הערכות שנעשתה השבוע במועצה האזורית גולן היערכות כללה בהיבטים הביטחוני, הפיזי, הרגשי, עם דגש על האוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים. נציגי הרשויות “גולן” ו”קצרין” נשאלו השבוע כיצד ידאגו לכך שאיש לא יישאר ללא מענה
“אנחנו לא נסמכים על סיפורים היסטוריים ונערכים מאוד מדוקדק לכל אירוע שבדרך אלינו. אין מצב שאנחנו מסבים ראש לאחור, נזכרים בסופות קודמות וחושבים שאנחנו כבר יודעים הכל על שלגים, סופות וחסימות צירים”. כך אומר בתחילת השבוע אלי יוסף, מנהל מחלקת ביטחון במועצה האזורית גולן, בפתחה של הסופה הגדולה שצלחנו זה עתה.
“במועצה האזורית גולן נערכה התארגנות מרשימה אשר מקיפה את כלל ההיבטים – הביטחוני, הפיזי, הרגשי, היבט האוכלוסייה והאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים, כדי לוודא שכלל תושבי המועצה מקבלים את השירות הטוב ביותר ונערכים בצורה נכונה לסופה הצפויה”, מרחיב עמיחי אלבה, מנהל מחלקת פרט וקהילה במועצה.
תושבי הגולן אמונים על סופות, לעיתים ניתוק היישוב, מחסור באספקה, קפיאת צנרת והפסקות חשמל ממושכות, הם והרשויות נערכים לפתיחת צירים ולסגירתם, מחסני חירום, חימום חלופי, הפעלת מערכות החינוך, תיאום עם גורמי ביטחון והצלה.
האם יש מי אשר נותן דעתו, דואג ומטפל גם באוכלוסיות הפגיעות יותר בקרבנו – קשישים, חולים כרוניים, תינוקות רכים, בעלי צרכים מיוחדים, נשים שמועד לידתן קרב? האם יש מי שיפקוד משכנם בעת סופה ויוודא שלא קר, שתובטח נגישותם אל מוקדי טיפול רפואי והצלה, למזון ולמים זורמים, לרופאים ולתרופות שיגיעו עד למיטתם?
על כך נשאלו נציגי הרשויות “גולן” ו”קצרין” השבוע, בפתח הסופה הגדולה, דומה שהתפרצנו בכלל לדלת פתוחה לרווחה.
אלי יוסף: מעטפת ההצלה של הגולן
“המשימה המוגדרת הראשונה שלנו היא הצלה ולאחריה כל שאר הגורמים” אומר אלי יוסף. “אנחנו עטופים בארגוני חירום: צה”ל, נת”י – נתיבי ישראל, משטרה בתחום החסימות, כיבוי אש ומד”א לנושא הצלה, יחידת חילוץ גולן בנושא הצלה וסיוע ליישובים; רשות הטבע והגנים שהינה גוף מסייע נוסף עם רכבי ‘ארבע על ארבע’, יש לנו קבוצת מתנדבים עם רכבי שטח משופרים. בגלל אופי הגולן יש רכבי ‘ארבע על ארבע’ ביישובים עצמם שיתנו לנו סיוע בעת הצורך ובעת חסימות הכבישים, התנועה תתבצע עליהם באמצעות נגמ”שים ומשאיות מתאימות.
“ההתארגנות לאירוע חריג נערכת בשלוש רמות: הראשונה היא המועצה האזורית גולן, במתן פתרונות מקצועיים בנושאי פינוי צירים, חשמל, וכמובן סיוע ליישובים באספקת מזון.
הרמה השנייה היא רמת היישוב שגם הוא נערך באותם המרכיבים – בנושא הפינוי, ארגון היישוב ומתן מענה הן לאוכלוסייה והן למשק החי. הרמה השלישית היא רמת הפרט והמשפחה, בכלל זה היערכות עם תאורת חירום, מזון, וחימום חלופי.
