היא מנהלת את החווה לחינוך חקלאי בגולן, שממוקמת באבנ"י אית"ן ויחד עם צוותה מגדלת את הדור הבא של חקלאי הגולן. האורחת שלנו לשבת היא אסנת אמיתי, מכנף
קצת על עצמך
"אסנת אמיתי בת 57, נשואה לחיליק. הורים לשלושה ילדים: עמית בת 30, גל בן 28 ואלון בן 22. יש לנו משק בכנף הכולל מטע אגסים, כרם ליין ובוסתן זיתים ועצי פרי".
איפה נולדת וגדלת?
"נולדתי וגדלתי במושב אמונים, במועצה אזורית באר טוביה. אימי הייתה אחות במרפאה במושב, אבי היה חקלאי ובתקופות מסוימות ניהל פרויקטים בתחום תשתיות מים.
"גדלתי בבית במושב, בין שדות חקלאיים קרוב לים התיכון.
"אימי, שולמית צבעוני, נולדה וגדלה בירושלים, אבי, שמואל צבעוני, נולד וגדל בתל אביב הקטנה. הם נפגשו בלימודי התיכון במקווה ישראל והקימו את המשפחה שלנו. יש לי שני אחים ואחות. הוריי נפטרו לפני חצי שנה והשאירו לנו הרבה זיכרונות טובים של משפחה אהובה".
מגורים
"כנף.
"כשהייתי בשנת שירות בגרעין עודד, הכרתי את הגולן בפעם הראשונה. הייתה לנו השתלמות בבית ספר 'דליות'. זוכרת שעמדתי מול הנוף וחשבתי שכאן זה המקום שאני רוצה לחיות בו ושילדיי העתידים ילמדו.
"הייתי מש"קית חינוך בגדוד 405 בקלע וקצינת חינוך בחטיבה סער 474, שם הכרתי את חיליק, שהוביל את הקמת מושב כנף. השנה, אנחנו חוגגים 40 שנה לכנף, נזכרים בימים הראשונים ומתגאים במושב שהקמנו במו ידינו. מתרגשים לקלוט במושב את הבנות והבנים שחוזרים, נהנים מקהילה איכותית, תומכת ומתפתחת".
עיסוק
"מנהלת את החווה לחינוך חקלאי בגולן, שממוקמת באבנ"י אית"ן.
"אני מורת דרך ומורה למדעים במקצועי. באחד בספטמבר, אתחיל את שנתי השלישית בניהול החווה. נפלה בחלקי הזכות הגדולה להקים ולנהל בית ספר חדש ומיוחד בגולן, שהוקם ביוזמת המועצה האזורית גולן ומשרד החינוך. בית הספר נפתח בתחילת המלחמה, התחלה לא פשוטה, אבל צלחנו אותה. אנחנו מציעים תוכניות חינוכיות בשלושה תחומים עיקריים: חקלאות העתיד, סביבה ירוקה, בריאות מהטבע. תלמידי כיתות ד' עד ח', מעשרה בתי ספר בגולן מגיעים לכמה שעות של פעילות חינוכית-לימודית. הם מגיעים פעם בשבוע בהסעות, בליווי המחנכות לאבנ"י אית"ן, לומדים שיעור פעיל במדעי החקלאות והסביבה ובסוף השיעור, חוזרים לבית הספר הקבוע שלהם. בכל שבוע, מגיעים אלינו כ-550 תלמידים.
"יש לנו צוות מורים מקצועי ומנוסה המונה חמישה מורים למדעי החקלאות, אב בית ומנהלת. הצוות מטפח את החווה בעזרת הידיים החרוצות של התלמידים החמודים ושל הצוות.
"החווה לחינוך חקלאי גולן צמודה לחוות היישום של 'מכון שמיר למחקר'. יש לנו תוכניות משותפות המאפשרות לנו לגדל את הדור הבא של חקלאי הגולן. אנו עורכים סיורים בחוות היישום ושותפים בתהליכי חקר חקלאי בשיתוף עם חוקרי 'מכון שמיר למחקר', המאפשרים לתלמידים להבין שחקלאות זה הייטק. אתגרי גידול המזון בעולם, בו חיים שמונה מיליארד בני אדם, מעלים צורך בגידול כמות גדולה של מזון בשטח קטן.
