מערכת שישי בגולןאיך נולדה תערוכת “נקודת מבט” של הצלמים הצעירים מביה“ס “אביטל“? מה הייתה המטרה ואיך הייתה הפתיחה? ילדי “אביטל” מצלמים בחצר האחורית ומספרים סיפור דרך העיניים שלהם
צילום: טל ולנר
בשבוע שעבר, נפתחה תערוכת הצילומים “נקודת מבט“, פרי עבודתם של תלמידי בית הספר “אביטל“. התערוכה היא תוצר סופי של קורס אותו עברו התלמידים השנה. בתחילת השנה, התלמידים בחרו מתוך מגוון קורסים, בתחום לימודי בקורסי הצילום השונים – אם זה במצלמה מקצועית, או בטלפונים ניידים. תהליך הבחירה המשיך בכל פעם שהקליקו על המצלמה, בכל פעם שבחרו מה הם רוצים להכניס לפריים, איזה סיפור הם רוצים לספר בתמונה, מה הלב שלהם רואה. התהליך הגיע לשיאו לרגע לא פשוט של קבלת החלטה
ובחירה קשה, לבחור תמונה אחת, צילום אחד בלבד, שיודפס ויוצג בתערוכה. זה היה מאוד לא קל, בלשון המעטה.
המטרות העיקריות בפרויקט הצילום הן ללמוד, לראות ולהביא את הנרטיב האישי דרך נקודת מבטם של הילדים ולהקנות עקרונות בצילום כאמצעי ביטוי להצפת והצגת רגעים בחיים. את הפרויקט הובילה יפעת גולני נהרי ולצדה, טל ולנר שגם תיעדה את התערוכה עצמה.
מנהלת בית הספר “אביטל“, הילה קודיש: מצוינות אינה תלויה בתפקוד ברמה מסוימת, כל עוד מתקיימים באדם מאפיינים כגון: סקרנות, הנעה פנימית, התמדה, היענות לאתגרים ורצון להתקדם ולהצליח, מאפיינים שניתן לטפחם ולקדמם
מנהלת בית הספר “אביטל“, הילה קודיש, פתחה את התערוכה ודיברה על הקשר בין מצוינות בחינוך, מצוינות בית–ספרית, סקרנות וחוויה: “חינוך למצוינות מייצג את מכלול ההתנהגויות והפעולות החותרות להשתפרות מתמדת ומאפשרות מיצוי הפוטנציאל האישי על כל היבטיו כחלק מאורח חיים. מצוינות היא תוצר של תהליך שבו כל שלב מתבצע בצורה הטובה ביותר והכוח המניע אותה הוא העשייה האיכותית עצמה ולא הרצון להיות ראשון .מצוינות מאפשרת פיתוח קהילה לומדת, שבה תלמידים ומורים שווים בסקרנותם ובמחויבותם לקחת זה את זה, שוב ושוב, לשדות חדשים, בלתי ידועים.
“קידום וטיפוח של מצוינות כערך בתרבות הבית–ספרית מזמן תהליך מקביל אצל מורים ואצל תלמידים, שכן מורה המהווה דוגמה אישית כמורה סקרן, לומד, עצמאי, מתפתח ומתקדם באופן עצמאי יוכל להוביל את תלמידיו בתהליכים דומים .דרך הצילום, מתרגלים התלמידים למידה חווייתית פעילה, תוך כדי התנסות. זאת, כאשר תשומת לבם ממוקדת בסביבתם הקרובה – בית הספר, הגולן – ובתהליכים המתרחשים בה. תהליך הצילום מכניס התלהבות, מוטיבציה ומחויבות לתוך הפעולה.
“במקרים רבים, התחושה החזקה והראשונית של המתחילים סדנת צילום היא כי משימת הצילום הנה פשוטה וקלה מכתיבת עבודה. עם זאת, התחושה הזו משתנה ברגע שצריך להביא תוצרים. לרוב, התלמידים רגילים לכתוב עבודות עיוניות. אולם על מנת ליצור חומר חזותי, תיעודי ולא מבוים, יש צורך לצאת לטבע ולבחון אותו. היציאה לסביבה הקרובה, לצורך חיפוש בשטח של מה שלמדנו, אינה תמיד נוחה ופשוטה. היא מעלה סוגיות ודילמות, כגון: האם אני מרגישה חלק מהסביבה שבחרתי לחקור, או זרה? איזה מבט אני מפעילה על הסביבה שאותה אני חוקרת? כל פרויקט צילום מלווה בתליית התוצרים צילומים על הקיר ובהתייחסות אליהם. זוהי בדרך כלל חוויה מורכבת עבור התלמידים שצריכים לצלם, לבחור, להדפיס ולתלות את התמונות.
