מנהג ידוע אחוז בידי יהודים.יות מסוימים: באמצע השמחה המתפרצת של פורים להתעסק בשאלה הגורלית והקיומית: מה כבר ניקית לפסח? מה קנית? איפה? לא אני
גם לכם מרגיש שפורים היה מזמן? בזמן שאני כותבת את הטור, בסך הכול עברו שבוע וחצי וזה נראה לי ממש מזמן. זה כנראה העובדה שבזמן האחרון, לא קורים פה מספיק דברים משמחים וכשכבר יש, הם עוברים מהר ומתרחקים בזיכרון ודווקא פסח, החג הכי פחות אהוב עליי, יהיה עוד שלושה שבועות ונראה לי שהוא יגיע ממש ממש מהר ולא בא לי עליו ועל כל מה שמסביבו: ניקיונות, הכשרות קניות בישולים ועוד… ותסלחו לי שאולי אני קצת משביתה שמחות, אומנם יצאנו ממצרים וזו סיבה לחגוג, ובניסן נגאלו ישראל… ואם באמת ניגאל סוף סוף מכל אויבנו, מבטיחה להתחיל לאהוב גם את פסח…
בינתיים, רציתי לכתוב על כמה כיף ושמח היה לנו בפורים. כל הילדים היו בבית וזו כבר שמחה גדולה, כשאנחנו כולנו יחד. בבוקר פורים, האיש והבנים יצאו לקריאת מגילה מוקדמת ואני התעוררתי לי בכיף, ביקיצה טבעית וירדתי למטבח. הבית היה שקט. על השולחן היו משלוחי מנות ופרחים צבעוניים והמון עוגיות משובחות שהמתבגרת אפתה, עד לפנות בוקר.
שתיתי לי את הקפה שלי, בספל הירוק שאני אוהבת ושומרת לימים מיוחדים. נהניתי ממנו ומעוגיית השוקולד צ'יפס המושלמת, שהמתבגרת אפתה לחַלק לחברים. היא ממש קונדיטורית, המתבגרת המוכשרת שלי. מעניין ממי ירשה את זה, כי בתכל'ס, שתי בנות שאופות בחסד זה בטח מישהו מאתנו הוריש להן…
בזמן שסיימתי את הקפה שלי בנחת, בינתיים, הבנים חזרו מהתפילה ובשעת בוקר מוקדמת, הפעילו את המנגל והמעשנה. מסכנים השכנים שלנו שהריחו את הבשר כבר בעשר בבוקר. מניחה שהם כבר מכירים את השכן המשוגע שאוכל ומאכיל בשר לארוחת בוקר וככה, השולחן בחצר ערוך בבקבוקי שתייה, כדת וכדין, סושי מעושנים ועוד…
נראה לךְ?
כמדי שנה, חבשתי על ראשי את הפאה הבלונדינית והעליתי תמונה לרשת עם הבלונד. מיד מישהי הגיבה לי בפרטי, שעדיף שאוותר עליה, כי יותר מתאים לי הטבעי. קיבלתי את המחמאה שבטבעי יפה לי, אבל נשארתי עם הפאה, כי מה אכפת לי שהיא חושבת שזה לא יפה לי… אבל עדיין בתוכי הרהרתי: מה הקטע של האנשים האלה, משביתי השמחות… אבל אי אפשר היה באמת להשבית לי את השמחה וככה כל היום, חגגנו לנו בחיק המשפחה וחברים, והחברים של הילדים, ואכלנו הרבה, ושתינו קצת, ולא עד-דלא-ידע, אבל היה מצב רוח טוב והרבה צחוקים ביחס לתקופה ובסוף החגיגה, הילדים האהובים שלי תקתקו את הבית שיהיה נקי ומסודר והעיקר שאימא תמשיך להיות שמחה.
בבוקר, אחרי התעוררנו ליום רגיל, המשכנו בשגרת חיינו עם המחשבה שהתנתקנו לרגע ויאללה, שגרה, אבל האמת – כשפורים נראה לי כל כך רחוק, אני מתגעגעת לשגרה של שמחות ואירועים טובים… והניקיונות לפסח? בבקשה, אל תשאלו אותי מה כבר ניקיתי ואם קניתי. את זה אני משאירה לרגע האחרון ונא לא להשבית לי שמחות.
עוגיות שוקולד צ'יפס של טלי
החומרים:
3/4 כוס שמן
חצי סוכר
כוס סוכר חום
2 ביצים
1 וחצי כפית תמצית וניל
1 כפית מלח
1 כפית סודה לשתייה
2 וחצי כוסות קמח
1 כוס שוקולד צ'יפס חלבי
ההכנה:
להכניס למיקסר את הסוכר הביצים והשמן עד שהסוכר נמס טיפה ואז להוסיף את הקמח, הסודה והשוקולד צ'יפס וללוש עד לקבלת בצק רך.
שמים במקרר לחצי שעה-שעה ואז מוציאים ויוצרת כדורים.
אופים בתנור שחומם ל-175°, בין חמש לשבע דקות, שלא ישחימו מדי ויצאו רכות.
אחר כך, הן צונחות ומתקשות קצת.
לאחסן בקופסה סגורה וללקק את האצבעות.
