הוא תיירן עם אתר קמפינג קטן מאחורי הבית, בשם "קמפינג בחברותא". הוא גם מטפל באמצעות נשימות והיי, חכו ל"קפהז'יניו". בשישי בערב הם אוכלים עם "השישייה הסודית". האורח שלנו לשבת הוא ליאור לדרר, מקלע אלון
קצת על עצמך
"ליאור לדרר, בן 49, נשוי לנירית ואב לשלושה ילדים: אורי ואלה תאומים בני 12 וחצי ומעיין בן התשע".
איפה נולדת וגדלת?
"נולדתי וגדלתי בהרצליה. עם השחרור מהצבא, נפלה ההחלטה להצפין לגולן והשאר… היסטוריה".
מגורים
"גרים בקלע אלון, מזה 25 שנים. כבר מתחילת המאה הנוכחית (2001) הייתי מראשוני המתיישבים בשכונת 'מצוק עורבים', שהיוותה הרחבה של היישוב הישן: ברוכים (רמת טראמפ לשעבר). היום, 25 שנה אחר כך, אני יודע שזו ככל הנראה הייתה ההחלטה החשובה בחיי".
עיסוק
"תיירן, יש לי אתר קמפינג קטן מאחורי הבית, בשם 'קמפינג בחברותא', שמתחיל את שנת הפעילות ה-15 שלו. אנחנו מארחים מטיילים ומאוד אוהבים את זה. "לאחרונה, אני גם מטפל באמצעות נשימה באופן פרטני וגם כצוות, בסדנאות נשימה שונות".
איך נראה יום השישי שלך?
"על פי רוב, אני מתחיל את היום באימון ריצה במטעים של עין זיוון/ מרום גולן, או על גדות הבניאס, בעמק. מסיים מלא אנרגיה לטובת סוף השבוע. אחר כך, נפגש בגולן או בעמק תחתינו עם חברים וחברות יקרים/ות לכמה רגעים של התרוממות רוח מבורכת ועם בוא הערב, מתארגן יחד עם נירית זוגתי לארוחת הערב השבועית הקבועה, שאנחנו עושים ביחד עם החברים הקרובים לנו ביישוב – הקבוצה הנקראת 'השישייה הסודית'… וכוללת שישה חברים טובים לאורך שנים רבות והצאצאים של כולנו".
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
"ארוחת שישי כוללת מגוון מנות אותן מכינים כל חברי השישייה ומתאימות גם לטבעוניים שבינינו וגם לילדודס. זו ארוחה מזינה ומגוונת והיא תמיד-תמיד ערבה לחך של כולנו. ככה זה כשיש מגוון בשלנים וכולם מבשלים בחברות ומאהבה גדולה. בין שאר המאכלים הטעימים, אנחנו אוהבים את: התבחיש ירקות וחלב קוקוס של רונה (הטבעונית), את קציצות הקינואה של יעלי, את הלזניה הבשרית של מאירק'ה, את הבטטות של אלונוש החתוכות דקיקות-דקיקות ואת הדאל המתובל של נירית זוגתי. אני בהודיה על כל הטוב הזה".
זיכרון ילדות משבת
"שבתות קיץ בחוף הים, מאחורי קיבוץ געש, שהסתיימו אצל סבתא אנה, ברשפון. נשטפים זריז עם הצינור מחוץ לביתה ונכנסים לאכול ארוחת צוהריים של מלכים. הטעם של המנות המדהימות ההן נשאר אצלי עד היום זיכרון כמעט מוחשי. סבתא הייתה יוגוסלבית שבישלה מאכלים הונגריים ובישלה מעולה. זכורים לי במיוחד תבשיל האטריות והכרוב, בתיבול המדהים שלה פפריקה הונגרית במידה המדויקת ולקינוח עוגות הקוגלוף והקינגלי. זיכרונות מתוקים".
מה הכי כיפי בשבת שלך?
"טיולי שבת שמשיים בגולן, בסיומו של שבוע חורפי גולני אמיתי. חוויה שלא באמת ניתן לתאר במילים…".
עם מי היית רוצה לשבת לקפה?
"הייתי רוצה לשתות קפה ולשבת יחדיו, בכל אחד מימי השבוע, עם שני הסבים שלי זכרם לברכה: יהודה חסון וליוש לדרר, שכמעט שלא זכיתי להכיר והם לא זכו להכיר אותי כפי שהייתי רוצה שיכירו".
מה עושה בשעות הפנאי?
"אני רץ, כמה שיותר פעמים בשבוע וכמה שיותר קילומטרים. אני נהנה מהריצה, מהתנועה ומהפידבק המתקבל מהגוף ומהנפש, לאחריה. אני גם נהנה מטיולי טבע מקומיים המשולבים בטכניקות של נשימה מודעת. הנשימה משדרגת את החוויה משמעותית.
איך השפיעה עליך המלחמה?
"המלחמה שינתה באופן משמעותי את תפיסת המציאות שלי: שנתיים בהם צעדתי כברת דרך חזרה אל עצמי… למדתי (שוב) מה באמת חשוב בחיים ופגשתי מחדש את הלב שלי והפעם, ללא חסמים, או מגבלות".
מהו המוטו שלך לחיים?
"'כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם', (משלי, כ"ז). כבר לפני אלפי שנים, א/נשים חכמים וטובים הבינו כי לב פתוח, מחבק ואוהב משתקף בדיוק באותו אופן בלב לבו של אדם אחר. בכל יום מחדש, אני בוחר לאהוב ולהיות נאהב בחזרה".
מהו החלום שלך?
"להמשיך ולקום בכל בוקר, מחויך ליום גולני טיפוסי, להודות בכל פעם מחדש על כל מה שיש ונוכח עכשיו ולדעת שהרבה מהטוב עוד לפניי".
מה אתה הכי אוהב בגולן?
"אני אוהב את החורף בגולן ואת 'ההכנות מאחורי הקלעים' – היום השמשי הזה שמגיע מיד בתום סערה, או אז העננים והערפל מתפזרים, 'מוּסר הלוט' ומתגלה הר החרמון מחדש בתצורתו החדשה, המהממת והמפתיעה, בכל פעם מחדש".
מה אתה מאחל לעצמך?
"זו תקופה בה אני יוצא לדרכים חדשות גם בתחום הקפה, עם עגלת קפה מודולרית שתבליח בקרוב בשם 'קפהז'יניו' – התרגום: קפה קטן, בפורטוגזית. הוא מחווה של הכנסת אורחים, של רצון טוב, חברות, של ביחד. העגלה תפעל באירועים שונים באזור ובכלל, עם קפה מעולה ואווירה משובחת וגם בתחום הטיפול באמצעות הנשימה ומאחל לעצמי שאדע לסלול את הדרך למיצוי יכולותיי ולא אשכח ולו לרגע קט את הלב, שמזכיר לי בכל פעם מחדש מה באמת חשוב בחיים".
