את דרכו ב“מכון שמיר למחקר“, החל פרופ‘ מלקינסון בניטור גללים של חזירי בר. היום, הוא מעורב גם בחשיבה על פיתוח הסביבה ויושב בוועדה לשטחים פתוחים ובפגישות אזוריות מקצועיות. “מכון שמיר למחקר” חוגג 40
לרגל חגיגות שנות ה-40 ב“מכון שמיר למחקר“, בשבועות הבאים, תפגשו מעל גבי העיתון את הפנים של החוקרים שלנו שעוסקים בפיתוח וקידום המחקר היישומי והאקדמי בגולן בתחומי החקלאות, החינוך, החברה והסביבה.
המכון פועל בלב בירת הגולן, קצרין ומשמש בית למדענים המתגוררים ברמת הגולן ובאזור, בו הם מבצעים את מחקרם וממנו יוצאים עם פתרונות יישומיים במגוון רחב של נושאים.
השבוע – פרופ‘ דן מלקינסון, חוקר בתחום האקולוגיה:
גדלתי ברחובות, אבל מהר מאוד הבנתי שעיר זה לא המקום המתאים בשבילי. מכיוון שאהבתי את המרחבים ואת הטבע, למדתי במסגרת התואר הראשון תחום שנקרא ביולוגיה של חיות בר. התואר נלמד בארצות הברית ובארץ, השלמתי את לימודי הדוקטורט בנושאי אקולוגיה. במהלך תקופת הלימודים, עברנו לכנף, שנה לפני תחילת המאה ה-21.
במהלך תקופת הפוסט–דוקטורט, שביצעתי בגרמניה, פרופ‘ משה ראובני, ראש המכון לחקר הגולן דאז, פתח בפניי את האפשרות להשתלב במחקרים המתבצעים בגולן. המחקר הראשון שביצעתי עסק בניטור גללים של חזירי בר, במטרה להבין היכן ומתי הם מסתובבים, ביחס לשטחים החקלאיים בגולן. מאז חלפו כמעט 20 שנים ועברנו לשיטות ניטור מתקדמות יותר, הכוללות מצלמות ייחודיות, על מנת לבדוק אילו מינים של בעלי חיים נמצאים בשטח.
במהלך תקופה זו, תחומי המחקר שאני עוסק בהם הלכו והתרחבו ועוסקים בעיקר באינטראקציה שבין האדם למערכות האקולוגיות. כך, בדקנו את ההשפעה של ציד ונוכחות האדם על התנהגות תנים וחזירי בר (תואר שני של יסמין רייזנר, סטודנטית מהמכון), הגורמים להיעלמות הנשרים מהגולן (דוקטורט של יעל חורש), הקשר בין השטחים החקלאיים לבין חומרי הדברה בשטחים הטבעיים (דוקטורט של אורי שפירא) ועוד.
נקודת האיזון
במקביל, המחקר ב“מכון שמיר למחקר” מרחיב את האופקים אף יותר, שכן הוא כולל גם חוקרים בתחומי החקלאות, החינוך והחברה. מעין מיקרו–קוסמוס של מצוינות ובו עשייה בתחומי דעת העוסקים במגוון היבטים הקשורים לגולן.
השאלה פשוטה. התשובה מורכבת. לא רק שהיא מורכבת, ייתכן שיש יותר מתשובה אחת שהיא נכונה. אנחנו רוצים לשמור על הטבע, העמדות והתפיסות ביחס לכך שונות ומרובות. אפשר לקרוא לזה חמישים גוונים של ירוק
כך, במסגרת העבודה במכון, אני נחשף למנעד גדול של סוגיות סביבתיות שרלוונטיות לגולן, אזורנו המיוחד. למעשה, הגולן הוא אחד האזורים היחידים באקלים הים–תיכוני שמיושבים בדלילות יחסית ומכאן ייחודו מבחינת אקולוגיה ושמירת הטבע, בארץ ובעולם כולו. מנגד, קיים צורך לפתח ולשמר את איתנותם הכלכלית של תושבי הגולן. מהי נקודת האיזון הנכונה מבחינת שמירת הטבע ושמירת אופיו המיוחד של הגולן? השאלה פשוטה. התשובה מורכבת. לא רק שהיא מורכבת, ייתכן שיש יותר מתשובה אחת שהיא נכונה. אנחנו רוצים לשמור על הטבע, העמדות והתפיסות ביחס לכך שונות ומרובות. אפשר לקרוא לזה חמישים גוונים של ירוק.
התחלתי את דרכי כחוקר חיות בר. היום, אני מעורב גם בחשיבה על פיתוח הסביבה ומתוך כך, חלה עליי האחריות ללמוד ולהבין גם את דעתם של אלה שחושבים אחרת ממני. כך, במקום לצאת לאזור הג‘וחדר, או רכס הבשנית, על מנת לצפות ולחקור את חיות הבר, אני מוצא עצמי יושב בדיונים על פיתוח הגולן, צופה ולומד את התנהגות האדם, בוועדה לשטחים פתוחים ובפגישות אזוריות מקצועיות.
הייחודיות של הגולן, מתאפיינת בכך שהשכלנו להקים מנגנון שמאפשר לכל הצדדים להציג את עמדתם בנוגע לפיתוח. כדרכם של דיונים מסוג זה, האווירה מתחממת מהר ולא רק בגלל התחממות כדור הארץ ואז אני נזכר למה אני מעדיף לחקור את הטבע וחיות הבר ולא בני אדם.
התבקשתי לענות על שאלה הנוגעת לחלומות וליעדים המקצועיים שלי. היעד המקצועי שלי הוא שנשכיל לשמור על הטבע של הגולן. החלום שלי הוא שנדע להקשיב האחד לשני ולקיים שיח מכבד בנושא.
מי אמר שאסור לחלום?…
