באולפנת "בני עקיבא" הגולן- קצרין, לא עוצרים לרגע. בין שיעורים, מבחנים ושגרת לימודים, התמלאו מסדרונות האולפנה בעשייה חינוכית, ביצירה וחיבורים
צילום: אלינה גורודצקי
מאז החזרה מחופשת הפסח, נדמה שבאב"ע הגולן-קצרין כמעט לא היה רגע לעצור. בין שיעורים, מבחנים ושגרת לימודים, התמלאו מסדרונות האולפנה בעשייה חינוכית, ביצירה וחיבורים.
אחד מרגעי השיא של התקופה התרחש ממש השבוע, כאשר תלמידות שכבת י' העלו את ההצגה "קשורים בניה", שנכתבה על ידי שני שח"ם ורחלי מושקוביץ ובוימה על ידי המורה מירב מולדובן. ההצגה, שעלתה לציון 50 שנה למבצע אנטבה, חיברה בין סיפור הגבורה ההיסטורי לבין המציאות הישראלית של ימינו ועסקה באהבת העם והארץ, בנחישות, בחברות ובכוחו של החיבור בין אנשים. האולם היה מלא וקהל הצופות התרגש עד דמעות, לא הייתה עין שנשארה יבשה. מעבר לכישרון הבימתי המרשים, הייתה תחושה שהתלמידות הצליחו לגעת במשהו עמוק ומשותף לכולנו.
גם עולם האמנות באולפנה הגיע לשיאים מרגשים במיוחד, במגמת האמנות, בהובלת המורה ענבל זהר ובמגמת התאטרון, בהובלת המורות קרן כהן ומירב מולדובן. תלמידות י"ב העלו והציגו את פרויקט הגמר שלהן, שהוא תוצר של שלוש שנות יצירה, חיפוש והתבוננות פנימית.
במגמת אמנות הבנות בחרו לעסוק בנושאים אישיים ולאומיים, מתוך המציאות הישראלית של התקופה האחרונה. כל עבודה הייתה עולם שלם של מחשבה ורגש ובעיקר עדות לאומץ ולכנות של תלמידות צעירות, שמצליחות לבטא דרך האמנות את מה שלעתים קשה לומר במילים.
במגמת התאטרון, הבנות הציגו הפקות מקור מרשימות שנבנו כולן בידי התלמידות עצמן – מהעיבוד הראשוני ועד העלייה לבמה. הבנות עיבדו טקסטים, יצרו דמויות, עסקו בבימוי, בתנועה, בתפאורה ובניהול ההפקה כולה. בתקופה מורכבת ורצופת אתגרים, הן בחרו שלא לוותר והתוצאה הייתה יצירה מלאת עומק, רגש ומקצועיות.
כיתת ותיקים
לצד העשייה האמנותית והיצירתית, התקיימו גם רגעים של חיבור אנושי פשוט ומרגש. ערב אבות ובנות, שהתקיים לקראת חג השבועות, הפך לזמן איכות מיוחד של לימוד, יצירה ושיח משותף. בתוך שגרת החיים העמוסה, נוצר מרחב שאפשר לעצור לרגע, להתחבר ולהיזכר בכוחם של הקשרים הקטנים והמשמעותיים שבין הורים לילדים.
בתוך כל אלה, נולד גם פרויקט חדש ומיוחד – "כיתת ותיקים", בשיתוף ותיקי קצרין. תלמידות האולפנה והצוות החינוכי נפגשים עם ותיקי הקהילה אחת לשבוע ללימוד, לשיח, והיכרות. אפשר להרגיש שנרקם כאן קשר מיוחד, כזה שמחבר בין דורות דרך הקשבה, אכפתיות ונתינה.
כשמביטים על החודשים האחרונים באולפנה, אפשר לראות הרבה מעבר לרשימת אירועים ופעילויות. אפשר לראות תלמידות שבוחרות ליצור, להוביל, להעמיק, להתרגש ולפעול מתוך חיבור אמתי לעצמן, לעם ישראל ולסביבה שלהן. בתקופה לא פשוטה שעוברת על כולנו, העשייה באולפנה ממשיכה להזכיר כמה כוח, תקווה ואור יכולים לצמוח מתוך חינוך, יצירה וקהילה.
