולם, לשמוע את הסיפור שלה ולאכול את המטעמים הנפלאים מעשה ידיה. היא מעסיקה בעיקר נשים מבוגרות, כאלה שקשה להן למצוא עבודה. הן עוזרות לה במלאכת הבישול, ממלאות עלי גפן, מבשלות ומגישות.

חשוב לה להעצים נשים, חשוב לה שנשים יעבדו וירוויחו ויהיו עצמאיות. היא רוצה שישמעו את הסיפור שלה, שנשים לא יפחדו לנסות, ליזום להצליח. לאחרונה, היא אף הוזמנה ליום האישה הבין–לאומי בארה"ב לספר את הסיפור שלה – "פורצת הדרך מהכפר בוקעתא בגולן". 

מבצע "ורד מתנה"

אני מגיעה אליה בעיצומה של הקורונה ושואלת איך התמודדה עם עסק סגור בימי הקורונה ואני מתפעלת מהתשובות שלה. ממש כשהתחילה הקורונה, היא הייתה בארצות הברית ואז חזרה לשבועיים בידוד. זה היה זמן טוב מבחינתה לחשבון נפש, להיות עם הילדים והמשפחה, לבשל  להם, לפנק אותם ולהיות רק אימא.

"אם זה מה שנגזר עלינו", היא אומרת, "אז קבלתי את זה ברוגע. נחתי קצת, הצעתי אוכל למכירה הביתה וחשבתי על רעיונות ליום שאחרי. יצרתי בזמן הזה, מבצע 'ורד מתנה'. קניתי חמישה עציצי פרחים והבאתי לחמישה אנשים שעובדים אתי ורציתי להגיד להם תודה. ביקשתי מכל האנשים בכפר לעשות את זה. לחלק חמישה שתילי פרחים. לפעמים, זה טוב לעצור ולהגיד תודה. המשתלות בכפר היו מרוצות, כי קנו מהם הרבה פרחים בתקופה הזאת, וזה מאוד הצליח".

בימים אלו, מתחיל קטיף הדובדבנים. נסיבה מצפה לאורחים שיבואו לקטיף ולארוחות שלה. היא גם מעבירה סדנאות בישול דרוזי למשפחות ולקבוצות, מספרת את הסיפור שלה, מלמדת את סודות הבישול הדרוזי וכל הזמן, חושבת איך להתפתח ולעזור לנשים אחרות להצליח, לבנות לעצמן עסקים, להיות עצמאיות יצירתיות וחזקות ולעולם לא לוותר.

"אין דבר שאישה לא יכולה לעשות. נשים הן חזקות ומוכשרות והידיים שלהם מבורכות והן צריכות להשתמש בברכה הזאת בשביל הבית שלהם והמשפחה וגם בשביל הפרנסה".

בשבילי, נסיבה היא המלכה של בוקעתא. היא השראה גדולה להצלחה ועוצמה ולא רק לנשים, לכולם.

מתכון: סלט פול ירוק של נסיבה

• לקלוף חצי ק"ג פול ירוק מתרמילים
• לחתוך לחתיכות קטנות
• לטגן צרור בצל ירוק במעט שמן
• להוסיף את הפול עם מעט מלח ופלפל שחור ולבשל כחצי שעה

להגשה עם טחינה:

• כוס טחינה גולמית
• חצי כוס יוגורט עזים
• מיץ לימון מחצי לימון
• מעט מלח
• שום טרי כתוש לפי הטעם
• מעט מים קרים
• לערבב היטב ולשפוך מעל הפול