האיש שהציל את הליידי הוורודה

פרופ’ רפי שטרן, חוקר מו”פ צפון, מצא פתרון לבעיית הסדקים החמורה שפגעה בזן התפוח “פינק ליידי” בכל העולם.  המחקר שנמשך מספר שנים מומן על ידי שולחן התפוח במועצת הצמחים


ה”פינק ליידי” נחשב לזן התפוחים היוקרתי ביותר כיום בשוק. הוא פותח באוסטרליה, בשנת 1973 והובא לישראל, בשנת 2000. לאחר שנים של מחקר מקיף, התאמה ואקלום בחלקות ניסוי, החלו החקלאים בגליל ובגולן בתנופת נטיעה של עצים מהזן החדש. מהר מאוד זכה ה”פינק ליידי” לתהילה והחל לתפוס את מקומם של זני התפוח הישנים, בעיקר את מקומו של זן החרמון (ה”סטרקינג”).

בצד עסיסיותו וטעמו המשובח בארץ של ה”פינק ליידי”, התגלתה גם בעיה קשה: שיעור גבוה מאוד מהפרי סובל מסדקים חמורים שהופכים את התפוחים לבלתי סחירים. הבעיה חמורה אף יותר, כי מלבד הפגיעה במראה, דרך הסדקים, חודרת פטרייה התוקפת את הפרי ופוגעת באיכותו, כך שכמות גדולה מאוד של “פינק ליידי” (קרוב למחצית מהיבול בשנים קשות במיוחד) נזרקת ומושמדת. בעיה קשה זו של סדקים בתפוח היוקרתי התפשטה בחמש השנים האחרונות, כתוצאה מההתחממות הגלובלית, למקומות נוספים בעולם כמו דרום אפריקה, צפון איטליה ואפילו באוסטרליה, המקום בו פותח הזן.

פרופ’ שטרן: “הבנתי כי הפתרון הוא שיפור מבנה הקליפה, באמצעות הגדלת מספר התאים שבה. יש לכך חשיבות רבה, כיוון שהקליפה נמתחת ונמתחת ככל שהפרי גדל. הצעתי לעשות זאת באמצעות תוסף צמיחה טבעי, ציטוקינין, שהצמח מייצר בעצמו, אך לא בכמות מספקת”

פרופ’ רפי שטרן הוא חוקר במו”פ צפון, במכון המחקר מיג”ל ומשמש גם כמרצה במסלול לחקלאות, במכללה האקדמית תל-חי. במחקר מקיף שהוא עורך בשנים האחרונות, נבחן נושא הסדקים והגורמים לפגיעה החמורה בתפוח, שהוא הרווחי ביותר לחקלאי.

פרופ’ שטרן: “במהלך המחקר, גיליתי כי ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר בשלבים הראשונים של התפתחות הפרי, כך הסדקים רבים יותר. מצאתי שכאשר הטמפרטורה מגיעה ל-34 מעלות ומעלה, בחודש הראשון להיווצרות הפרי, נוצרים בוודאות סדקים. החודש הראשון הוא קריטי להתפתחותו של התפוח, משום שבחודש זה, נוצרת הקליפה. בארץ, החודש הקריטי הזה הוא חודש מאי, במהלכו התקיימו בעשור האחרון ימים של שרב כבד, המגיעים עד לטמפרטורה של 40 מעלות.

“הבנתי כי הפתרון הוא שיפור מבנה הקליפה, באמצעות הגדלת מספר התאים שבה. יש לכך חשיבות רבה, כיוון שהקליפה נמתחת ונמתחת ככל שהפרי גדל. הצעתי לעשות זאת באמצעות תוסף צמיחה טבעי, ציטוקינין, שהצמח מייצר בעצמו, אך לא בכמות מספקת. הוספת החומר הזה בשבוע הראשון להיווצרותו של הפרי גורמת לתפוחי ה’פינק ליידי’ לפתח קליפה בריאה, חזקה וטובה יותר, המגנה על הפרי, ללא סדקים וכתוצאה מכך, גם ללא פטריות”.

גם הצל עוזר

במקביל לכך, גילה פרופ’ שטרן, כי בשורות העצים הנטועות בקצה המטע, בסמוך לעצי ברוש, יש פחות סדקים בפירות. הוא גילה כי הצל שמטילים עצי הברוש מסייע אף הוא בהפחתת היווצרות הסדקים. כך שהתקיים ניסוי נוסף, בו נפרשו רשתות צל מעל עצי התפוח. ממצאי הניסוי הראו ירידה דרסטית בכמות הסדקים בפירות.

