ברובע 12 תכנון אורבני מסקרן, המשלב סוגי בנייה שטרם מוכרים כאן, עם שטחים ירוקים משלבים טבע, תיירות, עבר ונוף. זה יהיה רובע, אולי היחיד בארץ, שיכיל בתוכו לפחות 7,000 שנות היסטוריה, לא כולל את המבט קדימה
אתם בונים כאן עוד עיר?
“זו לא עוד עיר – זה לעשות את קצרין עיר”, משיבה האדריכלית אביבה שמילה-ודעי, סגנית מהנדס המועצה המקומית קצרין, נוכח תכנית רובע 12, הגדול ברובעי קצרין עד כה.
אבל לפני ההצצה בתכנית, מתבקש הקורא לאמץ לרגע את דמיונו ולצעוד בעיני רוחו בדרך היורדת מרחבת השוק בקצרין אל עבר בריכת השקיף הקטנה במערב. ואז לפסוע בזהירות על חלוקי הנחל ולא למעוד את מימי הפלג הקטן, אל התל הנמוך, שאליו הגיע עשרות פעמים עם ילדיו בחורפים עטורי נרקיסים. בצל האקליפטוסים, לצד בתי הבזלת החרבים, מוזמן הקורא להפנים את העובדה שמתחת לישבנו מונחות כ-7000 שנה של היסטוריה אנושית, מינימום. כל ההיסטוריה הזאת, שנחשפת היום מאדמת התל, עתידה להיות גבולו המערבי של רובע 12. דייריו העתידיים של הרובע וילדיהם יגיעו אל השרידים ומהם ישקיפו אל הנופים היפים של הגליל, נופי המשושים והזויתן, בקעת כנרות ומצוקי דרום הגולן.
הקורא מתבקש עכשיו להתנער, לדלג חזרה אל ימינו ומשם ניתור אל העתיד, שנפרש במשרדי מהנדסי
המועצה המקומית קצרין, בתכניותיו של רובע 12, ולהתפעל.
רובע 12 עתיד להיות לא רק הגדול ברובעי קצרין עד כה, הן מבחינת שטחו – 1680 יחידות דיור על פני 680 דונם, פי שלושה ויותר מהרובעים הקיימים בקצרין; הוא לא רק ישנה את פניה המערביים של קצרין לחלוטין, לא רק יכיל שני בתי ספר חדשים וגנים, מעין ואתר היסטורי. אלא הוא גם מקפל בתוכו תכנון אורבני עתידי מסקרן, המשלב אלה באלה סוגי בנייה שטרם מוכרים לנו כאן, עם תכנון מרתק של שטחי ציבור שמשלבים טבע, תיירות, עבר ונוף. זה יהיה רובע, אולי היחיד בארץ, שידע להכיל בתוכו לפחות 7000 שנות היסטוריה, לא כולל את המבט קדימה.
מתי אפשר כבר להרשם לדיור? אני שואלת את אביבה ומקבלת חיוך מאוד עסוק בתשובה.
רשות הדיבור לאביבה שמילה-ודעי: “התכנית של רובע 12 הופקדה לפני כחודש בותמ”ל – ועדה ארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור, שמטרתה אישור תכניות נרחבות למגורים בלוח זמנים הדוק. התכנית תימצא בשלב ההפקדה כחודשיים, והיה ולא תהיינה התנגדויות, התכנית תועבר לאישור למתן תוקף. ואז ניתן יהיה להתחיל בתכנון מפורט לבנייה. כרגע מדברים על שיווק רובע 12 לקראת השנה הבאה, אך אין על כך עדיין אישור פורמלי.
“ברובע זה, בשטח שמאחורי מגרש הכדורגל, מתוכנן בית ספר תיכון נוסף, שאמור להיות בית ספר אזורי עם פנימייה. לפי הצרכים, יוקמו בית ספר יסודי נוסף וגני ילדים.
בפתח הרובע, בסמוך לפינת החי, יקום פארק המשפחה, אשר יהווה מוקד פנאי ותיירות הכולל גם סקיט-פארק. המתקנים אשר כבר קיימים במתחם יטופלו וישודרגו, ומתוכנן גם קיוסק במקום. ברגע שתכנית פארק המשפחה תאושר – יהיה אפשר לצאת לביצוע, ללא קשר עם אכלוס הרובע. בחלקו הצפוני של הרובע, בסמוך לרחוב זויתן מתוכננים שטחים מסחריים ומשרדים ודיור נוסף.
מה יהיה סוג המגורים המתוכנן לרובע זה?
