מיכל חוטר היא זמרת-יוצרת- ישראלית צעירה וזהו אלבומה הראשון. אלבום מלא אומץ. מדובר בג'אז. לא סתם ג'אז. ג'אאאאז. תראו חברים, יותר מעשרים שנה אני מדבר אתכם על מוזיקה. זו הפעם הראשונה שמישהו השאיר אותי המום.
נתחיל. איטלקי, ונצוליאני, פרואני וישראלית נפגשים, מכל המקומות בדבלין, אירלנד, וממתחילים לנגן. יש פה בס, פסנתר, תופים, סקסופון, קלרינט וקול. אי אפשר להגזים בתיאור היופי הזה. קלאסיקות ג'אז משובחות של קול פורטר, המרשטיין ורוג'רס, מרסר ומנציני, ג'ואן טיזול. תוסיפו לזה הברקה של פיליפה שכתבה בפורטוגזית את "סוריסו" (חיוך) וחוטר הלחינה ושתיהן מבצעות, ביצוע בלתי-נשכח ל"היום" של אהוד בנאי ושיר הנושא, "צבעי האדמה", בערבית ובעברית. השיר הזה מתייחס למוצא החצי-תימני של חוטר והוא דו-שיח בין אֵם הרוצה שבתה תישאר לידה לבין הבת, שרוצה לעוף לעולם הגדול. יחד זה מחזיק דיסק מופלא, שחוטר מקדישה לסבה וסבתה, שעלו מתימן.
מתברר שחוטר שהתה באירלנד שנה, במסגרת השלמת לימודי הג'אז שלה. שם הכירה את הנגנים האלה ונוצר הרכב מגובש שמנגן בטירוף את המוזיקה הזאת ועושה בית ספר לאוזן ואל תבינו לא נכון, אני לא איזה חסיד מושבע של הז'אנר, בכלל לא.
אני הולך ישר להגשה של השירים, כי בעיניי היא העיקר כאן. לחוטר יש קול זהב בגרון ומנעד ענק. הרבה פעמים היא נשמעת כמו עוד כלי בהרכב. היא מקפיצה את הצלילים שלה על הליווי וזו חוויה ששום שפה עוד לא המציאה מספיק מילים כדי לתאר. צריך לשמוע את זה ואם אני נשמע פה מתלהב מדי, הייתם צריכים לראות אותי כשהקשבתי לזה. היכולות הקוליות של חוטר הן באמת משהו שלא שומעים כאן הרבה.
האלבום הזה הוקלט, כאמור, בדבלין, נערך בתל אביב ומכוון החוצה. הקרדיטים והתודות באנגלית. הייתי רוצה, אבל ממש, לשמוע ממנה יותר דברים בעברית. אולי באלבום הבא.
את האלבום ניתן לרכוש באתר של מיכל – http://www.michalhoter.com.
כבר אמרתי שמיכל חוטר היא מאלוני הבשן?
No Events
