כל הפוסטים במוסיקה ישראלית

חם באוזן – בני איתן 40 שניות לתוך השיר הראשון, ידעתי שיש לי אוצר באוזניים. לפעמים, אתה פשוט יודע. גמליאלי

שמיע הוא הרכב אינדי רוק נושך, שלא מפחד מלכלוך. פרויקט שחושף, בין סאונד גיטרות סמיך לגרוב חורך, רצף מנטרות שמספק

  שני תהליכים עוברים על היצירה של עידן רייכל בשנתיים האחרונות (ספוילר: את שניהם אני לא אוהב). הגאונות המוזיקלית של

דרך ארוכה עברה להקת מרסדס בנד, ובעיקר הסולן, גל  תורן, מאז “בואי ונביא לך ת’פאנק”, עבור ב”הבלדה למחלקה להלבשה תחתונה”

האנג’לסי, הרכב ישראלי באנגלית, התחילו ב-2011, כמו עץ נופל ביער. חזרות, הקלטות וכלום. אחרי איזה זמן, איכשהו (?) התגלגל חומר

אפרת אליהו היא זמרת-יוצרת צעירה וזה החומר הראשון שהיא משחררת החוצה – 7 שירים וקטע אינסטרומנטלי. מהשנייה שהיא פותחת את

עמרי נובל הוא סולן וכותב החומר, שבשיחוק חביב נקראת הלהקה – האצילים. כפי שהם מעידים על עצמם, הם עושים “גוד

מאז שנצצה לי צרויה להב בשיר “הים כבר לא” (רמי קליינשטיין, כדאי לכם), אני מחכה לעולם שיבוא ויפתח את הנייר

בני איתן “שחורה”, הדיסק של חן לב ארי, הוא מקרה מורכב וקשה. בעיקר, כי אני לא מבין אותו. בהחלט יכול

ראיתם פעם מהנדס מחשבים, שוויתר על קריירת הייטק לטובת עיסוק במוזיקה? תכירו, שחר כהן. שחר, תכיר, אנשים שלא מאמינים. טוב,

האלבום “שרים הדודאים” הראשון הצליח מאוד. מה אני אומר מאוד, הרבה מעבר למצופה. מסתבר שגם בעידן הטראפ (זה טראש-ראפ? הבנתי

“גם זה יעבור” – טונה, 2015 “טונהפארק” – טונה, 2017 כשהראפ הגיע מארה”ב לארץ, הגיע אתו גם הצורך של הראפר

 עלמה זהר התחברה לצמד המפיקים המוזיקליים דודו טסה וניר מימון והצליל שלה השתנה. פחות קליט, יותר פזילה לסולמות הערביים האהובים

״Mostly All the Time” – דן פונדק דן פונדק, זמר-יוצר ומוזיקאי מוכשר, הוא ממושב רמות, בגולן. הוא מנגן מהלכים יפהפיים בגיטרה