“זהו תהליך אישי וחושפני, שבו אני כתלמידה מראה לעולם מה צילמתי. תהליך כזה אינו קל גם למבוגרים, אך התייחסות רצינית ומפרגנת לצילום המוצג, ולשלבים השונים שעברו הצלמים עד שהגיעו לתליית תמונות על הקיר, נותנת תחושה טובה של הכרה. תחושה זו מתעצמת פי כמה כאשר בסוף התהליך, אוצרים תערוכה בית–ספרית. מצוינות, אם כן, אינה תלויה בתפקוד ברמה מסוימת, כל עוד מתקיימים באדם מאפיינים כגון: סקרנות, הנעה פנימית, התמדה, היענות לאתגרים ורצון להתקדם ולהצליח, מאפיינים שניתן לטפחם ולקדמם, בקרב מורים ותלמידים כאחד. לך, יפעת גולני נהרי, שרקמת חלום לפני שנים ויחד עם טל ולנר לפיד, יצרתן שפה בית–ספרית, הטמעתן תהליך למידה מרתק, סוחף ומרגש והיום אנו עדים לתוצריו.
“חינכתן את תלמידנו למצוינות. גאווה!
“תודה גדולה מכולנו!”
תמונות מהמרחב ה“רגיל“
יפעת גולני נהרי, שהובלה את התהליך: “אומרים שכדי להגשים חלום צריך קודם כול לדמיין אותו… מה שקורה היום זה אפילו מעבר לכל דמיון. בחזון שלנו, ביקשנו לפרוץ את גבולות עולמם של הילדים, להוסיף תכנים חדשים, להביא את קולם דרך מבטם – מבט העיניים ומבט הלב, באמצעות צילומים ודרך עולם הפוטו–תרפיה, המביא התבוננות פנימית על עולמנו דרך צילומים.
“התמונות המוצגות בתערוכה, צולמו במהלך השנה, מתחת לאף, במרחב המוכר וה‘רגיל‘ – ברחבי חצר בית הספר המוכרת, שבו התגלה לפתע עולם חדש. ברחבי קיבוץ מרום גולן – בתצפית ‘זיו לנד‘ המשקיפה על החרמון, אורוות הסוסים המקסימה, החורשה, השבילים המאירים ואפילו בקניונית וכמובן, ברחבי הגולן – הבית שלנו, במפקדה הסורית המביאה את הרוח ההיסטורית והפן האמנותי של הגרפיטי, בית הכנסת העתיק בקצרין, הכרמים בשלכת ועוד. התמונות משקפות את הלך הרוח, השקפת העולם, התפיסה האסתטית והסיפור האישי של כל אחד מהתלמידים המציגים בתערוכה“.
יפעת הודתה לשותפים – למנהלת בית הספר, הילה קודיש, לטל ולנר שותפתה לדרך, לצוות שסייע – תומר אנג‘ל, המנהל האדמיניסטרטיבי, דרור ודימה, אבות הבית שסייעו רבות, למירי קידר, על הייעוץ, העזרה ועיצוב ספר האורחים, למורן מסטודיו “אור וכלי” – על הדפסת תמונות איכותיות ושירות מצוין. בעיקר הודתה יפעת לצלמים הצעירים, על הדרך והתהליך ועל כך שהציגו לראשונה את היצירות.
הילדים בירכו וסיכמו: “ברוכים הבאים לתערוכה שלנו ‘נקודת מבט‘. במשך השנה, זכינו להכיר תחום מרתק, הצילום, שבו למדנו לבחור, למדנו להתבונן, לחפש, לקרב, להרחיק, לחפש קרן אור ולמצוא זווית. בעיקר, למדנו להנציח רגעים שיישארו לעד. תודה ליפעת גולני נהרי ולטל ולנר.
“מוזמנים לבוא ולראות!”.