"בחווה החקלאית, התלמידים מגדלים גידולי חורף (חסה, כרוב, עלים ירוקים), קיץ (עגבניות, קישואים, תפוחי אדמה), מובילים פרויקטים בהם יש שימוש חוזר בחומרים (ביג בג, מכלי פלסטיק, בקבוקי פלסטיק)לומדים פרק בריבוי צמחים, מכינים ייחורים, זורעים. התלמידים עורכים ניסויים ונהנים משעורי תזונה, מהערוגה לצלחת. הפדגוגיה שלנו משלבת תהליכים רגשיים-חברתיים יחד עם תהליך הלמידה.
"יש לנו תוכניות רבות לשנה הקרובה, כמו יום קהילה, פעילות ט"ו בשבט בשיתוף ותיקים, הכנת עציצים ליום ההוקרה לפצועי צה"ל ועוד. בשיתוף רשות כנרת ורט"ג, אנחנו מתכננים להקים מרכז לריבוי צמחיית בית גידול לח אצלינו. בשיתוף מחלקת הסביבה של המועצה ו'מכון שמיר למחקר', אנחנו מתכננים להקים מרכז קומפוסטיזציה להעשרת הידע של הגננות וילדי הגנים במועצה. שיעורי חקלאות לילדי גנים יתקיימו אצלינו בפעם הראשונה ואנחנו נרגשים לקבל אלינו גם את ילדי הגנים ועוד…
"אני מאמינה שילדים צריכים לגעת כדי לדעת., ככל שהילדים יהיו יותר פעילים, יתכננו בעצמם, יפעילו את כל החושים ויצרו אינטראקציה עם החברים שלהם, כך תהליכי הלמידה יהיו יותר טובים ומהנים".
איך נראה יום שישי שלך?
"יום שישי בבוקר מוקדש לאיפוס של עצמי ושל הבית אחרי שבוע אינטנסיבי. בדרך כלל, מתחילה בצעדת בוקר למעיין כנף עם חברה. שיחות טלפון עם חברות. אחר כך, מתחילה בהכנת הבישולים לארוחת ערב שבת. אני מקפידה על שנת צוהריים כדי שיהיה כוח לארוחת ערב ושיחות טובות עם הילדים. הילדים מגיעים הביתה בקצב שלהם, זו שמחה גדולה שכולם מתכנסים בבית ושותפים בהכנת האוכל. כשחיליק מכין ערק אשכוליות, אז האוכל יוצא מעולה".
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
"ארוחת ערב שבת היא הארוחה החגיגית של השבוע – מפה לבנה, פרחים, נרות דולקים, חלה מתוקה. השולחן ערוך בצורה חגיגית והאוכל מוגש בכלים יפים, הרבה יין ושמחה. אלון, בני הצעיר, עורך קידוש, זמן לשיחות ולחוויות. אחרי ארוחת הערב, הילדים מנגנים ביחד ואת ימי ההולדת של המשפחה אנו חוגגים ביום שישי.
"בחורף אוכלים מרק, מנה עיקרית הכוללת צלי בשר, דג סלמון, מוקפץ, או מנה בשרית אחרת, תוספת טעימה של תפוחי אדמה, אנטי פסטי, אורז, שעועית ירוקה, כרובית, סלט חסה, סלט כרוב, חצילים, טחינה ירוקה. הקינוח כולל פירות העונה ולא מוותרים על עוגת השוקולד הקבועה שלנו ותה צמחים".
זיכרון ילדות
"כשהיינו ילדים קטנים, בליל הסדר, התחפשתי לאליהו הנביא. אחי הצעיר שהיה בן שש בערך, נבהל וזה הצחיק אותי".
מה הכי כיף בשבת שלך?
"הכי כיף לנוח, לפגוש שוב את הילדים, לטפל בעציצים.
