כשעברנו לרמת הגולן, הבנתי שהרמה היא ארץ הרוח. ישנם לילות שהרוחות כל כך חזקות, שאני חוששת שבבוקר נקום בארץ עוץ… וכבר קרה לי שטיילתי עם

זכותו של העם היהודי על ארץ ישראל כולה אינה ניתנת לערעור. מדינת ישראל ריבונית להחליט על גבולות מימוש זכות זו, בהתאם לשיקולים דמוגרפיים, מדיניים וביטחוניים

ראשון עד שלישי: התחום האישי–זוגי דורש בניה ושיקום, כתוצאה מתחושה של שחיקה ו-‘עייפות החומר‘. צפויה תקופת מעבר לא קלה שתמשך בהתאם למידת המאמץ שתשקיעו בנושא

כמה פעמים בחיינו אנחנו מקבלים בדיוק את מה שאנחנו מבקשים, רוצים צריכים ולא שמים לב להשגחה וליד ה’ ומקבלים זאת כמובן מאליו? עובר אורח מותש

חג החנוכה הוא חג האור, חג של ניסים ושל ניצחון מעטים על רבים, אבל גם ה-חג של המטוגנים בין אם אתם אוהבים את הלביבה שלכם

העיקרון שמנחה את ישראל מאז מלחמת ששת הימים הוא: “לא תהיה נסיגה לקווי 4 ביוני 1967”. ישראל קיבלה את החלטת מועצת הביטחון של האו”ם 242,

ראשון עד שלישי: זו תקופה של חוסר מנוחה. נראה שהמשפחתיות של הימים האחרונים כבר קצת נמאסה עליכם ואתם זקוקים לפסק זמן. אי אפשר להתעלם מהקושי

התכוונתי להקליל קצת עם טור על אוכל ונוסטלגיות, אבל אימא שלי הזכירה לי שבשבוע הבא חל יום אזכרה של אחי מאיר ז”ל. כל החיילים והצעירים

מכירים את התחושה הקצרה הזאת של “לפני מחלה”? מתחילים להרגיש מעט חלשים, האף קצת נוזל, אולי מיחושים קלים בגרון, ואז מגיע האפצ’י המבשר? זה שאומר

הקריאה להקמת מדינה פלשתינאית לא נדמה. גם טבח ה-7 באוקטובר לא השתיק אותה. דעתנים, ובראשם הנשיא ביידן, דוגלים ב”חזון שתי המדינות”. אלא שרעיון המדינה הפלשתינאית

ראשון עד שלישי: רצינותו ומעשיותו של אדם קרוב, מצליחות להעצים את האנרגיות שלכם. צפוי קטע תובעני במיוחד בתחום הקריירה. אתם עושים מאמצים גדולים לעמוד בכול

היה לי פאנצ’ר בגלגל. היה תור גדול. כשחזרתי, לא היה תור, אבל הצמיגאי אמר שהוא לא יכול לתקן לי. התעצבנתי. בסוף, התברר לי (שוב): אנחנו

מספר הפונות לבתי חולים עם תסמינים לבביים עלה מאוד לאחרונה. רוב הפונות הן אימהות לחיילים המשרתים בקרבי. “תסמונת הלב השבור” השבוע, פורסם כי מספר הפונות

הטבח בנגב המערבי הוא השבר הגדול ביותר בתולדות הציונות. המכנה המשותף הבסיסי, הרחב ביותר של הציונות, הוא הביטחון; ההכרח במדינה עצמאית שתשמש מקלט ליהודים בשמחת

נדדה לי השינה, לא יודעת לאן. ניסיתי הכול, לא נרדמתי. עם מזגן, בלעדיו, לא נרדמתי. כפעולת תגמול, קמתי ולהכין לי קפה, אלא מה. יצאו מזה