מדוע רבקה, הנערה החכמה והעצמאית, צריכה מינקת שתלווה אותה? כיצד רבקה שגדלה בביתם של לבן ובתואל, הגיעה למעלות אלו של צדיקות ולא למדה ממעשיהם הרעים? מהיכן היא קיבלה את חינוכה המופלא? על דמותה של המחנכת הדגולה, בעקבות מאמרו של הרב נריה זצ"ל
בפרשת השבוע פרשת "חיי שרה", אליעזר עבד אברהם נשלח לחרן להביא אישה שתינשא ליצחק אבינו. לאחר שבני משפחתה מסכימים לשלוח את רבקה עם אליעזר, נאמר: "וַיְשַׁלְּחוּ אֶת רִבְקָה אֲחֹתָם וְאֶת מֵנִקְתָּהּ", (בראשית כ"ד נ"ט).
המילים "ואת מינקתה" מעוררות תמיהה. מדוע רבקה, שהיא נערה חכמה ועצמאית, צריכה מינקת שתלווה אותה? מה העניין לספר על כך בתורה?
במקום נוסף, בפרשת "וישלח", אנו פוגשים שוב את "מינקת רבקה": "ותמת דבורה מינקת רבקה ותיקבר מתחת לבית אל, תחת האלון, ויקרא שמו אלון בכות", (בראשית ל"ה ח'). שוב חוזרת השאלה: מי זו אותה דבורה מינקת רבקה? מאין הגיעה פתאום מינקת רבקה אל יעקב ובניו?
רש"י מסביר שדבורה מינקת רבקה הגיעה מבאר שבע עד לפדן ארם, אל יעקב, משום שרבקה שלחה אותה לפדן ארם להוציא את יעקב משם. "…מה עניין דבורה בבית יעקב? אלא לפי שאמרה רבקה ליעקב 'ושלחתי ולקחתיך משם', שלחה דבורה אצלו לפדן ארם לצאת משם…", (רש"י בראשית ל"ה, ח').
מדוע רבקה שולחת לדרך הארוכה הזו דווקא את דבורה הישישה?
שושנה בין החוחים
מאחורי כל השאלות הללו, נמצאת תשובה לשאלה אחרת לגמרי. התורה מספרת על צדקותה הגדולה של רבקה. כאן נשאלת השאלה הגדולה, כיצד רבקה שגדלה בבית של אנשי רשע, הגיעה למעלות אלו של צדיקות ולא למדה ממעשיהם הרעים? כיצד הצליחה רבקה הקטנה להגיע לאותה דרגה נעלה של מעשים טובים, עד שהייתה ראויה להיות אשתו של יצחק, למלא מקומה של שרה אמנו? איך צמחה ועלתה שושנה זו בין החוחים?
הפדגוגית הגדולה
תרגום יונתן נותן לנו פתח להבין מי היא אותה דבורה. על הפסוק "וַיְשַׁלְּחוּ אֶת רִבְקָה אֲחֹתָם וְאֶת מֵנִקְתָּהּ", מתרגם תרגום יהונתן: "וְאַלְוִיוּ יַת רִבְקָה אֲחַתְהוֹם וְיַת פַּדְגְוָותָהּ", "פתגוותה" היא הפדגוגית של רבקה, היא המחנכת של רבקה.
מכאן למד הרב משה צבי נריה מי היא אותה דבורה מינקת רבקה. וכך כותב בספרו "נר למאור": "…מינקת מיוחדת הייתה לה, מינקת מחנכת, מינקת מדריכה – וחינוכה הטוב המעולה והמתמיד של אישה זו, הוא שהעמיד לנו את האם הדגולה, את רבקה אמנו… ידעה רבקה מה הייתה בשבילה מינקת זו – היא-היא שהדריכה אותה… ודבקה נפשה בנפשה, ולא ויתרה עליה בצאתה מבית אביה בדרכה אל בית בעלה, כי הייתה לה דבורה המינקת יותר מאב ואם, הייתה זו יולדתה הרוחנית…", ("נר למאור" על פרשת "חיי שרה").
תבונתה של דבורה
גם כעבור שנים, כאשר רבקה רוצה לשלוח שליח להביא את יעקב מלבן, היא יודעת שלבן אחיה ינסה לרמות את יעקב ולשלח אותו ריקם. על כן, היא בוחרת לשלוח דווקא את דבורה הישישה, שתסייע בתבונתה הרבה ליעקב מול לבן. כעת, ברור מדוע דווקא דבורה נשלחה לדרך הארוכה אל יעקב, למרות גילה המופלג.
דבורה מגיעה אל יעקב ובניו. יעקב ובניו שמחים מאד לראות את המחנכת הגדולה של סבתא רבקה.
כך כותב הרב נריה: "לא נמסר כמה זמן שהתה ישישה חכמה ונבונה זו, ישישה אצילת רוח זו, בין בני יעקב אשר שמחו לקבל פני מינקת סבתא, הדמות האגדית, אשר רבות שמעו גם עליה מפי אבא בלילות הארוכים במרעה, בחורף מסביב למדורה. הם ודאי ניצלו כל שעה פנויה לשוחח אתה, לשמוע דבריה, ללמוד ממנה ומסיפוריה, מתגובותיה ומהליכותיה… זה הספיק להאהיב אותה עליהם, וללמוד להעריץ אותה מעל ומעבר למקובל…", ("נר למאור", שם).
כעת, ברורה הסיבה לצערם הגדול של יעקב וביו על פטירת דבורה, עד שקראו למקום "אלון בכות".
דמותה המופלאה של המחנכת הדגולה שעיצבה את אישיותה של רבקה אמנו להיות מי שהיא, מראה מה גדולה השפעתם של המחנכים. בזכות אותה מחנכת זכינו ברבקה אמנו, זכינו לאימא כה מיוחדת.
מוקדש בהוקרה והערכה לאנשי החינוך, המורים והמורות, המחנכים והמחנכות, אשר בונים ומעצבים את הדור הבא, את עתידו של העם, את עתידה של המדינה
