במהלך משבר הקורונה, חקר צוות מומחים, מהמכללה האקדמית תל–חי ואוניברסיטת ת"א, את המחיר הנפשי שכולנו משלמים. תמצית המחקר נשלחה השבוע למקבלי החלטות
במהלך חצי השנה האחרונה, מאז החל משבר הקורונה בישראל, חוקר צוות מומחים באופן מתמשך את נושא ה"חוסן ודחק בימי קורונה," בקרב מדגם מייצג של החברה בישראל. צוות המומחים כולל את החוקרים פרופסור שאול קמחי ,ד"ר הדס מרציאנו ופרופסור יוחנן אשל, מהמרכז לחקר הדחק והחוסן במכללה האקדמית תל–חי וד"ר ברוריה עדיני, מבית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.
תהליך המחקר כולל ניטור מתמשך של "מדדים חיוביים", הכוללים חוסן אישי, קהילתי ולאומי, תחושת מיטביות, מורל ותקווה. זה, מול "מדדים שליליים" הכוללים תסמיני דחק, תחושות הסכנה ותפיסת איומים: כלכלי, רפואי וביטחוני .מטרת המחקרים הייתה כפולה –לסייע למקבלי ההחלטות ולקובעי המדיניות במדינה לנטר את תחושות הציבור ובנוסף, להעשיר את הידע המדעי הקיים, בארץ ובעולם, בנושא התמודדות קהילות עם אירוע חירום.
הצוות פרסם ארבעה דוחות מחקר בנושאי חוסן ודחק בימי קורונה בישראל, אשר הועברו למרכז הידע והמחקר הלאומי בתחום ההיערכות למצבי חירום, באוניברסיטת חיפה, לוועדת הקורונה של הכנסת, למשרדי הממשלה, לפיקוד העורף ועוד. המגמות המשתקפות בקרב הציבור הנן חיוניות לניהול המענה למגפת הקורונה.
מסביר פרופ' שאול קמחי: "הממצאים מהווים סיכום ביניים של תוצאות מחקר אורך, שנוהל במימון מענק מחקר של משרד המדע, המבוסס על מדגם אינטרנט של 906 נחקרים, שענו על אותו שאלון, בשתי מדידות: האחת, במהלך היציאה מהסגר הראשון והשנייה, עם החרפת מצב התחלואה ותחילת הדיונים לגבי החמרת צעדי המנע על האוכלוסייה לקראת הסגר השני". ממצאי המחקר מראים כי כל המדדים החיוביים, דהיינו, מדדי איכות החיים: מיטביות, תקווה ומורל וכן מדדי החוסן: אישי, קהילתי ולאומי – ירדו באופן מובהק בין שתי המדידות. לעומת זאת, כל מדדי הדחק: תחושות סכנה, תסמיני דחק ותחושת האיום מהמצב הכלכלי, הבריאותי והפוליטי, עלו באופן מובהק.
ניתן לראות שהחוסן הלאומי ירד במידה הרבה ביותר. בבדיקה פרטנית של מרכיבי החוסן הלאומי, נמצא כי הירידה הרבה ביותר הייתה בשני תחומים: "אמון במדינה ובעומד בראשה" ו"אמון במוסדות המדינה"
בנוסף, ניתן לראות שהחוסן הלאומי ירד במידה הרבה ביותר. בבדיקה פרטנית של מרכיבי החוסן הלאומי, נמצא כי הירידה הרבה ביותר הייתה בשני תחומים: "אמון במדינה ובעומד בראשה" ו"אמון במוסדות המדינה".
תוצאות אלו מצביעות על היחלשות החברה בישראל לנוכח ההתמודדות עם משבר הקורונה, שהוא משבר חסר תקדים בהיקפו ובהשפעותיו.
פרופ' קמחי: "ניתן להניח שהסיבות לתוצאות אלה הן השילוב של איום רפואי בריאותי, משבר כלכלי חמור, שהולך ומעמיק ומעל לכול – תחושה חזקה של הנחקרים שאין להם על מי לסמוך. יש בכוונתנו לבצע מדידה נוספת, בתום תקופת החגים הנוכחית, עם סיומו של הסגר השני. אנחנו מקווים שנוכל להמשיך מחקר חשוב זה ולערוך מדידות נוספות שיתנו תמונת מצב בנוגע להשפעותיה של מחלת הקורונה על תושבי ישראל".
