כל הפוסטים במוסיקה ישראלית

“הצ‘רצ‘ילים” ואריק איינשטיין הם התחנות הראשיות של מיקי גבריאלוב, זמר–יוצר שהתחיל את הקריירה בשנות ה-60′. בשנים הארוכות מאז, כתב גבריאלוב

אלבום חדש של דיוויד ברוזה בבית של לימון. הסיפור היה כך: חוויאר לימון, מפיק הפלמנקו הבולט בספרד, הזמין את ברוזה

צוחקים בפרצוף של התעשייה, הוציאו סחרוף וטסה אלבום משותף, בלי סינגלים מקדימים, בלי יח“צ, ככה, בום. דווקא מאוד מתאים לתקופה.

נורית האן זיגלר, זיגי בשבילכם, היא זמרת–יוצרת שגילתה את עצמה מאוד מאוחר, ממש לייט–לייט–בלומר. אבל גיל הוא רק מספר, אומרים

שירי מימון האלבום החמישי של שירי מימון יצא ביוני 2020 ואוסף שירים שלה משש השנים האחרונות. כותבים שונים, מעבדים שונים

שרון הולצמן אם להוריד את החלודה, שרון הולצמן היה חבר בלהקת “אבטיפוס” (“בוקר טוב עולם“, “במורד הגרון“, “תשאירי לי מקום

חבורת אטומיק כמאמר האדמו“ר, לקחתי לי אחר צהריים חיובי לשבת על שני האלבומים הסמוכים האלה, בגרסאות דיגיטליות. הגרסה דיגיטלית, אבל

נגיד שאתם נוסעים בדרך נעמי שמר, נגיד. פונים ברחוב אילנית ומגיעים לכיכר. ימינה זה רחוב האחים והאחיות, שמאלה – שדרות

מיכאל ריפטין, ממושב ורד יריחו, הוא מוזיקאי מגיל 16. הוא בוגר ביה“ס לאמנויות הבמה “כנפיים” והיה סולן להקת “יורדי הפסגה”

אוהד שרגאי, מוזיקאי מחונן וזמר עילאי, התחיל בריאליטי מוזיקה, עשה סטאז‘ אצל עילי בוטנר ב“ילדי החוץ” ויש לו גם דברים

עמרי הוא עמרי קאופטייל, בחור צעיר, מאוד כועס. מאוד. “ניתוח לב סגור” הוא קצרנגן כזה, חמישה שירים, אבל הבעיטות פה

זהו אלבומו הרביעי של גל סינואני. השם מצלצל לכם מוכר, כי הוא הבן של הזמר אבי סינואני, אבל זה רק

כשאני רואה את צירוף המילים “אינדי רוק אלקטרוני”, אני מיד מקבל את הנרב לגבות. כדי לעשות לכם סדר על השולחן:

יפעת בר סלע עברה איזה דרך בתעשיית המוזיקה הישראלית, אבל אתם לא יודעים על זה כלום. גם אני לא ידעתי.

ארבע עשרה שניות לתוך השיר הראשון, חנן אלומה לקח אותי בשבי והוא לא משחרר עד עכשיו, אבל אין תלונות, התנאים