מופע חדש, "מאיר לעולם כולו", מביא שילוב של שיחה ולימוד על יצירתו של מאיר אריאל. במופע שהושק לפני כשבועיים בקיבוץ אורטל, משתתפים אורי הייטנר, חבר אורטל ואהוד אריאל, הבן של, השר מהיפים בשירי אביו, ביניהם "נשל הנחש", "מודה אני", ועוד
מעל 16 שנים כבר חלפו מאז שהמוזיקה הישראלית איבדה את אחד מגדול כותביה, אך למרבה המזל יש לא מעט אנשים שדואגים להנציח את היצירות האדירות והמורשת שהותיר אחריו מאיר אריאל. אחד מהם הוא אורי הייטנר, חבר אורטל שהצטרף לאחרונה לאהוד אריאל, בנו של מאיר ויחד הם מעלים מופע משותף הנקרא "מאיר לעולם כולו" ומתכוונים לרוץ איתו ברחבי הארץ.
המופע שהושק לפני כשבועיים באולם הבזיליקום בקיבוץ אורטל, הוא שילוב של שיחה ולימוד על יצירתו של מאיר אריאל עם שירה מהיפים בשיריו, וביניהם "נשל הנחש", "מודה אני", "שיר התעסוקה" "נוגה" ועוד רבים וטובים. "אהוד הוא חוזר בתשובה, חסיד ברסלב ואני שייך לזרם ההתחדשות היהודית ולקיבוץ". כך מתאר הייטנר את הקשר ביניהם: "יצירתו של מאיר אריאל מאירה לכולנו ומשתי נקודות המבט השונות של אהוד ושלי, אנו מאירים מחדש על יצירתו." שירתו היהודית של מאיר אריאל נוגעת לכל הזרמים ולכן החיבור בין השניים אינו מפתיע ואפילו מתבקש בהתבסס על כך שמאיר התחיל את דרכו כיוצר בקיבוץ משמרות שם גדל והתקרב יותר ליהדות לקראת סוף ימיו.
שם המופע "מאיר לעולם כולו" נלקח מתוך תפילה שנאמרת על המיטה לפני השינה והשיר הפותח "מודה אני" נכתב כמובן בהשראת תפילת ההודיה שנאמרת מיד עם השכמת הבוקר: "מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶֽיךָ מֶֽלֶךְ חַי וְקַיָּים. שֶׁהֶֽחֱזַֽרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְחֶמְלָה." בין השירים שמבצע אהוד, משמיע אורי את הניתוחים המעמיקים שכתב במשך השנים לשיריו של מאיר אריאל ונראה שאפילו בנו לא בטוח בכל המקרים למה התכוון המשורר.
בהקשר הזה, טוען בהמשך הייטנר כי למאיר הגיע לקבל את 'פרס נובל לשורה' על המשפט שפותח את השיר "בס בבלון": "כל הכאבים מלבינים בכותנה הנפתחת, ענן שחור גדול עולה במערב – אין אונים אתה עומד על הארץ מתחת, לראות את עמלך נחרב"
במהלך המופע מוקרנים שני ראיונות עם מאיר אריאל שהוקלטו לפני מותו והראשון ביניהם עוסק ב'אמונה תת קרקעית' כפי שהוא מכנה זאת. "חלקים כה רבים של העם היהודי נטשו את היהדות בגלל הצורה החיצונית של האמונה", הוא אומר. "אנשים פשוט הכניסו את האמונה שלהם למחתרת פנימית ורגשית, ככה שכל מה שיוצא החוצה זה לפעמים רק ברית מילה או נישואים ברבנות. וגם אז הם הטענה היא שזוהי לא אמונה אלא כניעה לתכתיב של דתיים. אני קורא לזה אמונה. אחרת הוא לא היה עושה את זה. אבל אמונה תת קרקעית כזו, מתחת לפני השטח וזה רוב רובו של העם היהודי". גם היום, אין אף אחד שמסוגל להתבטא בכזו צורה מחוכמת כפי שמאיר אריאל עשה זאת ודבריו ממשיכים כמובן להיות רלוונטיים.
בהקשר הזה, טוען בהמשך הייטנר כי למאיר הגיע לקבל את 'פרס נובל לשורה' על המשפט שפותח את השיר "בס בבלון": "כל הכאבים מלבינים בכותנה הנפתחת, ענן שחור גדול עולה במערב – אין אונים אתה עומד על הארץ מתחת, לראות את עמלך נחרב." השיר מופיע באלבום הקשה והנוקב ביותר שהוציא מאיר אריאל – רישומי פחם" מתוכו אהוד מבצע גם את "שיר התעסוקה".
הרגעים המרתקים במופע מגיעים כשאהוד מעלה זיכרונות אישיים שחלק עם אביו בשנותיו האחרונות ומספר מנקודת מבטו האישית על הדרך שהובילה אותו לתהליך החזרה בתשובה בעקבות כתביו של אביו. לטענתו הסיבה היחידה שאמונתו של מאיר לא באה לידי ביטוי גם בחיצוניות עם כיפה וזקן, הייתה העובדה שרצה לכבד את אשתו תרצה.
לקראת סיום ביצע אהוד את השירים "החל רש" שביצע במקור דויד ברוזה ו"דרך ארץ" שביצע במקור גידי גוב. בשלב ההדרן, נעתר אהוד לבקשות הקהל וביצע כמה שירים נוספים במתכונת שירה בציבור.
"בכוונתנו לרוץ עם המופע ברחבי הארץ. עוד טרם התחלנו לשווק אותו, אך החלטנו לפתוח אותו במגרש הבית, בקיבוץ אורטל כפתיחה לאירועי חג המשק." מספר הייטנר על הדרך שבכוונתו להמשיך להאיר לעולם כולו את יצירתו של אריאל.
