היא הייתה הגננת הראשונה, בגן הדתי הראשון בגולן, במשך 24 שנים. עבדה שש עשרה שנה כמנהלת תחום הגיל הרך, במועצה האזורית. עד היום, היא מתנדבת יום בשבוע בגן הצעיר ביישובה. האורחת שלנו לשבת היא ורדה הרשקוביץ, מרמת מגשימים
קצת על עצמך
"ורדה הרשקוביץ, נשואה 56 שנה לבעלי האהוב, שמעיה. אימא לארבעה ילדים מדהימים, נירית, יהודית, משה ואילה, כולם בנו את ביתם בגולן, ברמת מגשימים ובקצרין. סבתא גאה לנכדים ולנינים מקסימים".
איפה נולדת וגדלת?
"נולדתי בבני ברק ומגיל שלוש, גדלתי במושב בית חילקיה, במשפחה ברוכת ילדים. עשרה… כשנולדה אחותי העשירית, קיבלו הוריי מראש הממשלה בן גוריון מענק של מאה לירות שניתן אז לעידוד הילודה. בהיותי בת תשע, התייתמתי מאבי ואמי גידלה אותנו לבד, עשרה ילדים, בגילאי שנתיים עד 19".
מגורים
"רמת מגשימים, כבר 57 שנה. מראשוני היישוב. הגענו בשנת 1969 ובעצם, כל חיי הבוגרים אני כאן. אוהבת מאוד את המשק, האנשים והילדים ובכלל".
עיסוק
"הייתי הגננת הראשונה בגן הדתי הראשון בגולן, במשך עשרים וארבע שנים. לאחר מכן, עבדתי שש עשרה שנה כמנהלת תחום הגיל הרך, במועצה האזורית גולן, פתחתי גנים ופעוטונים והייתי מחוברת מאד לצוותים החינוכיים ביישובים. בהיותי בת 62, הודעתי על יציאה לגמלאות ומאז, אני עוסקת בהתנדבויות בתחומים שונים,
"לפני כעשרים שנה, הקמתי יחד עם שלושה חברים את סניף 'איל"ן בגולן', הנותן מענה למשפחות עם ילדים בעלי נכויות, הסניף עוזר בהרבה תחומים למשפחות תושבי הגולן. בחודש הקרוב, מתקיימת התרמה לעמותה ובימים אלה, אני עוברת בכיתות ז' בבתי הספר בגולן, מסבירה לילדים, שיעברו ביישובים מבית לבית, אודות ההתרמה. זו הזדמנות לפנות אליכם, הקוראים, לפתוח את הלב והכיס בתרומה לאיל"ן, לילדים שיגיעו לביתכם.
"גם בפנסיה, תחום האהוב עליי הוא ילדים ואני מתנדבת יום בשבוע בגן הצעיר, ברמת מגשימים. בנוסף לזה, כשלוש שנים, אחת לשבוע, אני מובילה משחקייה הנקראת: 'שבעים ושמונה'. אנחנו משחקים יחדיו, ותיקי המשק בני ה-70 עם ילדי כיתה ב' בני השמונה. זהו מיזם מרגש מאוד, בו הילדים מכירים את המבוגרים, לומדים לשחק, לעתים לנצח וגם להפסיד.
"בימי חמישי בבוקר, אני מתנדבת במועדון 'צבר' בחיספין – המיועד למבוגרים בעלי מוגבלויות ואני חברה בוועדת חינוך ובצח"י חינוך. בשאר הזמן, אני פנויה למשפחתי הענפה".
איך נראה יום שישי שלך?
"מסיימת את הבישולים וההכנות לשבת, שהחלו בחמישי אחר הצוהריים. לארוחות ליל שבת, אני מזמינה חברות וחברים ובארוחת שבת בצהריים, אני מארחת את ילדיי ונכדיי".
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
"תמיד שני סוגי דג, עוף, בשר, קיגל ירושלמי, סלטים וגלידה ביתית, כמנה אחרונה, גם בחורף. (הילדים טוענים שזה הרבה מדי…)".
זיכרון ילדות משבת
"שולחן ארוך וערוך עם אוכל פשוט ומזין, שרנו את כל זמירות השבת, תמיד רעש ושמחה עד המנה האחרונה, בה השתרר שקט. אחרי האוכל היו מגיעים אלינו מכל קצוות המושב חברים צעירים והיינו יושבים על הדשא הגדול, מפצחים גרעינים ומבלים יחד".
מה הכי כיף בשבת שלך?
"השקט, אירוח המשפחה וחברים, שיעור אחר התפילה, אמירת תהילים עם חברות בצוהריים ולאחריה מנוחת השבת".
המלצה על ספר
"איני קוראת הרבה, אך ממליצה מאוד על הספר 'ביום בו תקרא לי אבא', של אביעד פרידמן, ספר שמאוד נגע ללבי כמחנכת וכן הספר 'מלכת היופי של ירושלים', ממנו נהניתי".
עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה?
"הייתי רוצה לשבת עם אמי האגדית, שהתאלמנה בגיל 44 ונותרה עם עשרה ילדים, ניהלה בית חם ואוהב. רק כשבגרתי, והפכתי לאימא וסבתא, הבנתי איזו גדולה הייתה אימי ובאיזה בית שמח גדלנו, על אף כל הקשיים".
מה עושה בשעות הפנאי?
"אין לי הרבה פנאי… פעמיים בשבוע, אני עושה פילטיס. כמה שנים השתתפתי בחוג פסיפס ואם יהיה לי עוד זמן פנוי, אני שוקלת לחזור. ו… יש לי אוסף ענק של מלחיות מכל העולם".
איך השפיעה עלייך המלחמה?
"אני למודת מלחמות, עברנו כאן תקופה קשה של התשה ומלחמת יום כיפור. הפעם, היה מאוד לא פשוט, נכדיי לחמו בעזה תקופה ארוכה מאוד והדאגה הייתה רבה! אני אישה מאמינה ובוטחת בבורא עולם וזה עזר לי להתמודד".
מהו המוטו שלך בחיים?
"לעשות טוב והרבה, לאהוב ולראות את הטוב שבכולם".
מהו החלום שלך?
"לראות את הגולן מתפתח, את נכדיי ונכדותיי מקימים בתים".
מה את הכי אני אוהבת בגולן?
"את האחדות, את האנשים כולם, את השקט, את הנופים ואת מאגרי המים מתמלאים".
מה את מאחלת לעצמך?
"בריאות לי ולמשפחתי! ושנזכה לאחדות בעם ישראל!".