“ברובע זה הבנייה תהיה מאד מגוונת: החל מיחידות דיור עם אפשרות לצימרים, מגרשים למבנים דו-משפחתיים,
דירות גן וגג, בניה סביב לחצרות ועד בנייה בקומות.
מגוון המגורים יוצר מרחב יותר אינטנסיבי, שמתאים לא רק למשפחות אלא גם למבוגרים שיש להם היום בית ענק ומעדיפים בית מגורים קטן יותר, או לאנשים צעירים שלא יכולים להרשות לעצמם וילה. כך אנחנו מייצרים מרחב שיכול להתאים לסוגים רבים של אנשים.
“בתוך הרובע תשובץ גם בניה באופי של ‘שטיח המגורים’. אלה בנייני מגורים בני עד שלוש קומות, עם דירות שמאפשרות גינות בחצרות או גינות גג, בנייה סביב לחצר, קירות משותפים, ביניהם נוצרות סמטאות מוצלות.
זוהי צורת בניה ייחודית המבוססת על עקרונות של בניה אקלימית. באמצעות ‘שטיח המגורים’ מושגת מערכת רציפה להולכי רגל, ‘ירוקה’ ובעלת קנה מידה אנושי מחד גיסא ואינטנסיביות עירונית גבוהה, כתוצאה מחיבור צמודי-קרקע למרקם אחד, מאידך גיסא. המרחב הציבורי שנוצר כולל סמטאות מוצלות וחצרות אינטימיות פנימיות.
בניית ‘שטיח המגורים’ תהיה בניית קבלנית, אם כי יתכן וכך יהיה ברובע כולו.
מדוע ברובע הענק הזה עם נופיו המרהיבים צריך לחזור לבתי קומות?
“על פי תכנית המתאר הארצית – תמ”א 35 – בקצרין יש להגיע לצפיפות מינימלית של ארבע יחידות דיור לדונם. לא ניתן לקדם תכניות אם לא מגיעים לממוצע עירוני גבוה יותר. כאן אנחנו מפצים על רובעים 10 ו-11 אשר בהם הבנייה דלילה יותר. מבחינת הרשות, בנייה כזו יוצרת מצב חיובי מאוד; היא מוזילה עלות תשתיות, טיפול ברובע, פינוי אשפה ועוד.
מה יקרה לפלג ולבריכת השקף?
“בפלג שמוביל אל הבריכה יש נביעה כל השנה וברובע מתוכנן מרחב שיפותח כאזור של טבע עירוני.
המתכננים חילקו את שטחי הציבור לאזורים שונים: החלק הראשון, הקרוב לרחוב זויתן, הוא שדרה עירונית שמתחברת עם טיילת גמלא. החלק הבא היורד מערבה יהיה פארק שכונתי אינטנסיבי – ובו מתקנים עם הרבה פעילויות, ובהמשך יהיה מתחם המעין, שכל הטיפול בו יהיה יותר מתון ותישאר שם תחושה של טבע.
הפרוגרמה אומרת לשמר אותו כחלק מהעיר וליצר מקום שמאפשר ליהנות מהמעיין הזה.
חגורת חקלאות עירונית
לפני שהקונים מסתערים על משרדי רשות מקרקעי ישראל, אתם עדיין עובדים על רובעים 10 ו-11, מה קורה בהם?
“רובע 10 כולל כ- 440 יחידות דיור, רובן כבר שווקו, מתוכן כ-80 יחידות דיור ששווקו ועוד לא התחילו בתהליך בנייה ועוד 69 יחידות ב-23 מגרשים לשיווק. מדובר במגרשים המתוכננים ליחידה גדולה ושתיים קטנות ובנוסף אפשרות לצימרים, בדומה ליחידות ביישובים חקלאיים.
“רובע 11 משתרע בין רחוב יהודיה וזויתן ועד להמשכו של רחוב משושים ולחוה החקלאית. יש בו 636 יחידות דיור, כרגע הוא בתכנון לביצוע תשתיות לקליטה של בנייה. הבתים יהיו בנוסח ‘בנה-ביתך’ – בתים בודדים ודו-משפחתיים.
מדוע מסומנים במפות של שלושת הרובעים שטחי חקלאות אשר סוגרים עליהם ממערב?
“המועצה מקדמת פרוגרמה למתחם חקלאות עירונית-תיירותית שיוצרת מעין חגורה סביב לרובעים. הרעיון קיים כבר בתכנית המתאר המוצעת ונמצא בשלב מאוד ראשוני, כרגע אנחנו בודקים פרוגרמה והיתכנות. מתוכננות פעילויות סביב תיירות וחקלאות, על פי מודלים של פארקים חקלאיים-תיירותיים שקיימים כבר בעולם. קצרין היא יישוב עירוני שנושק למרחב כפרי, והפארק מהווה מעין תווך בין פעילות עירונית לפעילות חקלאית.
