מערכת שישי בגולןסא”ל יאיר תל צור, סגן מפקד יחידת חושן היוצא, מסכם 25 שנות עשייה, בהן שירת כקצין קשר של יחידות לוחמות ואחרות, כולל אחריות על מערכות התקשורת בעת החתימה על הסכם רבין וחוסיין. על הרצון להשפיע ולחנך לערכים ולאהבת הארץ
דובר צ”הל
בחודשים האחרונים העיסוק העיקרי של יאיר תל-צור, תושב חד-נס, הוא תכנון שנת בר-המצווה של ילדי היישוב, ביניהם בנו, נבו ישי. תל-צור נבחר להוביל את צוות ההורים מהיישוב שאחראי על הפרויקט, והאמת שלא מדובר במינוי מאוד מפתיע – סא”ל תל צור רגיל לפיקוד, בהתחשב בכך שעד לאחרונה שירת כסגן מפקד יחידת ‘חושן’, מרכז התקשורת הצה”לי ואחת היחידות הטכנולוגיות הגדולות בצה”ל, שמספקת שירותי קשר לכלל גופי הביטחון בישראל. כעת, בראיון ל’שישי בגולן’ הוא מסכם 25 שנות שירות כקצין טכנולוגי וקרבי, בהן שירת כקצין קשר של יחידות לוחמות בשטח, גם בעת פעילות מבצעית אינטנסיבית בתקופת האינתיפאדה השנייה, ולאחר שעבר בין כל גזרות הארץ, מהדרום דרך הערבה ועד למקום משכנו הנוכחי בחד-נס.
את שירותו הצבאי החל תל-צור כלוחם, בפלוגת החבלה וההנדסה של חטיבת הצנחנים. “בכלל לא חשבתי שאהיה קצין כשהתגייסתי”, הוא מספר, “אבל מספר חודשים לפני תום השירות התחלתי לחשוב מה אעשה הלאה, ובתור מי ששירת כקשר חשבתי שאולי כדאי לי להמשיך בתחום הקשר. ביקשתי לצאת לקצונת קשר ובעזרת לחץ מהמ”פ שלי, יוסי בכר (כיום תת אלוף בצה”ל) והמח”ט, משה בוגי יעלון (כיום שר הביטחון), יצאתי לקורס קציני קשר”, הוא נזכר. בכך היה תל-צור הלוחם הראשון שיצא לקורס קציני קשר, ולאחר שהוכיח את יכולותיו בקורס הקצינים, נשאר לפקד על הקורס הבא כמפקד צוות.
משם התקדם במהירות תל צור בשרשרת הפיקוד, ומצא עצמו מפקד על פלוגת קשר בפיקוד הדרום. כמפקד פלוגת קשר בגזרה היה אחראי תל צור על אירוע ייחודי – והיה קצין הקשר של שיחות השלום בירדן, ובאוקטובר 1994 היה אחראי על מערכות התקשורת השונות בעת החתימה על ההסכם בין רבין לחוסיין. “זו הייתה משימה ברמה מדינית, משימה שהשאירה בי חותם”, הוא נזכר.
את הזרעים אותם הוא ראה נשתלים בהסכם השלום עם ירדן עזר תל צור לקצור, כששירת לאחר מכן בתור קצין הקשר של אזור הערבה, וסייע להנחת הגבול החדש עם ירדן. למרות שהם לא הלוחמים בשטח, מתוקף הנחיצות שלהם מוצאים עצמם קציני הקשר לוקחים חלק בלתי נפרד באירועים מדיניים ובטחוניים.
בתחילת שנות האלפיים שירת תל צור בתפקיד ‘רגוע’ יחסית, כקצין הקשר של המרכז לאימוני חטיבות. אולם, מהר מאוד מצא עצמו חוזר לשטח, כשהצטרף למאמץ הלחימה בטרור הפלסטיני ביהודה ושומרון. תל צור ואנשיו עברו מצאלים שבנגב לגזרת בנימין, החולשת על הגבול עם רמאללה, ושהו שם במשך חודש ימים כשהם מתפקדים כמפקדת הקשר של האזור. יומיים לאחר שהגיעו היה תל צור עד לאחד האירועים המזעזעים של אותה תקופה – הלינץ’ ברמאללה, במסגרתו נרצחו שני חיילי מילואים של הגזרה. “זה היה אירוע קשה אבל המשכנו לפעול לאורך אותה התקופה.”
