בשנת ה-35 של “מכון שמיר למחקר” פרשו מנהל הכון ומנהלת הארכיון. אירוע הסיום של השנה נתן במה לצעירי החוקרים, בכנס הסטודנטים הראשון
שנת ה-35 ל”מכון שמיר למחקר” הכילה כמה אירועים חגיגיים, פרישתם של “זקני השבט”, פרופ’ משה ראובני מנהל המכון וטובה מנדל, מנהלת הארכיון, לשניהם הוקדשו כתבות מעל במה זו.
עתה, עובר השרביט אל “צעירי הצאן” ואירוע סיום שנת ה-35 למכון עמד בסימן כנס הסטודנטים הראשון. אולי צריך להסביר קודם איך עובד המכון. כ-25 חוקרים, בעלי תואר שלישי, מנהלים מחקרים שונים, בעיקר בתחומי החקלאות, האקולוגיה, החינוך והחברה. כאשר המחקר מתרחב, מצטרפים הסטודנטים, עוזרי ועוזרות המחקר.
מטבע הדברים, מי שנמצא בתחילת דרכו האקדמית, מבלה לא מעט במצב צבירה של מאזין פסיבי. בדיוק לשם כך נועד הכנס – הזדמנות, ברוב המקרים ראשונה, לעמוד בפני ציבור קצת יותר רחב ולהציג את המחקר.
המנהל המדעי של המכון, ד”ר ירון דקל, דיבר על הגיוון המחקרי הגדול ועל משמעותה של אקדמיה לאזור. המכון שואף להיות עוגן אקדמי מקומי ואזורי וכמו משאבי הטבע של הגולן גם משאבי הידע יסייעו לשמור על הגולן כחבל ארץ ייחודי
בפתיחת הכנס דיברה, דינה גלעד, המנהלת האדמיניסטרטיבית, שקשרה בין פרשות השבוע העוסקות בבניית המשכן על ידי “חכמי לב” לחכמה האקדמית. הכנס חולק לשלושה מושבים.
המושב הראשון הוקדש לנו, בני האדם, כאן ובסביבה. למעלה ממאתיים אלף ילדים בשנה נפגעים בבית ומגיעים למיון. הדוקטורנטית ליגת דאודי הציגה מודל שמטרתו הגברת המודעות לפגיעות ביתיות. הדוקטורנטית מרצ’י אדרי בחנה כיצד משפיע הקשר בין החוקר המבוגר, המנחה, לנער המתלמד, על בחירתו בקריירה בתחום המדעים. את המושב חתם המסטרנט תמיר אילי, שדיבר על מה קורה עם “כל התינוקות שהיו לאנשים ועל גבעה הקימו בית”.
המושב השני הוקדש לחקלאות. הקימחון הוא שמה של מחלה התוקפת את עצי התפוח והגפנים. מדובר במיני פטריות המכסות את העלים והפירות במעטה לבנבן דמוי קמח וגורמות נזקים קשים לחקלאים. המסטרנטית עדי הלפרין מנסה לבדוק כיצד מתפשטת מחלת קימחון התפוח ומה ניתן לעשות כדי למנוע זאת. הדוקטורנט ליאור גור לקח אותנו למסע היסטורי בעקבות הקימחון, הפעם של הגפן.
המושב השלישי הוקדש לחיים סביבנו. הדוקטורנטית יעל חורש מלקטת נוצות נשרים מכל רחבי אירופה כדי לנסות ולברר מה משפיע על היעלמות הנשרים בגולן. המסטרנטית יסמין רייזנר גילתה שהתנים בגולן מתרבים על אף הציד.
כמה מתושבי הגולן באו ונהנו מההרצאות וגם משרד המדע בירושלים גילה עניין ושלח במיוחד את נתנאל מאזה, מנהל בכיר מדע וקהילה.
את הכנס כולו סיכם המנהל המדעי של המכון, ד”ר ירון דקל. ירון דיבר על הגיוון המחקרי הגדול ועל משמעותה של אקדמיה לאזור. המכון שואף להיות עוגן אקדמי מקומי ואזורי וכמו משאבי הטבע של הגולן גם משאבי הידע יסייעו לשמור על הגולן כחבל ארץ ייחודי ומוביל.
מחכים בעניין כבר לכנס הסטודנטים הבא
