סמל ראשון דניאל קוינוב הוא חובש קרבי שעומד לפני שחרור ומשרת ברמת הגולן. דניאל מספר על השירות בחטיבה המרחבית גולן בגבול סוריה, כאשר אחד האתגרים בפני צוותי הרפואה בחטיבה, הוא הטיפול בפצועים שמגיעים ממלחמת האזרחים בסוריה

חודש יולי הוא החודש בו מתקיימים גיוסים רבים לתפקידים השונים בצבא. בני הנוער שסיימו תיכון מתקדמים לצעד הבא, עולים על מדים ויוצאים למלא את חלקם בשירות המדינה.

השבוע התקיים גיוס לקורס חובשים המאתגר. לכבוד כך, דיברנו עם סמל ראשון דניאל קוינוב, חובש קרבי שעומד לפני שחרור ומשרת כחובש קרבי ברמת הגולן- ללא ספק מהגזרות המרתקות לעסוק בהן ברפואה.

הבחירה של דניאל לשרת כחובש אינה מקרית כלל. אביו עובד בבית חולים בו הוא אחראי משק, ואימו אחות, כך שהוא נחשף לעיסוק ברפואה בגיל צעיר מאוד. “בהתחלה בכלל לא התמיינתי לתפקיד הזה,” מספר דניאל. “אחרי הגיוס נפגשתי עם קצין מיון וביקשתי ממנו להיות חובש, ולמזלי הוא הסכים. זה משהו שכבר עובר אצלנו במשפחה, ובנוסף התחבר לשיעורי ביולוגיה שלמדתי בתיכון. העיסוק ברפואה ובעזרה לאנשים מאוד מעניין ומספק, זה אחד הדברים החשובים שאפשר לעשות בצבא,” הוא מספר.

“כדי לשרת בתפקיד צריך לעבור קורס חובשים קרביים, קורס מאתגר מאוד שאורכו שלושה חודשים. זו חוויה מאוד מלמדת ומחשלת, הכרתי שם הרבה חברים טובים, ובעיקר מפקדים שהשפיעו עליי מאוד. מפקדת הקורס שלי השאירה עליי רושם מאוד משמעותי, היא הייתה מקצועית מאוד, ידעה להעביר לנו טוב את החומר ולהחדיר בנו מוטיבציה והתלהבות לביצוע התפקיד שלנו. היא באמת הייתה דמות שהשפיעה וחיזקה את הרצון שלי להיות חובש,” הוא מספר.

בסוף הקורס מקבלים החובשים שיבוצים לבסיסים השונים ברחבי הארץ – ודניאל קיבל את השיבוץ בחטיבה המרחבית גולן, בגבול סוריה. צוותי הרפואה בחטיבה מתמודדים עם אתגרים רבים, היות ומאז שהדרג המדיני קיבל החלטה להעניק סיוע הומניטרי לפצועים שמגיעים ממלחמת האזרחים בסוריה – הם אלו שמטפלים בפצועים הללו. משמעות הדבר היא שצוותי הרפואה מוקפצים לטיפול ונתקלים בפציעות בדרגות חומרה קשות. “אנחנו נאלצים להתמודד עם מראות לא קלים בתפקידנו, מגיעים לפעמים פצועים מהמלחמה במצבים מאוד קשים. המקרה הראשון שטיפלתי בו הייתה ילדה צעירה, בת 3 בערך, שנכוותה קשה בפלג גופה התחתון. אמא שלה מאוד נלחצה ובכתה, וכל הסיטואציה הייתה מאוד לא פשוטה. בהחלט הייתי בהלם בהתחלה, אבל הבנתי אח”כ שאני חייב להתאפס על עצמי, כי התפקיד שלי הוא לעזור לה. אסור להתעמק יותר מדי במראות וברגשות בזמן הטיפול, צריך להיות הכי מקצועיים שיש ולתת טיפול מדויק, כי כל צעד הוא קריטי. זה משהו שמתרגלים אליו ולומדים ליישם עם הזמן”.

למי שמתלבט לגבי שירותו הצבאי, דניאל יכול לפתור את הדילמה בקלות. “השירות בתחום הרפואה מבטיח שירות משמעותי ואיכותי, בו למדתי המון דברים חדשים גם על הסביבה וגם על עצמי. יש עלינו אחריות עצומה כמטפלים אבל גם תחושת סיפוק שאי אפשר להשוות לשום עיסוק אחר, ואלו הדברים שגרמו לי להפיק כל כך הרבה משירותי הצבאי ולרצות לעסוק בכך גם אחרי הצבא,” הוא מסכם.