“כאן בגולן נודעת חשיבות מרבית לציות להנחיות גופי הביטחון והרשויות באשר לתנועה על הצירים ומניעת הרפתקאות מיותרות, זה מה שיעביר אותנו בשלום כל אירוע חריג.
“יש לחזור ולהזכיר כאן גם את מוקד גולן כוכבית 3254 שעובד בנוהל חירום 24/7 ונותן מענה לכל סוג של אירוע. אני ממליץ לכל תושבי הגולן להתקין את האפליקציה של מועצה אזורית גולן.”
כיצד מכינים את מערכת החינוך?
“היא זוכה, כמו גם החינוך המשלים, לתשומת לב מיוחדת מפני שאנחנו מסיעים את רוב משתתפיה. כאן מדובר בהכנת המוסד החינוכי עצמו לסוג של אירוע כאשר הילדים נמצאים בתוך המוסד. הנחיות מפורטות לגבי פתיחת מוסדות החינוך וסגירתם, ניתנות בהנחיה בלעדית של ראש הרשות אלי מלכה.”
נתמקד באירועי השלג, זה הנוכחי בוודאי לא האחרון השנה?
“באירועי השלג מטפל מטה שלג, בניהולו של דני רוטשטיין, מנכ”ל המועצה. מאיישים את המטה בעלי תפקידים שאמונים לתת מענה לסוג זה של אירוע. באחריות צוות הביטחון כל נושא סריקות הצירים, הפינוי משלג ומתן מענה בחילוץ והצלה; מתחתיו אגף תפעול שנותן מענה לוגיסטי בתוך מוסדות החינוך, אגף הנדסה שמתכלל תחומים רבים ודואג במידת הצורך לכלי הנדסה נוספים, צוות הרווחה מופעל כולו בזמן אמת.
ברמת היישוב עצמו פועלים צוותי צח”י – צוות חירום יישובי, אשר נפתחים בכל אירוע על פי אנשי המטה שאמונים לטפל. אירוע כמו שלג נחשב למורכב, לכן פועל הצוות כולו: ראש המטה, צוות לוגיסטי, צוות ביטחון, רפואה, חינוך, רווחה, שאף אמון לטפל בקשישים.
“אני מאמין כי חלק מהמוכנות וההערכות בסופו של דבר מצמצמת נזקים ונותנת שירות הרבה יותר טוב לתושבים בגולן”.
עמיחי אלבה: מעגל הפעולה מול הפרט כולל בעלי צרכים מיוחדים
על ארגון הרשת שתפקידה לדאוג לשלום האדם במהלך הסופה ממונה עמיחי אלבה, מנהל אגף פרט וקהילה במועצה האזורית גולן.
אלבה: “תכנית העבודה של המועצה עובדת בשלושה מעגלים; עיקר העבודה מתבצע לעת שגרה כדי להתכונן למקרי קיצון; זה עלול להיות אירוע בטחוני, רעידת אדמה או שלג, אשר כל אחד מהם מצריך היערכות מתאימה ועבודה נכונה כדי לעבור אותם בשלום.
“המעגל הראשון הוא העבודה הכוללת של המועצה מול כלל הגורמים הרלבנטיים, הצבא, מד”א, חברת החשמל, וכלל הגופים הפעילים באזור, כאשר יש לוודא שיתנו מענה בעת האירוע.
“מעגל שני הוא היישוב עצמו. כאן יש חשיבות קריטית ליכולתו לתפקד בעת אירוע, עת ברור שצפויים לא מעט תרחישים, בהם יארך פרק זמן מסוים עד שתהיה יכולת תגובה של גורמי החוץ להגיע אל היישוב. מסיבה זו אנחנו במהלך השגרה עובדים עם היישובים במגמה לפתח ולחזק את יכולותיהם לתפעל כל אירוע מרגע שהתרחש ועד לבוא סיוע מבחוץ.