במהלך שירותו רב השנים בצה”ל הספיק סא”ל תל צור לפקד על פלוגות וגדודי קשר מהצפון עד הדרום, עד שהגיע לתפקידו האחרון, כסגן מפקד יחידת חושן. חושן, בתור ספקית התקשורת של צה”ל וגופי הביטחון הישראליים, מהווה בעצם את ספקית התקשורת הגדולה במדינה.
“גם כמותית וגם מקצועית אין מקבילה באזרחות להיקף העבודה שלנו”, מסביר סא”ל תל צור. אנחנו עושים הכל – תקשורת נתונים, מתקני תקשורת, תקשורת סלולארית מוצפנת, תקשורת לוויינית. אנחנו היוזמים, המהנדסים, המפתחים והמפעילים של הטכנולוגיה שלנו”. רק לפני שבועיים יצא צוות מצומצם מתוך היחידה כדי לסייע למאמץ החילוץ וההצלה של ישראל בפיליפינים – שהפעיל אמצעי תקשורת לווין מתקדמים כדי לחבר בין הכוחות בפיליפינים למטה בישראל. “אנחנו פועלים איפה שיצטרכו אותנו: בישראל, וגם מחוץ לישראל”, מגדיר זאת תל צור.
למפקד פלוגת חי”ר או שריון אין מקבילה באזרחות, והעבודה של מפקדי המערך הקרבי ייחודית לצה”ל. לאנשי הקשר, כמו סא”ל צור, לעומת זאת, מחכות הצעות עבודה מפתות בחברות אזרחיות, לעתים גם בשכר גבוה יותר. משום כך נשאלת השאלה – מה הניע את סא”ל תל צור להישאר בצה”ל תקופה כה ארוכה? לדבריו, מדובר בחינוך לערכים.
“כסף זה לא מהות הכל”, הוא מסביר. “מה שהשאיר אותי בצבא זה הרצון להשתלב כמפקד ולהשפיע על דור צעיר של מפקדים, ולהחדיר להם ערכים ומוטיבציה, ולהשתלב בתרומה לביטחון המדינה ולבניין הארץ. זה המרכיב המרכזי. אני חתום על הרבה מאוד קצינים ואנשי קבע שהחדרתי בהם את הרצון לתרום. בשילוב עם הלמידה, ההתקדמות והסיפוק כל בוקר, כל אלה גרמו לי להמשיך”, הוא מסכם זאת. גם פקודיו של תל צור מעידים עליו כי קידם את נושא החינוך ביחידה, עם סיורים להכרת הארץ ופעילויות התנדבות לקהילה. “אחד הדברים שהכי בולטים אצלו זה העבודה מהלב והנשמה, וזה לא טריויאלי להיתקל במפקד כזה עם כל עומס העבודה, שמקשיב לך גם בתור בן אדם וחבר”, מסכמת זאת אחת מפקודותיו.
כיום מעוניין תל-צור להמשיך בדרך החינוך – “מתוך רצון להשפיע ולחנך לערכים ולאהבת הארץ”, לדבריו. “אני אשתלב במערכת החינוך איכשהו – אפילו במשרה חלקית”.
“הייתי רוצה לראות יותר צעירים מתגייסים לחיל התקשוב וליחידת חושן, שהיא בעיני, יחידת הדגל שלו. מדובר באחת היחידות המובילות בצבא – בלי יכולות הקשר של צה”ל, כל פעולה צבאית תסתיים עם הרבה נפגעים. אנחנו נותנים קשר ותמונה למפקדים בשטח, ואנחנו צריכים להיות זמינים בכל זמן ובכל מקום, ולהגיע לפני כולם”, הוא מסכם.
