רמי ששי נולד לפני 71 שנים בג’רבה. בגיל שנתיים עלה לארץ ומשפחתו התיישבה בצפת, בקרב קהילה של עולי ג’רבה. בצפת הכיר את דבורה שתחי’ והם נישאו. נולדו להם ארבעה ילדים
כתבה: שפרה בירנבוים
בשנת 1982 עברה משפחת מאמו לקצרין. קצרין הייתה בראשית ימיה, ורמי נשלח כדי לנהל את הדואר הנע בעיר. רמי ניהל את הסניף במשך כמה שנים. אז הוא נפצע בתאונת עבודה, ובמהלך האשפוז הסתבך והיה על סף מוות, אבל הבריא!!
המסקנה של רמי ז”ל מהתאונה הייתה שאם הוא קיבל את החיים במתנה מבורא עולם, הוא יקדיש את חייו, את כל כוחו ומרצו לעזור לאנשים במצוקות שונות. כל אחד בקצרין ידע שאם יש לו בעיה כלשהי, הכתובת היא רמי. רמי עזר לכל אחד ואחת. רמי עזר לישראלים ולעולים, לצעירים ולקשישים, ליהודים ושאינם יהודים. רמי הקשיב ברוב קשב לצורך ולבעיה, ולא נח ולא שקט עד אשר השיג את מה שרצה להשיג. החל מכתיבת מכתבים, וכלה במציאת דירה או קבלת שירות הכרחי מהרשויות.
הבן של רמי ז”ל מספר, שללכת עם אבא ברחובות קצרין היה לא פשוט, שכן דרך של שתיים או שלוש דקות ארכה כשעה. כל אחד שפגש את רמי השיח את דאגותיו וצרותיו, ורמי היה קשוב ודרוך, ולא המשיך ללכת עד שידע שהבעיה נפתרה, שהאדם מרגיש טוב יותר, שהוא פעל את מה שיכול היה לפעול.
בית הכנסת היה מרכז חייו של רמי. הוא התפלל מידי בוקר במניין המוקדם, בהנץ השחר. רמי לא החמיץ אף שיעור תורה שיכול היה להשתתף. רמי היה חבר בכמה בתי כנסת, ובכולם היה אהוד על הקהילה ואהוב על הבריות. אשכנזי, ספרדי, מרוקאי, לא חשובה התגית, מה שחשוב הוא אנשי הקהילה. רמי גם סידר את ספרי התורה והיכיר כל ספר וספר.
רמי היה מחובר מאוד לאמירת ספר תהילים. היה קם לפנות בוקר ועומד וקורא את ספר תהילים מתחילה ועד הסוף, בהתלהבות ובחרדת קודש. בסיום הקריאה היה מוציא רשימות של אנשים רבים ששפכו לפניו את ליבם, והיה מתפלל עליהם לרפואה, לזיווג, ולפתרון כל המצוקות. בטקסי יום השואה ויום הזיכרון, הקריא רמי את פרקי תהילים מתאימים.
רמי היה איש משפחה. ילדיו ונכדיו היו קשורים אליו קשר אמיץ. כסבא, הרעיף עליהם אהבה אינסופית. הוא היה לומד איתם, ומכין אותם לבר המצווה.
בשנה וחצי האחרונות, התגלה בגופו סרטן שהלך והתפשט, ולאחר ייסורים מרים, הוא נפרד מאיתנו בחודש שעבר.
נזכור את דמותו, ואת ההוד וההדר שלו, ומי ייתן ונוכל לקחת מעט מדרכו וליישם אותה בחיינו.
