מערכת שישי בגולן
חוות הטורבינות “רוח בראשית”, המתוכננת לקום באזור תל פארס לכיוון מושב יונתן, ממוקמת בקרבת אזורי קינון ובשטחי שיחור מזון של נשרי הגולן ודרסים אחרים. אסור לתת לזה לקרות
נעמה מנספלד, מרכז חינוך והסברה גולן, רשות הטבע והגנים
רשות הטבע והגנים מעודדת אנרגיה ירוקה, אך תוך התחשבות במיקום הנכון ובהפעלה הנכונה. על הפרק עומדות תכניות לייצור אנרגיה בעזרת שמש ובעזרת רוח. כל תכנית המוגשת נבחנת היטב לגבי השפעות עתידיות שעלולות לפגוע בערכי הטבע המיוחדים של הגולן. אנחנו עומדים בפני תהליך עצום וארוך-טווח, בו מדינת ישראל נערכת למעבר לייצור אנרגיה מזהמת פחות. אך גם אנרגיה ירוקה עלולה להיות פוגענית מאוד לטבע, אם מקימים אותה במקומות רגישים.
בגולן תוכננו עד היום מספר תכניות להקמת טורבינות, רובן מקודמות ברמה של תשתית לאומית. עד עתה, אושרה חווה אחת בעמק הבכא, בה יוקמו 44 טורבינות בגובה של 140 מטר. החווה מוקמה לאחר בחינה של רשות הטבע והגנים, כאשר נבדקו היבטים של נדידת ציפורים, קִנונים ופגיעה אפשרית בטבע ובנוף. בנוסף, אושר שדרוג של החווה הקיימת בתל עסניה, באזור אלוני הבשן, לטורבינות גדולות וחדישות יותר.
בתחילת שנות האלפיים, היוותה רמת הגולן בית למרבית הפרטים של נשר מקראי בצפון ישראל וכמחצית מהאוכלוסייה בארץ. הנשר המקראי הנו מין בסכנת הכחדה עולמית. בעשור האחרון, ירד מספר הפרטים בגולן מכ-150 פרטים ל-20 בלבד
בגולן מתוכננת חוות טורבינות נוספות רבות, אחת מהן – תת”ל 78, הנקראת גם חוות “רוח בראשית”. החווה המתוכננת, הפרושה למרגלות תל פארס ולכיוון מושב יונתן, עתידה להפעיל 42 טורבינות, בגובה של 150 מטרים. החווה ממוקמת בקרבת אזורי קינון ובשטחי שיחור מזון של נשרי הגולן. הקמה של חווה כזו, של 42 טורבינות בגובה של “מגדל עזריאלי” כל אחת, עם להבים בקוטר של 100 מטר, המסתובבים במהירות, תשפיע בצורה קטסטרופלית וחסרת תקדים על בעלי הכנף בגולן. הדבר כולל מיני עופות רבים כמו הנשר, הרחם ומגוון רב של עטלפי חרקים שתועדו באזור. למעשה, רוב המינים של עטלפי הצפון מעופפים באזור תל פארס.
הנשר המקראי הנו עוף יציב בישראל ונמצא פה כל השנה. בתחילת שנות האלפיים, היוותה רמת הגולן בית למרבית הפרטים של נשר מקראי בצפון ישראל וכמחצית מהאוכלוסייה בארץ. הנשר המקראי הנו מין בסכנת הכחדה עולמית. בעשור האחרון, ירד מספר הפרטים בגולן מכ-150 פרטים ל-20 פרטים בלבד, שנספרו בספירה האחרונה שנערכה בשמורת הטבע גמלא. אנו מקווים, שהירידה שנראתה בשנים האחרונות נבלמה ומצפים להתאוששות באוכלוסיית הנשרים, עם הגעתם של נשרים מקראיים מספרד והשקעה גדולה מאוד של רשות הטבע והגנים במניעת הרעלות.
מכת מוות לנשרים
על מנת להבין את השפעת החווה המתוכננת על אוכלוסיית הנשרים, רשות הטבע והגנים ערכה מחקר ארוך, שכלל גם איסוף נתונים ממספר נשרים בגולן, הממושדרים במשדרי ג’י-פי-אס. פקחי רשות הטבע והגנים עוקבים אחריהם על בסיס יומי, כשנקודות ציון נשלחות ונשמרות בצורה מסודרת. בנוסף לכך, נאספו נתוני תצפית נוספים מסקר אותו ערך יזם התכנית. כאשר ניצבים קווי התעופה של הנשרים מעל שטח הטורבינות העתידות לקום בחוות “רוח בראשית”, רואים חפיפה מחרידה בין שטחי חיפוש המזון האיכותיים ביותר לנשרים בגולן לשטח בו עתידה לקום חוות הטורבינות. כלומר, כל אוכלוסיית הנשרים בגולן ובנוסף אליה, גם נשרים מהכרמל ודרום הארץ, עפים פעמים רבות בשטח החווה המתוכננת, בגובה בו מסתובבים הלהבים ונמצאים בסכנת מוות כתוצאה מהתנגשות בלהבי הטורבינות.
חוקרי רשות הטבע והגנים ניתחו את התוצאות פעם אחר פעם והתשובה היא חד-משמעית – להבדיל מחוות עמק הבכא, חוות “רוח בראשית” המתוכננת הנה מכת מוות לאוכלוסיית הנשרים בגולן.
מלבד הנשרים, קיימים עופות דורסים נדירים נוספים בגולן. רחם מדברי, הנמצא גם הוא בסכנת הכחדה עולמית, הנו עוף המקנן בגולן ושטח החווה המתוכננת מתפרש גם על אזורי שיחור המזון שלו, בכל תקופת האביב הקיץ והסתיו. גם חוויאי הנחשים ועקב עיטי, שניהם עופות דורסים המוגדרים מינים שעתידם בסכנה, מקננים באזור החווה, חיים עמנו ועפים מעלינו ועתידים להיעלם מהנוף הגולני, לאחר הקמת הטורבינות.
מסקירות וחישובים שנערכו על ידי אקולוג העופות של רשות הטבע והגנים, אוהד הצופה, התקבלו הנתונים הקשים האלו: בחוות “רוח בראשית” עתידים להיפגע חמישה נשרים ושבעה רחמים בשנה. נתון שכזה מבשר, הלכה למעשה, על סופה של מושבת הנשרים בגמלא.
בגולן אותרו שטחים נרחבים בהם ההשפעה של הקמת חוות טורבינות רוח על אוכלוסיית הנשרים ובעלי הכנף תהיה מינורית. הכוונה של רשות הטבע והגנים אינה לבטל את הקמתן של טורבינות רוח. אך אין להקים טורבינות רוח במקומות בהם הסיכון גבוה מאוד להיפגעות בעלי כנף. כיום, נערכים בעולם ניתוחים על מיקום חוות טורבינות. יש לקבל החלטה מושכלת היכן נכון להקים את הטורבינות.
תושבי הגולן, קבלת ההחלטה הנכונה היום תאפשר לדורות הבאים ליהנות מערכי הטבע שכל כך חשובים לכולנו. טעות בקבלת ההחלטה תגרום לכך שבעתיד הנראה לעין, הגולן יוותר ללא דורסים גדולים, עטלפים ונשרים.
