עם ישראל שואף להגיע אל הארץ המובטחת, לא בגלל שעליו לברוח ממקום אחר, אלא משום שזו הארץ הקדושה שרק בה יגיע העם לשיא תפארתו הגשמית והרוחנית. לכן גם מצוות רבות בתורה תלויות בארץ ישראל ואינן מתקיימות ע"י עם ישראל בגלות
"אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם ביד משה ואהרון. ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה' ואלה מסעיהם למוצאיהם…
"וידבר ה' אל משה לאמר. צו את בני ישראל ואמרת אליהם כי אתם באים אל הארץ כנען זאת הארץ אשר תפל לכם בנחלה ארץ כנען לגבולותיה".
"ויצו משה את בני ישראל על פי ה' לאמור, כן מטה בני יוסף דוברים. זה הדבר אשר צוה ה' לבנות צלפחד לאמור… וכל בת יורשת נחלה ממטות בני ישראל…"
עם ישראל מתקרב לארץ המובטחת, לארץ כנען ארץ זבת חלב ודבש,
בארץ ישראל ישנן שלוש קדושות: אחת מצד עצמה – שהיא ראשית הבריאה ובה ברא הקב"ה את האדם.
על אבן השתייה בה הקב"ה בחר לו לבית ומכח קדושה זו, היא מתפשטת במעגלים על שאר חלקי האדמה.
בישראל יש עשר קדושות כשם שאם נזרוק אבן למים, במקום שתיפול האבן יהיה הגל הגדול ולאחר מכן יהיו מעגלים עם גל יותר קטן כך הקדושות מתפשטות.
אבן השתייה, עזרה, הר הבית, ארץ כנען, עבר הירדן וכו '.
ישנה קדושה ע"י כיבוש וקדושה שתלויה במתיישבים עליה.
עם ישראל הכין את עצמו 40 שנה במדבר, 42 מסעות וכל מסע ומסע יש בו את התובנה ואת הבנייה של האומה הישראלית, הקב"ה גם משרטט להם בפרשתנו את גבולות הארץ, כלומר: הכנה במישור הרוחני והגשמי של ההתיישבות בארץ ישראל
בתחילת הפרשה נאמר: למוצאיהם למסעיהם, ולאחר מכן למסעיהם למוצאיהם, יש הבדל גדול מה נקודת המוצא שממנה אנו נוסעים אל הארץ, אם נקודת המוצא היא שזו הארץ הקדושה מצד ארץ ישראל והיא ההבטחה לאברהם ובה נוכל לקיים את המצוות ושם עם ישראל יגיע לשיא תפארתו ברובד הגשמי והרוחני, אזיי כל המסע יהיה בחינת הכנה וניסיון כדי לעצם את ישיותו של העם ולחשלו, כדי שהראייה תהיה במשקפיים תורניות. לעומת זאת אם הנסיעה לארץ ישראל היא רק בגלל בריחה מהמקום בו אנו נמצאים, כגון: גיחה למצרים, גיחה מהגלות עקב הצרות והפוגרומים, אזיי כל קושי יראה אחרת, לתפוס ראייה שלילית וקשה.
יש העולים לארץ ישראל במעלות הקדושה כי כל מאווים וחלומם היה, "ותחזינה עיננו בשובך לציון". כל מדרגה ועלייה היא בחינת הישג, ויש שברחו מהגלות וכל עלייה או מכשול מהווים אבן נגף למהות קיומם.
למה הדבר דומה: לאב שלקח את בנו לשידוך, האב ידע מה ערכה של הכלה ומשפחתה וכל הזמן שאל מתי נגיע, הבן שברח מחיק אימו כל הזמן שאל כמה אנחנו רחוקים מהבית,
כלומר: נקודת המוצא היא מטרת הנסיעה או בריחה ממקום המוצא.
עם ישראל הכין את עצמו 40 שנה במדבר, 42 מסעות וכל מסע ומסע יש בו את התובנה ואת הבנייה של האומה הישראלית, הקב"ה גם משרטט להם בפרשתנו את גבולות הארץ, כלומר: הכנה במישור הרוחני והגשמי של ההתיישבות בארץ ישראל ולא התיישבות אקראית – מה שנכבוש נשב שם.
כי הבעיה היא לא צורך דמוגרפי אלא מקום ערכי שממלא את הצורך הרוחני.
לא בכדי בנות צלופחד מרימות קול ומבקשות נחלה בארץ ישראל, זו הסיבה שהאבות רצו להיקבר בארץ ישראל, יצחק לא יצא מארץ ישראל ויוסף השביע את אחיו שיקברו אותו בארץ ישראל.
כלומר: ארץ ישראל היתה בעבורם יעד רוחני וערכי שבו הם יכולים למלא את תפקידם בעולמנו.
וזו גם היתה התחינה הגדולה של משה רבנו להיכנס לארץ ישראל, וכי רק לאכול מפירותיה? אלא משה ידע שיש בה בארץ ישראל – היא מצווה ואכילת הפירות היא מזון רוחני.
ועל כן מצוות רבות תלויות בארץ ואינן נעשות ע"י עם ישראל בגלות.
יהי רצון שנזכה בטובה של הארץ ובברכתה.