גוף מרכזי הם צוות צח”י יישוביים, שיחד איתם נעשתה עבודה מאוד מאומצת השנה במסגרת ‘מרכז החוסן’ שהוקם במועצה בתוך אגף פרט וקהילה. עבודה זו הסדירה את כלל בעלי התפקידים הרלבנטיים בכל צח”י, דפוסי העבודה של הצוות ותכניות העבודה שלו.
במשך התהליך התבצעה גם עבודה מאומצת של צח”י למיפוי אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים ביישוב, הגדרת הצרכים שלהם, והערכות להענקת מענה הולם בעת הצורך.
“המעגל השלישי הוא עבודה מול הפרט והמשפחות בקהילה, כאשר בתוכה נמצא גם קהל בעלי צרכים מיוחדים.
באירוע שלג אנחנו מונים באוכלוסייה זו קשישים, בעלי נכויות מסוימות, ומשפחות ונוער בעלי צרכים מיוחדים. אוכלוסיית הקשישים מקבלת מענה באמצעות מחלקת הוותיקים של המועצה, בראשות לי אלין, שמפעילה את תכנית ‘קהילה תומכת’. רכז קהילה תומכת נחום לפיד כבר יצר קשר עם כלל אוכלוסיית הקשישים על מנת לוודא שאנו מעניקים לאוכלוסייה זו פתרון לכלל צרכיה לקראת הסופה הצפויה. הפתרונות כוללים גם היבטים פיזיים כמו דאגה לנושא החימום, מים חמים, טיפול בתקלות וכו’ וגם היבטים רגשיים.
“לטובת נושא זה לכל קשיש מוצמד תושב מהיישוב שאמון על הקשר מולו, כך שהקשיש יודע שהוא יכול לפנות אליו בכל עת ולקבל מענה מידי. מעבר לכך נערכנו עם כל נושא החימום למשפחות הזכאות לכך מטעם מחלקת הרווחה, ונעשתה חלוקה מבעוד מועד של נפט, עצים וחומרי הסקה, על מנת לוודא שגם משפחות אלה יזכו לבית חם במהלך הסופה”.
סימה זורבייל: לחצני המצוקה בקצרין, גם בעת הפסקת חשמל ממושכת
קהילת קצרין היא המשופעת ביותר בגולן באוכלוסיית הגיל המבוגר. הקהילה התומכת מתקיימת בה כבר 16 שנים בהנהלת סימה ז’ורבייל, וכוללת 143 בתי אב – קרוב ל-200 אנשים. בית גיל הזהב פועל בקצרין מידי יום בהנהגת אלה שפירא, אשר מנהלת את התחום במתנ”ס קצרין כבר עשרות שנים, למרות מזג האוויר הקשה הוא ממשיך לפעול, מי שצריך זאת – זוכה בהסעה מביתו לפעילות.
השאלה אם עלול להיות בגולן ובקצרין מצב של קשישים שאין ידם משגת לחמם או איש אינו דורש בשלומם חלילה בימי קור, או נותרו ללא מענה רפואי, מעוררת בכל המרחב הרמת כתפיים והשתוממות על עצם הצגת השאלה.
“איך מונעים זאת?” – לסימה ז’ורבייל, כמו למועצה האזורית גולן, יש רשת הצלה מאורגנת, שמוכנה להתמודדות עם כל תרחיש.
“בביתו של כל חבר בקהילה התומכת לחצן מצוקה”, פותחת ז’ורבייל, “אשר ממשיך לפעול עד 24 שעות מעת הפסקת החשמל.
“למשל עכשיו, בקור הזה, אם אדם מבוגר לא יכול להגיע לרופא הוא קורא למוקד באמצעות לחצן המצוקה וזוכה לייעוץ טלפוני ראשוני של רופא. אם הרופא חש שהוא זקוק לבדיקה ישלח מוקד ‘עזרפון’ רופא לביתו.
