מישהי שיודעת להגיד לי את המילה הנכונה, בזמן הנכון. בלי שיפוטיות, בלי ביקורת, בלי לתרגם אותי לא נכון. כל אחת צריכה
השבוע נפגשתי עם חברה שלי, שהיא גם סוג של פסיכולוגית–מטפלת–הוליסטית וקצת מכשפה–פייה–טובה כזאת, אישה אהובה. היא יודעת להרגיש מה עובר עליי רק לפי הקול שלי. היא גם יודעת להגיד לי את המילה הנכונה, בזמן הנכון. בלי שיפוטיות, בלי ביקורת, בלי לתרגם אותי לא נכון. אני מרגישה בנוח לחשוף בפניה את מה שעובר עליי, את מה שאני מרגישה וגם להגיד על עצמי מילה טובה לפעמים, בלי לחשוש שהיא תחשוב שאני מתנשאת.
למרות שאנחנו לא נפגשות הרבה, יש ביננו חיבור עמוק ואמתי ואני יודעת שהיא דואגת לי ואוהבת אותי מכל הלב ורוצה שיהיה לי טוב. אם צריך, היא גם יודעת להעיר לי ולהעמיד אותי במקום, אבל בעדינות, בצורה כזאת שאני מקבלת את המילים שלה באהבה ולוקחת לתשומת לבי. בכל פעם, כשאני פוגשת אותה, מתחזקת בי ההבנה שכל אחת צריכה חבר או חברה שכזאת לחיים.
החברות שלנו התחילה על הדרך וגם השבוע נפגשנו במקרה, בלי לתכנן וישבנו לקפה. אחרי שהתעדכנו קצת מה עובר עלינו בבית ועם הילדים, דיברנו קצת על עצמינו, על השנה שעברה ולאן אנחנו שואפות להגיע. שיחה כזאת, שהתאימה לרגע אחרי שהתחילה שנת 2022. אנחנו לא מהחוגגות את השנה האזרחית החדשה ולא שתינו כוסית יין בדיוק בשתים עשרה בלילה, כשהשנה התחלפה, פשוט כי כבר היינו בחלומות. אם כי כעצמאיות, לסיום השנה הלועזית, שהיא בעצם סיום שנת כספים, יש משמעות בעינינו וכנשים שגם מחוברות לרוח, הסתכלנו קצת על המפה האסטרולוגית שלנו ודיברנו על המשמעות החזקה שיש לרוח על החומר ועל כך שחשוב להשקיע ברוח ובעצמינו כדי שזה ישפיע ויבוא לידי ביטוי גם בעולמות החומר.
תעופו על עצמכם
"כמה את אוהבת את עצמך?", היא שאלה אותי פתאום בלי הכנה.
"אני בסדר עם עצמי", עניתי לה, "לא מתכננת ניתוחים פלסטיים".
שום בסדר. אני רוצה לשמוע אותך עפה על עצמך ועל מי שאת. מה שקורה לך בחיים קשור לאהבה שלך ולהערכה שלך לעצמך. אם אנחנו לא מספיק אוהבות את עצמנו ואת מי שהפכנו להיות, למה שאחרים יאהבו אותנו?
"שום בסדר", היא נזפה בי, "אני רוצה לשמוע אותך עפה על עצמך ועל מי שאת. מה שקורה לך בחיים קשור לאהבה שלך ולהערכה שלך לעצמך. אם אנחנו לא מספיק אוהבות את עצמנו ואת מי שהפכנו להיות, למה שאחרים יאהבו אותנו? ואהבה שלנו לעצמנו גם מקרינה החוצה על המעשים ועל ההתנהלות שלנו ביום–יום. ברגע שאנחנו אוהבות את עצמינו, זה גם משפיע על רמות האושר והשמחה שלנו, על האימהות שאנחנו, על הילדים שלנו, על ההצלחות וגם על חשבון הבנק והכי חשוב – גם על הבריאות שלנו. אל תשכחי שכדי להצליח, אנחנו חייבות להיות בריאות ובריאות הגוף מושפעת לגמרי מבריאות הנפש. כשאת אוהבת את עצמך ומרוצה מעצמך, אז הנפש שלך רגועה ונינוחה והגוף בריא".
משהו בדרך בה דיברה אליי, בנחרצות ובאמונה שלה, במה שאמרה, גרם לי להרהר לעומק בנושא הזה ולא בפעם הראשונה.
אחרי ששתינו יחד קפה עם עוגה טעימה ומתוקה, קשקשנו לא מעט, גם צחקנו וקצת דמענו. השקנו כוסות (בכל זאת) לחיי השנה החדשה ולחיי הצלחות ותובנות. התחבקנו חיבוק חם, ואז היא שאלה אותי שוב:
"אז מה אומרת, נשמה, את אוהבת את עצמך?"
"עפה על עצמי, ברור…", עניתי לה חצי–בצחוק, כשבדיוק הראיתי לה את התמונה המשפחתית שיש לי על הנייד. "עליהם אני עפה באמת", אמרתי.
"והם עפים על עצמם?", היא שאלה ובלי לחכות לתשובה: "חשוב לחנך את הילדים לאהוב את עצמם ולהכיר בערך שלהם בעיני עצמם. תחמיאי להם כל הזמן, תעצימי את החזקות שלהם, תזכירי להם כמה הם יפים, חכמים, טובים ומוצלחים. כשיאהבו את עצמם, גם ביטחונם העצמי יתחזק וזה חשוב. אבל תני להם גם דוגמה אישית, שלעוף על עצמם זה לא אומר להיות מתנשאים ושחצנים. אפשר להכיר בערך עצמך, לאהוב את עצמך ועדיין לשמור על ענווה.
"וזכרי", היא אמרה לי לסיום, "כשתאהבי את עצמך באמת, תוכלי להרעיף יותר אהבה על אחרים ועל ילדיך ומשפחתך ותוכלי לחוות הצלחות ולחיות בשמחה ובשלום עם עצמך ועם הסביבה וכולם יהיו מרוצים".