בימים אלה, הסתיים מחקר גדול נוסף של פרופ’ שטרן במטעים של ברעם ומרום הגולן. במהלך מחקר זה, נעשו שלושה ניסויים: בחלקה אחת, כוסו המטעים ברשתות צל – כמות התפוחים הסדוקים ירדה מ-40% ל-18%. בחלקה שנייה, ניתן לעצים התוסף הטבעי ציטוקינין – כמות התפוחים הפגועים והסדוקים ירדה מ-40% ל-15% ובחלקה שלישית, נבחן שילוב של רשתות צל מעל עצי התפוח וטיפול בציטיקינין – התוצאה שהתקבלה: כמות התפוחים הסדוקים ירדה מ-40% ל-0%.

הבשורה החשובה היא שלצד הפתרון שניתן לחקלאים הישראלים, החלו גם חקלאים בכל העולם ליישם את הפתרונות שמציע פרופ’ שטרן: שימוש ברשתות צל ובתוסף הציטוקינין ואיכות ה”פינק ליידי” השתפרה פלאים.

עסיסי, בריא וטרי

מנהלת מו”פ צפון, חיה רק-יהלום: “למחקר זה חשיבות רבה. המשבר בענף התפוח הולך ומחמיר. התפוח הוא ענף גידול מרכזי בישראל, אך מרבית הזנים: ‘סטרקינג’, ‘זהוב’, ‘גאלה’, ‘גרנד סמיט’ ועוד אינם רווחיים כלל לחקלאים. לעתים קרובות, התמורה שמקבלים עבורם אינה מכסה את עלויות הגידול.

“זן ה’פינק ליידי’ הנו התפוח בעל הרווחיות הגדולה ביותר למגדל. השנה, עומד יבול התפוחים בארץ על 100,000 טון וה’פינק ליידי’ תופס כ-10% מזה. משנה לשנה, גדל השטח של מטעי ה’פינק ליידי’, כשהכוונה היא שבעתיד הקרוב יהווה הזן כרבע מכלל יבול התפוחים בארץ.

“ה’פינק ליידי’ המקומי עולה בטעמו על זה של המיובא. במו”פ צפון, אנו מבצעים מחקרים נוספים, במטרה למצוא פתרון לבעיות גידול נוספות של זן ה’פינק ליידי’, כגון נשירה טרום-קטיף. בנוסף לכך, אנו מפתחים במו”פ צפון זנים חדשים, אותם יחלו החקלאים לנטוע בשנים הקרובות. זנים איכותיים וטעימים, פציחים ובעלי עמידות למחלות, דבר שיחסוך בריסוסים”.

“אנו נמצאים כעת בעיצומו של קטיף ה’פינק ליידי’ הישראלי, כך שזה עיתוי טוב לאכול פרי ישראלי עסיסי, בריא וטרי”, אומר עמוס לוין, יו”ר שולחן התפוח במועצת הצמחים ומרכז תחום החקלאות בחברה לפיתוח הגליל. “הערך המוסף של תוצאות המחקר, הממומן על ידי מגדלי התפוח בגליל ובגולן, יתבטא השנה ובשנים הבאות באופן משמעותי בפחת נמוך של תפוחים שאינם סחירים, דבר שייטיב עם כלכלת מגדלי התפוחים ויסייע לנו להוריד את מחיר התפוח היוקרתי, ‘פינק ליידי’. על מנת להתמודד עם אתגרי השוק, יזמנו בענף הפירות במועצת הצמחים את ‘פרויקט תפוח 2030’, על מנת להשביח זני תפוח חדשים נוספים, להקטין עלויות ייצור ולהביא לצרכן הישראלי, שאוכל בממוצע 22 קילו תפוח בשנה, פרי עסיסי, טעים ופציח, לאורך כל השנה”.

SU
MO
TU
WE
TH
FR
SA
25
26
27
28
29
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
1
2
3
4
5
6
אירועים שיתקיימו ב 27th פברואר
אירועים שיתקיימו ב 29th פברואר
אירועים שיתקיימו ב 1st מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 2nd מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 3rd מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 4th מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 5th מרץ
אירועים שיתקיימו ב 6th מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 7th מרץ
אירועים שיתקיימו ב 8th מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 9th מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 10th מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 11th מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 12th מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 13th מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 14th מרץ
אירועים שיתקיימו ב 15th מרץ
אירועים שיתקיימו ב 16th מרץ
אירועים שיתקיימו ב 17th מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 18th מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 19th מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 20th מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 21st מרץ
אירועים שיתקיימו ב 22nd מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 23rd מרץ
אירועים שיתקיימו ב 24th מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 25th מרץ
אירועים שיתקיימו ב 26th מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 27th מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 28th מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 29th מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 30th מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 31st מרץ
No Events
אירועים שיתקיימו ב 3rd אפריל









מחשבות ודעות

גשר צמח *9924 צ׳יטו טיגו 8 פרו המותג הסיני הגיע לצפון
[adrotate group="2"]

תפריט נגישות

× היי איך נוכל לעזור לך?