רובע 12 אינו המלה האחרונה של קצרין מבחינת רובעים?
“נכון, על שולחן המתכנן מונח גם רובע 13, שישתרע על פני 700 דונם מערבית לאזור התעשיה עם 1650 יחידות דיור.
הרובע נושק ליער ולבריכת החורף שנמצאים שם. מבחינת פיתוח הנוף – השטח הציבורי הפתוח יכלול פעילויות מגוונות ומרחבים טבעיים יותר. גם ברובע זה מתוכננים בית ספר, גני ילדים, והמכינה הקדם צבאית תזכה לפיתוח. תהיה ברובע זה בנייה אינטנסיבית עם שלוש-חמש קומות בתוך השכונה, יהיו בו רחוב מסחרי, תיירות, תעסוקה ומגורים. הבנייה הפרטית עם צימרים מתכוננת לקצוות. התכנית כרגע לקראת הפקדה”.
מה אומרים הארכיאולוגים
המסע שלנו אל צפונות העבר מתחת לרובע 12 חוזר אל תל השוקיף, עם אורן זינגבויים, ארכיאולוג רשות העתיקות בגולן, שגילה את אזנינו לחפירות המתנהלות שם ואל הממצאים שמעיפים אותנו 7000 שנים לאחור. לפחות.
זינגבויים: “סקר פיתוח שכולל את כל תכנית המתאר של קצרין, נעשה בשנת 2013, בעקבותיו באנו לבצע כאן חפירות בדיקה, שמטרתן לבדוק את ההשתכבות וגבולות האתר. עם סיומן נמליץ למועצה המקומית ולמשרד השיכון על מימוש התכנית בחלק הזה.
חשפתם כבר מבנים, דרך עתיקה, קירות, מה יהיה עליהם בתום הבדיקה?
“חלק מההמלצות של הבדיקה אומר לא מה הולך להריסה, אלא איך משתמשים בארכיאולוגיה שנמצאת לטובת הציבור. מה מכסים ומה משמרים, מה מרחיבים בחפירה כדי לראות מבנה עתיק שעומד ומה המשמעות של כל דבר. לפי חשיבות הממצא נמליץ מה כדאי לעשות.”
מה אתם חושבים שיש כאן?
הארכיאולוג אנו ברום, חבר קיבוץ אלרום, מנהל החפירה: “האתר הזה עבר הרבה טלטולים, יש כאן סימנים של רעידות אדמה, המון מפולות, מה שמקשה מאוד להבחין בשיכוב ברור. כרגע מצאנו כאן מבני מגורים, קירות מהתקופה הרומית המאוחרת,
קצת מהתקופה הביזנטית, עם תוספות של התקופה הערבית הקדומה. רוב הבנייה כאן היא רומית קדומה אפילו, יותר למטה לכיוון המעין מצאנו על סלע הבזלת מעט ממצאים מהתקופה הכלקוליתית של הגולן, אותה גילתה הארכיאולוגית קליר אפשטיין.
יש לנו גם כמה רמזים לתקופות הברונזה באתר, אנחנו מקווים שנוכל להגיע אליה.”
אתם מחזיקים בדלי כמה ממצאים נחמדים כמו נרות?
“כן, יש נרות הרודיאניים מהמאה הראשונה לספה”נ ועד למאה הראשונה לספה”נ, מטבע אחד, כמה שברי זכוכית, קצת עצמות בעלי חיים, רואים שהאתר היה פעיל.”
ומה עם בית כנסת? מרכז הגולן בלי בית כנסת? אה…
“לא מצאנו בית כנסת אבל מקום שבנוי די טוב, די מאסיבי. זה היה מערך של יישוב, לא חוות פה ושם. יש כנראה רחוב, ויש דרך שיתכן שהיא עתיקה יותר מכל מה שמצאנו גם מהכלקולית.”
אנחנו חייבים בית כנסת, לחפור אתר ולא לגלות בית כנסת?
זינגבויים מתערב: “קודם כל יש כאן תקופה כלקוליתית, ברונזה, ביזנטית, רומית – רוב ההיסטוריה האנושית הייתה במרחב הזה. האם היה כאן יישוב יהודי? אולי, כי נמצאה כאן כבר קרמיקה מבית היוצר היהודי של כפר חנניה. האם זה אומר שיש קהילה יהודית? לא יודעים. האם החפירה תדע להגיד את זה? לא בהיקף שלה. ובנוסף: צריך לתת גם מבט על תקופות אחרות בגולן באזור זה”.