“או למשל אדם שהחליט לנסוע למיון עקב חום גבוה. הוא קיבל הפניה, הגיע אמבולנס שלקח אותו לבית החולים, הוא נבדק ושוחרר לביתו. את עלות האמבולנס, למעלה מ-600 ש”ח, שילמה עבורו השכונה התומכת.”
האם עוברים בבתים לדאוג שלא חסר דבר, האם יש מי שיתקשר בעת הסופה?
“אני אישית ניגשת לסייע בקריאה טלפונית ויש פרויקט שנקרא ‘קו קשר’ להתקשרות למבוגרים. מדובר בעשרה מתנדבים שמתקשרים באופן יזום לשניים-שלושה מבוגרים לבדוק מה שלומם וגם להיפך, אם המבוגר חש ברע הוא מדווח על כך לאיש הקשר שלו.
“באשר לבדיקה בבתים עצמם – אני עורכת ביקורי בית כל חודש, אין אדם בשכונה תומכת שאינו מכיר אותי. אני נכנסת לברך ליום הולדת, לבקר אנשים שחזרו מאשפוז ואנשים שאין להם למי לפנות. יש באפשרותי לתת שמיכות חינם, בדקתי ומתברר שאין צורך, ברוך השם לכל אחד יש שמיכות וחימום בבית. עכשיו אף התקבלה מביטוח לאומי תוספת תשלום לחימום.”
מה בתחום בדק בית אצל קשישים, הרי אנחנו באזור סוער מעט?
“יש בעיות בגגות, יש נזילות מים, מידי יום שני אני הולכת לבדוק, אנחנו כותבים מכתבים, לאט לאט זה זז, השבוע יגיעו לתקן גג, ברוך השם יש תקציב.
“אפשר להזכיר כאן את אב הבית שלנו מאיר אמסלם, שמבצע תיקונים קטנים בחלונות ובדלתות, מכשור ביתי, נזילות מים וכו'”.
משה מור-יוסף: נט”ן נוסף ובמקרי הצורך – סיוע מצה”ל
לקראת הסופה צוידו 17האמבולנסים בגולן בשרשרות שלג ותוגבר מספר רכבי “ארבע על ארבע” בצפון הגולן. כך מסר בתחילת השבוע משה מור-יוסף, האחראי על מד”א ברמת הגולן ובקצרין.
לעת חירום חוזקו שני האמבולנסים לטיפול נמרץ – הנט”נים שעומדים בקצרין – בנט”ן נוסף ונפתח חמ”ל אחו”ד בהנהלת המועצה האזורית גולן ובשיתוף כל כוחות הביטחון וההצלה, אשר מציג פתרונות הצלה בכל התחומים, כולל הוצאת יולדת מקיבוץ מרוחק.
מור-יוסף: “אנחנו ערוכים בצפון הגולן יחד עם הצבא, אשר יסייע בכל ציר בו לא נצליח להכנס עם הכלים שלנו.”
האם קיבלתם רשימות של נזקקים בשעת צרה?
“אנחנו מקבלים אותן רק בזמן אמת דרך הרווחה, מדובר בתושבים שזקוקים להסעה למרחקים או לתרופות מיוחדות שקשה להשיג, אנחנו ערוכים להביא זאת להם, כאשר שתי מחלקות הרווחה בשתי המועצות עובדות נהדר.”
כל האמבולנסים שלכם מאוישים לעת חירום?
“בגולן בחירום משתדלים לאייש את כל האמבולנסים, בשגרה רק אמבולנס אחד בדרום הגולן ואחד בצפון מאוישים, רק בשעות הבוקר. בשעות אחר הצהרים והלילה מד”א עובד על בסיס מתנדבים.
“יש לציין לסיום, כי אנחנו פותחים עכשיו קורס נהגי אמבולנס, כדי לתגבר את כוחות החירום בגולן לשעת הצורך שלא תבוא. מדובר בקורס מתנדבים, לעמלי יום שמגיעים פעמיים בשבוע בערב ללמוד, צעירים, מבוגרים, גימלאי צה”ל ובוודאי נשים”.
