אף פעם לא עשינו פסח לבד. תמיד, אצל המשפחה, שלו ושלי. השנה, את הסדר, נערוך לבד עם עצמנו, בשולחן הסלון, ככה יהיה יותר נוח ונחמד להסב
הימים האלה, של הבידוד והסגר והריחוק המשפחתי, גורמים לזיכרונות הפסח מבית ההורים לפרוץ עד כאב. להיות לבד בחג מקבל משמעות אחרת, שבימים רגילים, אילו זה לא היה אילוץ, אלא בחירה, היה יותר פשוט לעבור אותו.
אף פעם לא עשינו פסח בבית. תמיד, ליל סדר – אצל ההורים שלו, חג שני – אצל ההורים שלי. גם בשבת, היינו מוצאים מקום להתארח. כל ההתעסקות של ההכשרות והכלים והקניות וההתארגנות לפסח היו נראים לי מעמסה כבדה ואם ההורים שמחים לקבל אותנו ולחסוך לנו את כל העיסוק הזה, שתמיד הרגיש לי עול, אז למה לא.
השנה, אין ברירה. נישאר בבית. הוצאתי סירים חדשים ששמרתי לנדוניה של הבכורה, לא נורא נקנה לה חדש, כשיגיע הזמן, שכבר יגיע, אני מתפללת… השקענו בניקיון וסדר, תכננו את התפריט, ניקח חלק מהמנהגים והמאכלים מבית ההורים שלי וחלק משלו. את הסדר, נערוך בשולחן הסלון, ככה יהיה יותר נוח ונחמד להסב. אם כבר לבד ומשפחתי, שיהיה בכיף. אבשל תבשיל עם כבש, בדיוק כמו של אימא שלי, עם התבלינים שלה, עם הריחות שעולים לי בזיכרונות בימים האלה. ל"כורך", נאכל עוף מטוגן עם ביצה וחרוסת וחסה, כמו שאוכלים בצד של האיש. אחרי ה"כורך" הזה אין צורך בארוחה, זה משביע וממש טעים. נשתה ארבע כוסות, חלק יין, חלק מיץ ענבים, כי שתי כוסות של יין הופכות לי קצת את הראש, על אף שלא רע יהיה לצחקק קצת עם היין, בפסח השונה הזה, שנחגוג השנה.
איש לרעהו
אני מנסה לחשוב על הקורונה הזאת שנחתה עלינו בפתאומיות ועצרה לנו את החיים בחוץ. אנחנו סגורים בבית, עם המשפחה הגרעינית שלנו, רחוקים משאר בני המשפחה ומהחברים, קונים רק דברים בסיסיים למזון, אפילו מפת פלסטיק חדשה לפסח לא קניתי, כי החנויות סגורות. אין בגדים חדשים, אין מתנות, מין מצב כזה של שוויון בין כל המעמדות.
אני מסתכלת על המשפחה שלי, עוצמת את העיניים ומודה לה' על המשפחה היפה שלי. נכון, יש חרדה כלכלית, יש דאגה להורים, יש קושי לשבת בבית ימים שלמים בלי לצאת, אבל זו גם הזדמנות לראות את הטוב והיש, להודות עליו ולהעריך אותו
אני מוצאת את עצמי יושבת בארוחת ערב משפחתית, אחת מיני רבות בשבועות האלו, מסתכלת על המשפחה שלי, עוצמת את העיניים ומודה לה' על המשפחה היפה שלי. נכון, יש חרדה כלכלית, יש דאגה להורים, יש קושי לשבת בבית ימים שלמים בלי לצאת, אבל זו גם הזדמנות לראות את הטוב והיש, להודות עליו ולהעריך אותו. בימים אלו, אנחנו רואים את ההתגייסות של עם ישראל לעזור לכל מי שזקוק לעזרה. אנחנו רואים מתנדבים רבים והרבה מאוד אהבה ודאגה איש לרעהו וזה ממלא את הלב. בחג הזה, נשב בחיק המשפחה המצומצמת, אמנם באילוץ, אבל אם זה מה שצריך להיות השנה, נעשה את זה בכיף ובשמחה. נמצא את הטוב גם במצב הזה שנכפה עלינו.
מצער שיש אנשים שנאלצים להישאר לבד, אבל זה חד-פעמי ויעבור בקרוב. נתפלל תפילה גדולה, שאחרי הפסח, נצא לחירות אמתית. שתהיה רפואה שלמה לכל החולים ובע"ה אחרי הסדר, הכול יהיה שוב בסדר ושיהיה פסח שמח לכולנו!
מתכון: מרנג לפסח, או "נשיקות", כמו שאנחנו קוראים לזה, שיהיה מתוק בלב
3 חלבונים
חצי כוס סוכר
להקציף היטב את החלבונים. כשנוצר קצף יציב, להוסיף את הסוכר, בכמה פעמים, עד שנוצר קצף יציב וטוב.
לשים בשקית זילוף, ליצור מרנגים קטנים ולאפות על טורבו, 80 מעלות, כשעה.
לאחסן בכלי סגור.
