מילדות, חלמתי לכתוב בעיתון והנה, זה מתגשם. עוד חלום גדול, להקים עסק משלי, לארח בו, לפגוש אנשים, ליצור, לפתח, להאכיל, לשמח, חוגג 7 להקמתו. חלומות מתגשמים

כבר שנים, שיש לי חלום לכתוב בעיתון, או להוציא ספר. בילדותי, היו לי מחברות שכתבתי בהם שירים, סיפורים ומחשבות. בכיתה ו', הייתי בחוג לכתיבה יוצרת, זכיתי במקום הראשון באיזו תחרות כתיבה אזורית, והמורה אמרה לי "את עוד תהי עיתונאית, או סופרת", מי יודע, אולי עוד אהיה בסוף…

השנים עברו ויום אחד החלטתי שאני צריכה לקדם את החלום. לקחתי קורס עיתונאות קצר וקיוויתי שהוא יתגשם. אני לא בדיוק יודעת להסביר את החלום הזה, את הכמיהה לכתוב ושמישהו יקרא אותי. הרי היום, בעידן הרשתות החברתיות, כל אחד יכול לכתוב והעולם יקרא אותו, אבל כנראה שלא אדע גם להסביר. שנים לא היה לי האומץ לפרסם, או בכלל להציע את מה שאני כותבת, אבל יום אחד ראיתי מודעת "דרושים כתבים לשישי בגולן" ופניתי.

טוב, האמת, לא היה לי ניסיון להציע, בקורות החיים שלי היו תואר בלימודי ארץ ישראל ועבודה כמדריכת טיולים, או מנהלת קהילה, אבל כנראה שהיה לי קצת אומץ ותעוזה, אה… וגם הייתה לי תעודה מהקורס לעיתונאות בעיתון "מקור ראשון". כנראה שזה לא הספיק ואפילו לא קיבלתי מענה, אבל לא ויתרתי כמובן. אחרי זמן מה, פניתי שוב על המודעה שחזרה, ושוב לא נעניתי. בפעם השלישית, פשוט שלחתי טור לדוגמה והצעתי את עצמי בלי שחיפשו. לשמחתי, זה הצליח בפעם הזאת, כנראה שלא היה נעים להם מהנודניקית… והנה עוד חלום מתחיל להתגשם. מקווה שיתעצם ויתפתח ובינתיים, הוא עושה לי טוב ומקווה שגם אתם נהנים ממנו.

 בפעם השלישית, פשוט שלחתי טור לדוגמה והצעתי את עצמי בלי שחיפשו. לשמחתי, זה הצליח בפעם הזאת, כנראה שלא היה נעים להם מהנודניקית… והנה עוד חלום מתחיל להתגשם. מקווה שיתעצם ויתפתח

כבר בגן, כששאלו את בתי הבכורה, מה תרצה לעשות כשתהיה גדולה, היא הייתה עונה: רופאה. היא אפילו התחפשה פעמיים לרפואה ולמדה באולפנית במגמת ביולוגיה רפואה. כשהציעו לה, בשמינית, להשתלב בשירות הלאומי בתכנית לפרמדיקים במד"א, על אף שלא ממש הכירה את הארגון מקרוב, היא ראתה בזה הזדמנות להתקדם בהגשמת החלום. השבוע, היא סיימה את שלב ההסמכה ועברה את הבחינות. עקבתי אחריה בשנה הזאת, ברצינות הגמורה שנשאבה אל התחום, בידע הרב שצברה, בהתנסויות של הצלת חיים, ראיתי אותה זורחת ומוארת, כשעזרה למישהו, כשהרגישה שהיא מגשימה והלוואי שתמשיך להצליח להגשים ולעזור בהצלת חיים.

השבוע, אני מציינת שבע שנים לפתיחת ה"יעלי", איך הזמן עובר מהר כשנהנים. גם זה היה חלום גדול שלי – הקמת עסק משלי שאוכל לארח בו, לפגוש אנשים, ליצור, לפתח, להאכיל, לשמח. הגעתי לבית הקפה בלי שום ידע, או ניסיון, אפילו לא מלצרתי בבית קפה. את אהבתי הגדולה לשתיית הפוכים קטנים רכשתי עם השנים, אבל היה לי חלום ואהבה ורצון גדול והרבה אנשים טובים בדרך, שצעדו אתי. היו עליות ומורדות ואתגרים, אבל בשבע שנים האלו, הגשמתי עוד חלום ואני מלאת הכרת תודה על כך, כי שום דבר בחיים הוא לא מובן מאליו.

כשאני הולכת לישון בלילה, ומודה לה' על הטוב, מתפללת על הבריאות שלנו, על הילדים שיצליחו, שה' ישמור לי עליהם, ועל הפרנסה והשמחה, אני גם מבקשת שתמשיך להיות בי התשוקה לחלום ולהגשים. שיהיה לי תמיד את המשהו הזה, שאצא אליו בשמחה כל בוקר, שאמשיך לעשות ליצור להגשים.

ואתם… אם יש לכם חלום, עופו עליו. חלומות מתגשמים.