מערכת שישי בגולן2030 היא שנה בה נרצה למנות בגולן 50,000 תושבים. למרות שמרחק הזמן הוא תשע שנים ואנחנו רחוקים יותר מ-22,000 איש מהיעד, זהו חזון בר השגה. הוא בידינו
במספר מאמרים שפרסמתי לאחרונה, הצגתי את האתגר של חמישים אלף תושבים יהודים בגולן, עד 2030. יש שני סוגים של תגובות השוללות את האתגר. יש הרואים בי קטן אמונה, שרואה בקטן ולא מבין שזו העת למהפכת התיישבות שתביא לכאן מאות אלפי מתיישבים, בואכה מיליון. יש הרואים בי פנטזיונר שזורק מספרים דמיוניים. הרי אם ב-54 שנים הגיעו לכאן רק 27,500 איש, על סמך מה אני מאמין שבתשע שנים יבואו לכאן עוד 22,500?
ידידי, אלוף (מיל‘) גרשון הכהן טוען שיש להוסיף עוד 100,000 תושבים בשנתיים. באותה מידה, אפשר לדבר על תוספת מיליון תושבים בחודשיים. אלה מספרים דמיוניים. אפשר להתווכח האם נכון ליישב מאות אלפי איש בגולן, אבל אין טעם בוויכוח על חזון מנותק מן המציאות. לעומת זאת, נכון להתייחס לביקורת מן הכיוון ההפוך ולטענות שאין אפשרות להגיע ליעד שאני מציג. אני מאמין שהאתגר הזה בידינו.
כדי להתמודד עם הסוגיה, יש להבין, קודם כול, למה מספר המתיישבים בגולן נמוך כל כך, ביחס לאזורים אחרים, כמו למשל יהודה ושומרון. הרי כולנו מכירים את הטענה הזאת. כדי להתמודד אתה, כדאי לבחון אותה באמצעות פילוח יהודה ושומרון לאזורי משנה. היכן מצויים מאות אלפי התושבים הישראלים ביהודה ושומרון? בקרבת גוש דן ובקרבת ירושלים. לעומת זאת, במקומות המרוחקים יותר, כמו בקעת הירדן, המעלות המזרחיים של השומרון, מדבר יהודה וצפון ים המלח, דרום הר חברון – האוכלוסייה הישראלית דלילה מאוד. למה? כי היא מרוחקת מן הערים הגדולות. באר שבע היא עיר גדולה וגם דימונה וירוחם אינן קטנות, אך המרחבים הגדולים של הנגב דלילים. באילת, יש עשרות אלפי ישראלים, אך הערבה ריקה.
הישראלים אינם נוטים להרחיק נדוד לאזורי הספר המרוחקים ולהתמודד עם הקשיים שכרוכים בחיים בהם. זאת האמת. לכן, אין סיבה להלקאה העצמית הקיימת לעתים בתוכנו, על שלא הצלחנו להביא את המוני בית ישראל להתיישב בגולן. למרות תנאי הפתיחה האלה, עלינו לבחון כיצד ניתן להגדיל את מספר התושבים בגולן, בלי להפליג לפנטזיות בנות שש ספרות.
מִנְהֶלֶת משותפת
הצבת יעדים לא ריאליים אינה מועילה. אולם מתיחת הכוחות להשגת יעד ריאלי – אפשרית. חמישים אלף איש עד 2030 הם יעד ריאלי. לשם כך, עלינו, תושבי הגולן, לבחור בצמיחה דמוגרפית מאסיבית ולגייס את הממשלה לתמוך בה.
תנאי הכרחי להצלחה במשימה כזו היא שילוב ידיים של המועצה האזורית גולן והמועצה המקומית קצרין למהלך משותף. היום, למרבה הצער, זה לא קורה. מן הראוי היה להקים מִנְהֶלֶת משותפת לצמיחה דמוגרפית בגולן, של שתי הרשויות
תנאי הכרחי להצלחה במשימה כזו היא שילוב ידיים של המועצה האזורית גולן והמועצה המקומית קצרין למהלך משותף. היום, למרבה הצער, זה לא קורה. מן הראוי היה להקים מִנְהֶלֶת משותפת לצמיחה דמוגרפית בגולן, של שתי הרשויות.
