ביום חמישי האחרון נערך בקצרין כנס לרגל ההחלטה על הקמת מרכז ליזמות, יצירה, אומנויות ועסקים במבנה בית ספר “גמלא” הישן. הפרויקט צפוי לשלב אלמנטים בתחומים של אקולוגיה, תרבות, אומנות, יזמות עם שימוש בתהליכי מיחזור וקיימות
בתאריך 28.1.2016, נערך בבית ספר “גמלא” הישן מפגש בנושא הקמת מרכז ליזמות, יצירה, אומנויות ועסקים.
במפגש במעמדו של מר דימי אפרצב – ראש המועצה, השתתפו, גברת לילך גבע – מנכ”ל המועצה, מר אריה מנחם – מהנדס המועצה, מר צביקה בודנהיימר – מנהל מחלקת חינוך במועצה, גברת עדה סימוניץ – רכזת תרבות, וכ-25 אנשים מן הציבור הרחב.
האדריכל רוברט אונגר: “קצרין הנו מקום ייחודי מאוד המשלב בין אלמנטים רבים מאוד של עיר לבין אווירה של כפר עם נופך משפחתי. לכן חשוב מאוד לקיים את מה שנמצא כרגע בפועל וגם לתכנן התפתחות לכיוונים אקולוגיים, יצירתיים בתחומי היזמות ועירוניות”
פרויקט זה, שצפוי לכלול אלמנטים בתחומים של אקולוגיה, תרבות, אומנות, יזמות ושימוש בתהליך המחזור כדי לקיים את המשניות שהוזכרו לעיל, מאוד נפוץ ברחבי העולם וגם בארץ.
בארץ קיימים הרבה מודלים לעניין זה, כאשר הגוף המרכז אותם הנו מרכז “השל” אשר הצירים המרכזיים לעשייה שמרכז הזה מוביל הם:
- פיתוח, המשגה והנגשת ידע על קיימות רחבה.
- קידום מגוון תהליכי למידה טרנספורמטיבית.
- בית לסוכני שינוי ולהעצמת תהליכי שינוי.
מה זה למעשה הנושא הזה “קיימות”, תשאלו אתם, קוראים יקרים, ובכן: רוב אוכלוסיית ישראל, כמו גם בעולם כולו, מתגוררת ביישובים עירוניים. השטח העירוני אמנם מהווה רק 0.4% משטח כדור הארץ, אולם, הצפיפות העירונית והעומס שנוצר על המערכות השונות, הופכות את העיר למשפיעה העיקרית על הסביבה, הן כיצרנית הגדולה של מזהמים וגזי חממה והן כצרכנית המשמעותית של משאבי טבע. בסקרים שנערכו בשנים 2009-2002 ב-18 הערים הגדולות בישראל, כחלק מההתחייבויות שלהן במסגרת האמנה להפחתת פליטות גזי חממה בערים, עלה כי מקור רוב גזי החממה הנפלטים בעיר בפעילות תושבים במשקי הבית.
עם זאת, העיר היא גם מקור לאופטימיות – מוקד לתסיסה ושינוי חברתי וסביבתי. בעשור האחרון הפכה הזירה המקומית למרכזית ביותר בפיתוח בר קיימא וביצירת אורח חיים מקיים. בוועידת ריו 20+, שהתכנסה ב-2012, הוצגו הצלחות מרשימות ברמה המוניציפלית בתכנון ומנהל עירוני, בבניית שותפויות מורכבות ובשיתוף מגוון של הקהילה במסע להתמודדות עם המשברים הסביבתיים-חברתיים העומדים לפתחנו. בתוך כך, אחד האתגרים המרכזיים ביצירת שינוי שכזה הוא העבודה עם קהלים לא שבויים, הנעה של מבוגרים למעורבות ולשינוי בסביבה הביתית, ויצירת תהליכים המאפשרים לתושבים לעבור לאורח חיים מקיים. כמענה לאתגר זה, מתפתחת בשנים האחרונות זירת פעולה חדשה, תת עירונית הכוללת עבודה קהילתית, מקומית, ברמת השכונה או הרובע.
מרכז הקיימות המקומי מבקש למנף את הפעילות הנעשית בזירה זו. זהו מקום בו חשיבה קהילתית ותפישת הקיימות המקומית מתורגמים לעשייה לקידום אורח חיים מקיים וחוסן קהילתי. אסטרטגיית השינוי ומודל העבודה במיזם, אסטרטגיית השינוי של המרכזים מבוססת על שני עקרונות מובילים: רישות ובניית שותפויות בין מגזריים ו’הנעה בהנאה’, ועל המודל ‘חיים של עולם אחד’. שלוש דרכי הפעולה המרכזיות הן: הדגמת אורח חיים מקיים, הכשרה, ועידוד ותמיכה ביזמות מקומית.
את כל אלו מקדם מרכז הקיימות המקומי – ‘מקום שטוב לחיות בו’.
כל הנושאים האלה הם למעשה נושאים כלליים שמועצה מקומית מקדמת בתחומי המועצה, ומרכז שעתיד לקום בבית ספר “גמלא” הישן עתיד לרכז את הפעלות הזאת.
לדוגמא, בתחנה מרכזית החדשה בתל אביב כבר מנוצלים שטחים מסוימים לטובת פרויקט גינון ונוי, ע”י הצבת צמחייה כדי לנסות ולהפוך את המבנה ל”ידידותי” יותר.
כדברי המנחה, האדריכל רוברט אונגר, “קצרין הנו מקום ייחודי מאוד המשלב בין אלמנטים רבים מאוד של עיר במתן שירותים מגוונים מאוד, לבין אווירה של כפר עם נופך משפחתי, כאשר תושבים רבים מכירים אחד את השני.
“לכן חשוב מאוד לקיים את מה שנמצא כרגע בפועל וגם לתכנן התפתחות לכיוונים אקולוגיים, יצירתיים בתחומי היזמות ועירוניות”.
במפגש נדונו אפשרויות והוצגו שאיפות ליחסי גומלין בין אנשי הקהילה בקצרין למטרה של “קיימות”, איך תושבים עצמם יכולים לתרום לפן האקולוגי למשל, אשר מהווה את אחד האלמנטים המרכזיים בפרויקט.
מר דימיטרי אפרצ’ב, ראש המועצה: “אנחנו מפתחים את העיר ע”י בנייה חדשה. תוך כדי זה ובגלל כיוון בנייה כללי של דרום מערב, יהפוך רחוב זוויתן לרחוב המרכזי של עיר, לכן, ע”י הקמת מרכז קיימות במבנה הזה (מבנה בית ספר “גמלא” הישן) אנחנו למעשה מזרימים רוח צעירה לשכונות הוותיקות תוך שמירה על ראשוניות. יזמים ויוצרים יוכלו למצוא כאן במרכז תמיכה, מקום וליווי מקצועי ועסקי לדברים שהם יבחרו לעשות. הצלחנו לקבל תקציב להעצמת קצרין – נדאג ליצור מנועי צמיחה בתוך היישוב. השאיפה שלנו – קהילה שעושה דברים.”
צביקה בודנהיימר, מנהל מחלקת חינוך, אמר ל”שישי בגולן”: “פרויקט זה משתלב בכלל הפרויקטים הקיימים בבתי ספר בקצרין בנושא קיימות, עירוניות, ולמעשה, אצלנו בבתי ספר אנחנו מנחילים יסודות למה שפרויקט זה ממשיך.”
