השבוע, אני חוגגת יום הולדת. כבר לא ילדה, אבל לפעמים מרגישה כמו ילדה. איזה מזל שהגיע יום ההולדת שלי ועשיתי סדר במחשבות באירועים ובמה שעבר עליי בשנה הזאת
השבוע, אני חוגגת יום הולדת. ביום שישי – לועזי, ביום ראשון – עברי ובשבת, גם וגם וגם. 46 זה לא צחוק, מריחים כבר את ה-50 ואני מתחילה להבין שאני כבר לא ממש ילדה, על אף שאני מרגישה לפעמים עדיין כזאת, עם קצת קמטים וסימני גיל. אבל אני מסתכלת על הבכורה ואומרת לעצמי שלא יכול להיות שהיא כל כך גדלה, כשאני בעצמי עוד לא ממש גדלתי ואולי כן ואני פשוט בהכחשה.
כל שנה מחדש, כשמתקרב תאריך יום ההולדת שלי, אני מתלהבת ומספרת לעולם שבעוד רגע יש לי יומולדת. הנה הוכחה שאני עדיין ילדה. לא בטוח שזה מעניין את העולם, אבל בכל זאת, אני מספרת וזה לא אומר שכמות המתנות גדלה בגלל זה. כשהייתי ילדה, לא עשו אצלנו עניין מימי ההולדת ומתנות. כשהכרתי את האיש שלי, שיחיה, הוא השלים לי את כל החגיגות שפספסתי, עם הרבה מתנות והפתעות. למדתי ליהנות מהיום הזה ואני מצפה לו ואוהבת חגיגות קטנות.
יום הולדת זה גם סוג של ראש השנה בשבילי, זמן לחשבון נפש על השנה שהייתה, על ההספק בחיים עד כה, על התכניות, החלומות, המשאלות לעתיד. חושבת על השיעורים שלמדתי ועל מה שעוד צריכה ללמוד
יום הולדת זה גם סוג של ראש השנה בשבילי, זמן לחשבון נפש על השנה שהייתה, על ההספק בחיים עד כה, על התכניות, החלומות, המשאלות לעתיד. חושבת על השיעורים שלמדתי ועל מה שעוד צריכה ללמוד.
השבוע, כשנזכרתי שתכף מגיע יום ההולדת שלי וחשבתי על השנה שחלפה, ואו, זו הייתה וואחד שנה, מלאת סערות, ברקים, רעמים, ניסיונות והיו בה גם אורות ונסים ומלאכים. במהלך החיים, היו לי כבר שנים מטלטלות עם אתגרים ועצב והשנה הזאת, המטלטלת, היו בה גם הרבה רגעים של אור וטוב, של מתנות שקיבלתי לחיים, של אנשים טובים שפגשתי, של דברים שעשיתי ולא תמיד זכרתי להודות עליהם ולהעריך אותם. כששקועים במה שפחות טוב, לא שמים לב, אבל היו גם הרבה רגעים של טוב.
סיכום שנה
איזה מזל שהגיע יום ההולדת שלי ועשיתי סדר במחשבות באירועים ובמה שעבר עליי בשנה הזאת, עם רשימה של הדברים הטובים ועכשיו אני בהודיה עליהם. רגע לפני יום ההולדת, הבכורה היפה שלי התחילה ללמוד באוניברסיטה וזהו שלב נפלא ומרגש בחיים. כמה היא יפה, וחברה וחכמה ועושה עבודת קודש ומצילה חיים.
בשבת האחרונה, הרביעי חגג בר מצווה, במזל טוב וקרא כל כך יפה בתורה ושיתף פעולה עם מה שביקשנו ואמר דרשה ולבש חולצה לבנה מכופתרת, אפילו שהוא מעדיף טריקו פשוטה ושר ושמח. איזה נער נפלא ושמח יש לי. כמה התרגשתי. השני, סיים שנת מכינה בעלי והוא בחור כל כך נפלא וערכי ואוהב הארץ והאדם ותכף יתגייס לצבא. אני שוב מתרגשת כל כך שיהיה לי בן חייל, יפה כזה וגבוה, שה‘ ישמור לי על כולם.
הקטנה כבר בת 11 והיא יפה ומוכשרת ומיוחדת וכיפית ועושה לי הרבה נחת בלב. האיש שלי, שתומך, שנמצא שם תמיד בשבילי כשקשה וגם כשטוב, עם חגיגות והפתעות. הוא נפצע לפני חודשיים וניצל בנס. כמה תודות אני צריכה להגיד על המזל הגדול הזה שלא נגרם לו נזק גדול יותר. המשפחה המורחבת שלנו – כמה עוטפת ואוהבת היא. האמת, לא זכרתי שאני כל כך אהובה.
מה עוד היה לי בשנה הזאת? קראתי הרבה ספרים והצטרפתי לקהילת קוראים שאני נהנית לקבל ממנה כל חודש ספר חדש שיצא. נכנסו לחיי אנשים חדשים, שעושים לי אור בלב. כתבתי כתבות יפות וגיליתי בעצמי שגם כשקצת קשה, אני יודעת לקום ולהמשיך ולעשות. השנה, למדתי שכשפרק בחיים מסתיים, צריך להיפרד ממנו ולהמשיך הלאה ולחייך ולצפות לפרק החדש. הבעיות אינם נצחיות ותמיד יימצאו פתרונות.
גם עליתי כמה ק“ג בשנה הזאת ואני מקווה שעד היומולדת הבא, אצליח להשיל אותם מעליי והשלמתי שעות איכות וכיף עם המשפחה וחזרתי למטבח, כמעט במשרה מלאה. למדתי הרבה על עצמי ועל החיים והדרך עוד ארוכה ואני עדיין לא נושמת נשימות שלמות אחרי השנה הזאת ועדיין המבט בעיניים שלי הוא לא כמו שהיה, כי היו גם אכזבות השנה. אבל אני מביטה על השנה החדשה שלי בעיניים אופטימיות ואני יודעת שהיא תהיה טובה אליי ותחייך ותביא אתה הרבה אור, כי כאלה הם החיים: לפעמים, יש בהם ירידות ואחר כך, העליות כל כך יפות ושמחות וחגיגיות ורגעים קטנים הופכים מרגשים יותר ועוצמתיים ומבינים מה העיקר ומה הטפל בחיים.
אז מזל טוב ויומולדת שמח לי, עם הרבה אור וטוב. כולם מוזמנים לשלוח לי ברכות. ילדת היומולדת מברכת גם אתכם, קוראיי הנאמנים, בחיים טובים ושמחים, בריאות ורגעים רבים של אושר ואור וכל שתבקשו, לו יהי!