קצרין, בירת הגולן, היא המוקד המרכזי בהגדלת האוכלוסייה היהודית בגולן. זה ייעודה של קצרין וזו מהותה. היא קמה כדי שתהיה בגולן עיר, שתהיה העוגן המרכזי של האוכלוסייה בגולן. יעד של 20,000 תושבים בקצרין בשנת 2030 הוא יעד שניתן להגיע אליו. תוספת של 19,000 איש למועצה האזורית, גם היא אפשרית.
על המועצה האזורית, או ליתר דיוק על המנהלת המשותפת לשתי המועצות, לבנות עם כל יישוב תכנית להרחבה. אין לדבר על הכפלה של כל יישוב, כי יש יישובים שהכפלה עלולה לערער את המרקם החברתי ואת דרך החיים שלהם. אבל יש לשבת עם כל יישוב ולבנות אתו תכנית צמיחה דמוגרפית מאתגרת עד 2030. בנוסף לכך, יש להקים בגולן 3-4 יישובים חדשים. רמת טראמפ היא היישוב הראשון, אחרי יותר מעשרים שנה ויש לראות בו סנונית המבשרת את חידוש ההתיישבות החדשה בגולן.
יישובים חדשים יוצרים התחדשות שהשפעתה היא על האזור כולו. לאורך כל תולדות ההתיישבות הציונית בארץ ישראל, ההתיישבות החדשה יצרה את הניסיונות החברתיים היפים ביותר. המשך ההתיישבות החדשה בארץ ישראל, באזורים חיוניים כמו הנגב והגליל וכמובן הגולן, עשוי להצמיח צורות חיים קהילתיות חדשות וחדשניות. השילוב של קפיצת מדרגה בקצרין, תכנית צמיחה רבתי בכל יישוב והקמת יישובים חדשים, עשוי להביא לעמידה ביעד של חמישים אלף עד 2030 ואולי אף לחצות אותו.
אנשים מביאים תעסוקה
בוויכוח על הביצה והתרנגולת בהתיישבות – האם האנשים יביאו תעסוקה, או התעסוקה תביא את האנשים, אני מאמין שאנשים מביאים תעסוקה. כאשר נקלוט מסה של אנשים, יהיו ביניהם יזמים ובעלי עסקים שיספקו עבודה לאנשים נוספים. גידול האוכלוסייה מביא להגדלת כוח הקנייה האזורי, שתיצור ביקוש לעסקים ושירותים. אך למרות שזו גישתי, לצדה יש מקום גם לפיתוח תעסוקתי, כדי לאפשר את הצמיחה. בראש ובראשונה – הקמת אוניברסיטת הגליל. שנית, יש לרתום את הממשלה למתן הטבות ליזמים מן הארץ ומחו“ל שישקיעו בגולן. שלישית, יש לפתח את ההיי–טק בגולן ולקדם את חזון הגליל המזרחי כבירת ייצור המזון–העילי.
ככל שניתן לעבוד מרחוק, כך המרחק ממרכזי התעסוקה במרכז הארץ נמחק. ברגע שמקום העבודה הוא הלפטופ, אין עוד שום מניעה לעבור לספר המרוחק ולהתחבר לאפשרויות הקהילתיות והחינוכיות שהגולן מציע, בלי לחשוש לפרנסה
אחת התוצאות החיוביות של הקורונה, היא ההכרה בעבודה מרחוק; עבודה מן הבית ועבודה מכל מקום. זאת הזדמנות להתגבר על אחד המוקשים ביישוב הגולן, בעיית התעסוקה. ככל שניתן לעבוד מרחוק, כך המרחק ממרכזי התעסוקה במרכז הארץ נמחק. ברגע שמקום העבודה של אנשים הוא הלפטופ שלהם, אין להם עוד שום מניעה לעבור לספר המרוחק ולהתחבר לאפשרויות הקהילתיות והחינוכיות שהגולן מציע, בלי לחשוש לפרנסתם.
חמישים אלף איש עד 2030. זהו חזון בר השגה. הוא בידינו.
