מערכת שישי בגולןהוא חששן מאוד, חשאי ופעיל לילה, סובל משפע של איומים וקשה מאוד להבחין בו, מה גם שנסיבות גנטיות טשטשו מאוד את ההבדלים בינו לחתול הבית. פינה בטבע – סיפורים מהחי והצומח של רמת הגולן
אסף סלע, רכז תחום טבע, ב“קשת יהונתן“
הנה תמונה שצלמתי בתצפית חטופה ולא שגרתית בחיה מעניינת, חשאית ונסתרת, בשמורת הר חרמונית. לא, זה לא חתול הבית שאתם מכירים מהפח השכונתי. זה קרוב משפחה שלו בשם חתול בר. למעשה, חתול הבר הנו האב הקדמון שממנו בוית (או חצי בוית) חתול הבית.
חתול הבר, ככל הנראה, מצוי בישראל בשטחים הפתוחים יותר ממה שידוע, אם כי קשה לצפות בו, מכיוון שהוא חששן מאוד, חשאי ופעיל לילה, בעיקר במקומות בהם בני אדם פחות מסתובבים.
על אוכלוסיית חתולי הבר ישנם כמה וכמה איומים.
הפיתוח האינטנסיבי על שטחים פתוחים, בעיקר שטחי בתה וגריגה (אזורים עם שיחים נמוכים), קיטוע של מסדרונות אקולוגיים, שמקטין את טריטוריות הציד שלו, זיהום אור שזולג לשטחים הטבעיים מריכוזי אוכלוסייה ואולי הדבר הכי מעניין הוא זיהום גנטי מחתולי בית, שנדחקים לטבע ו‘מתפראים‘ ואז מתרבים עם חתולי בר בסביבתם הטבעית ומכניסים את הגנים שלהם אל אוכלוסיית חתולי הבר וכך הופכים אותם ל“קצת יותר” חתולי בית ו“קצת פחות” חתולי בר.
אז איך מבדילים בין חתול בית לחתול בר?
קודם כול, לחתול בר גוף אפרפר די אחיד, כמעט ללא פספוס, או ניקוד. יש לו שלוש טבעות שחורות בקצה הזנב וכפות רגליים שחורות. הבעיה היא שיש לא מעט חתולי בית שנראים דומה מאוד.
רבים מהמומחים טוענים טענה מעניינת, שאין אפשרות לזהות בין חתול בר לחתול בית בגלל אותו זיהום גנטי, אלא רק לאחר ריצוף הגנום של אותו הפרט ובדיקה כמה ממנו הוא חתול בית וכמה חתול בר.
אבל יש גם גישה שונה שרואה את הפרט כחתול בר אם מתקיימים בו המאפיינים המורפולוגיים וההתנהגותיים. כלומר, מראה חיצוני של חתול בר ואם הוא נמצא הרחק ממגורי אדם ומתנהג כמו חיית בר.
חוץ מחתול הבר, בישראל חיים גם חתולי ביצות. בעבר, חי בחולות המדבר גם חתול החולות והנמר הערבי, שאנחנו מכירים מסיפורי מדבר יהודה, אך שני האחרונים נכחדו מישראל.
