כבר בנעוריו, נמשך למטבח וחלם על מקום משלו. למד טבחות. פתח את "מושבוצ", מסעדה עם טעם הגולן והיום הוא חי את החלום. האורח שלי לשבת הוא ארז רגב
קצת על עצמך
"ארז רגב, בן 42, נשוי ליעל, אבא לחמישה".
עיסוק
"מסעדן, חקלאי ויצרן.
"בעלים של מסעדת 'המושבוצ' ברמות, כבר 13 שנה. מושבוצ היא צורת ההתיישבות הראשונית של היישובים ברמת הגולן. המילה מורכבת משילוב של המילים מושב וקיבוץ. כשהגיעו גרעיני המתיישבים הראשונים לרמת הגולן, הם חיו בקבוצות שיתופיות, עבדו יחד והתפרנסו יחד, ממש כמו בקיבוץ. משם השם למסעדה.
"מנעוריי, אהבתי את המטבח ובתיכון, עבדתי במטבחים שונים. ידעתי שיום אחד יהיה לי מקום משלי. אחרי הצבא הלכתי ללמוד טבחות ועבדתי בתחום בכל מיני מקומות, כטבח וכיועץ למסעדות.
"את המקום הראשון שלי, פתחתי בגמלא, במבנה ארעי שהיה חוות סוסים. בהתחלה, זה היה מעין פאב עם אוכל קל. אחרי שנה, עברנו לרמות והבנו שיש צורך במסעדה עם תפריט מגוון ולאט לאט, התרחבנו.
"בחמש השנים האחרונות, אני גם חקלאי, המגדל כמעט את כל מבחר הירקות, חלק לשימוש המסעדה ויש גם שוק ירק ותוצרת מקומית, בחצר הבית שלנו. גידול הירקות התחיל בקטן – גינת ירק של צמחי תבלין ועם הזמן, זה גדל והתפתח. את האוכל שאנחנו מגישים במסעדה אנחנו מבשלים מחומרי גלם שאנחנו מגדלים.
"המהות של המסעדה היא להוציא את חומרי הגלם המקומיים לאנשים שבאים מבחוץ. זו בעצם חוויה של בישול ואירוח מחקלאות מקומית. גם הבשר הוא ממשק שניידר, אנחנו משתפים פעולה. היינות, הגבינות, הביצים ושמן הזית הם כולם מתוצרת הגולן והלחמים הם מאפה ידינו.
"מלבד המנות שבתפריט, אנחנו גם מקיימים ערבי שף מיוחדים. מגיעים אלינו עשרות אלפי אנשים בשנה, מטיילים ומקומיים. המסעדה עובדת בכל ימות השנה ואנחנו משתדלים לספק חוויה טובה, בטעם הגולן".
איפה נולדת וגדלת?
"נולדתי בכפר חרוב. ההורים היו נח"לאים. בתחילת שנות השמונים, עברנו למרכז, לצורך לימודים שלהם באוניברסיטה ובשנת 82', חזרנו לגולן, למעלה גמלא. אבא שלי היה אז במילואים, מלחמת לבנון השנייה, ואני עם סבא ואימא שלי העברנו את הדירה. מאז, אנחנו כאן".
מגורים
"מעלה גמלא".
איך נראה יום שישי שלך?
"יום ארוך בדרך כלל, זה תלוי אם כל העובדים הגיעו לעבודה… בבוקר, עושים השלמות של קטיף ירקות לדוכן השוק, שיש בחצר הבית ואז, עד הצהריים, נמצאים בדוכן, מארחים את אנשים שמגיעים לקנות. יש גם מאפייה, חלות ועוגות. בצהריים, אם כל העובדים הגיעו למסעדה, עושה ביקור במסעדה ואז הולך לישון צהריים ואם חסרים עובדים, אז ממשיך לעבוד עד לארוחת שישי, שהיא בדרך כלל אצל ההורים".
מה אוכלים בארוחת שישי?
"במרבית המקרים 'על האש' מכל מיני סוגים, שאבא שלי אוהב לעשות ולאכול, מספק הבשר הפרטי שלו. תמיד יהיה גם יין מקומי טוב ולפעמים, לטובת הנכדים, מגוונים עם שניצל ופירה, שמבחינתם זה הכי גורמה שיכול להיות, או המאכלים של סבתות, מרק צ'ורבה, כרוב ממולא, ספגטי בולונז".
מאכל אהוב במיוחד?
"בגדול, יש לי אופי של ילד שמן… אני אוהב לאכול וכמעט הכול, אבל זה תלוי גם במצב הרוח ומזג האוויר. לא יכול להצביע על משהו אחד, אוהב הכול".
זיכרון ילדות משבת
"מטיילים הרבה עם המשפחה וקוטפים ארטישוקים".
בשעות הפנאי, מה עושה?
"הייתי שמח לשעות פנאי בלי לעשות כלום, זה לא קורה הרבה. אם אני מצליח לראות סרט שלם, זה המון מבחינתי. בשבע השנים האחרונות, אני מקפיד לרוץ".
"אוהב את המגוון של הנופים. לטבע בגולן יש מנעד רחב מאוד שמשתנה מדרום הגולן לצפון וזה מקסים, וגם מבחינת האנשים, דתיים וחילונים, קיבוצניקים, מושבניקים, דרוזים, קהילתיים, יש פה הכול מהכול"
מה אתה הכי אוהב בגולן?
"את המגוון של הנופים. לטבע בגולן יש מנעד רחב מאוד שמשתנה מדרום הגולן לצפון וזה מקסים, וגם מבחינת האנשים, דתיים וחילונים, קיבוצניקים, מושבניקים, דרוזים, קהילתיים, יש פה הכול מהכול".
מהו החלום שלך?
"כשהייתי קטן, היו לי שלושה חלומות: להיות מ"פ בחטיבה 7, לחצות את אוסטרליה על אופנוע ושתהיה לי מסעדה משלי. את שלושתם הגשמתי והיום, אני חי את החלום".
מה אתה מאחל לעצמך?
"את כל הקלישאות האפשריות – בריאות, ביטחון משפחתי כלכלי, נחת, שקט, יציבות ועוד".