"אני שומעת חוויות של עמית מהלימודים, מהעבודה. אני כל כך גאה בה שסיימה את לימודיה בהנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת תל אביב והיום עובדת בחברת סייבר בתל אביב. גל מספר על הלימודים והטיולים ואני מתרגשת עם ההכנות לחתונה עם הגר. אני נהנית לשמוע סיפורים של אלון על השירות הצבאי וחוויות חברתיות שלו. אני מאוד אוהבת טיולי שבת ומפגשים עם חברים ומשפחה".
המלצה על ספר
"'המתיקות שבשכחה', של קריסטין הרמל. ספר מקסים המאפשר לי לעקוב אחרי גיבורת הספר שחולה בדמנציה ולהיזכר בתהליך הדמנציה של הוריי. גיבורת הספר היא ניצולת שואה שהסתירה את עברה ממשפחתה ובסוף ימיה מתגלה הסיפור שלה".
עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה?
"עם אימא ואבא שלי. אני מתגעגעת אליהם מאוד ויש המון דברים שהיתי רוצה לשמוע מהם ולספר להם. השותפות שלהם חסרה לי".
מה עושה בשעות הפנאי?
"פילטיס, צעדות ספורט, טיולים בארץ ובעולם, ביקור משפחה וחברים, טיפוח הגינה הביתית.
הולכת להופעות של עמית שלנו, מוזיקאית מחוננת שהוציאה שני אלבומים עם שירים שהיא כתבה, הלחינה, שרה ומנגנת. אני כל כך גאה בה".
איך משפיעה עלייך המלחמה?
"אני אוהבת את הארץ שלנו, יש לנו הרבה דברים טובים ואיכותיים בארץ. עם ישראל חזק, מדהים בעל יכולות מופלאות. העזרה ההדדית נותנת ביטחון. הלוואי שהינו יכולים להתלכד ולהדוף את השנאה שנוצרה כתוצאה מהעמדות הפוליטיות המנוגדות. אני חושבת שאני יותר עצובה ומתוסכלת אל מול מה שנעשה בארץ. הלוואי שהיינו יכולים לפתור את הקונפליקטים בדרך של שלום ולא במלחמה. אני כואבת את המחיר הגדול שאנחנו משלמים בחיי החיילים שלנו ומזועזעת מגודל האכזריות והשנאה של אויבינו.
"יחד עם זאת, העיסוק בחינוך של ילדים נוטע בי תקווה ומחשבה חיובית על העתיד, תוך רצון גדול לטפח כאן מקום טוב עבור ילדינו ונכדינו".
מהו המוטו שלך בחיים?
"'חיה ותן לחיות'. אני מודה על מה שיש, מודה על משפחתי המופלאה ועל המקום שהגעתי אליו.
המעשה, המאמץ וההתמדה מובילים להצלחה".
מהו החלום שלך?
"אני חולמת על טיול סביב העולם, ביקור במפלים הכי גבוהים בעולם, היכרות עם תרבויות שעוד לא פגשתי. חולמת גם על הרגע בו אחד מילדיי לפחות יבנה את ביתו ומשפחתו בכנף".
מה את הכי אוהבת בגולן?
"אני אוהבת את הטבע הפראי, המרחבים, המים השוצפים, פרחי האביב בשלל הצבעים. את השקט, הרוגע, אדמת הבזלת הכהה. 'הייתי פעם ילד השדה'. כך גדלתי וכך גידלתי את ילדיי. הטבע הוא הבית שלנו בכל מקום בארץ ובעולם. הטבע מאפשר תהליכי למידה וסקרנות אין סופיים".
מה את מאחלת לעצמך?
"מאחלת לעצמי שגרה מבורכת, ימים של שקט, איזון בין קרירה לחיים פרטיים. להמשיך ללמוד ולהתפתח. מאחלת לעצמי זמן לעסוק ביצירה ואומנות. מאחלת בריאות ואיכות חיים והמשך זוגיות טובה. מייחלת לשחרור החטופים וסיום המלחמה בהקדם".
