רה“מ בנט, מבחר שרים ודרגי מקצוע היו בין באי ועידת הגולן לכלכלה ופיתוח אזורי, בחסות העיתון “מקור ראשון“. המון הבטחות לניפוח הפיתוח, אבל זה ייבחן רק במעשים. רשמים מוועידת הגולן
” אז מה הכותרת שלך לוועידה?”, שאל אותי חבר במהלך ועידת הגולן. עוד אחזור לכותרת. בינתיים, אתחיל עם הפיל שבחדר, מה שריחף מעל לכל הדיונים והיה שיחת היום בין האנשים. נגדיר זאת – “הכול דיבורים“. או בעצם, עם סימן שאלה: הכול דיבורים?
כן, רבים אמרו ששבענו דיבורים, שבענו הבטחות, שבענו נאומים של פוליטיקאים, מילים יפות ללא כיסוי.
האומנם? זאת שאלת השאלות של הוועידה. כי יש לומר – מעולם לא הייתה ממשלה שהתחייבה, כמו הממשלה הזאת, לעשות ולפעול למען פיתוח הגולן, עם הגדרת מטרה ברורה: הכפלת ההתיישבות בגולן. כגודל יצירת הציפיות – גובה השטר לפירעון.
העיתון “מקור ראשון” יזם את ועידת הגולן לכלכלה ופיתוח אזורי. הוועידה משותפת לעיתון ולמועצות בגולן. המטרה הייתה לשוות לאירוע צביון ממלכתי – מדינת ישראל מתגייסת לפיתוח הגולן. אכן, נאומי הפתיחה של הוועידה היו של נשיא המדינה וראש הממשלה ומה יותר ממלכתי ומבטיח מזה?
הנשיא הרצוג, ששיגר נאום מוקלט, נשא את דבר הקונצנזוס הלאומי הרחב סביב הגולן ובעצם השתתפותו, גילם את מעמדו הממלכתי של הגולן. הוא דיבר על הגולן כנכס למדינת ישראל כולה וקרא להעמקת השורשים הישראליים בגולן
הנשיא הרצוג, ששיגר נאום מוקלט, נשא את דבר הקונצנזוס הלאומי הרחב סביב הגולן ובעצם השתתפותו, גילם את מעמדו הממלכתי של הגולן. הוא דיבר על הגולן כנכס למדינת ישראל כולה וקרא להעמקת השורשים הישראליים בגולן. עד כה, ההתיישבות בגולן התפתחה קמעה קמעה וכעת, הגיעה עת הפריצה הגדולה.
לא יכולתי שלא להיזכר שהרצוג היה מזכיר הממשלה בתקופת ממשלת ברק. ברק היה נחוש יותר מכל ראש ממשלה אחר, אובססיבי ממש, למסירת הגולן לאויב הסורי. שלטונו היה המסוכן ביותר לגולן. אפשר לומר שההישג הגדול ביותר לישראל בתקופת שלטונו הוא כישלונו בהשגת המטרה. הנה, מזכיר ממשלתו, מברך כנשיא המדינה את ועידת הגולן וקורא לתנופת פיתוח של ההתיישבות בגולן. מה ממחיש יותר מכך את גודל התמורה של עשרים השנים האחרונות; שנות ההתפכחות.
רה”מ בנט: הכפלת ההתיישבות בגולן – יעד אסטרטגי
אם הרצוג העניק לוועידה את הארשת הממלכתית, הציפייה מראש הממשלה בנט, ראש הרשות המבצעת, היא מעשית – להציג את כוונות העשייה של הממשלה בגולן. בנט נכח פיזית בוועידה, מה שהפך את מדרשת הגולן למתחם מבוצר ואת שרשרת הבידוק למעיקה ומטורפת. תודה ליגאל עמיר.
בנט פתח את דבריו בסקירה על העומק של שורשי עם ישראל בגולן, מימי הבית השני, דרך ההתיישבות, בחורן בעלייה הראשונה, דרך מלחמות ישראל ועד החלת ריבונות ישראל על הגולן, לפני ארבעים שנה והכרת ארה”ב בה, לפני שלוש שנים. בנט אמר שגם הממשל הנוכחי מחויב לעמדה זו. אני לא הייתי מהמר על כך, אבל הוא לפחות לא מסיר את ההכרה ואני מקווה שיתמיד בכך, אך רצוי להביא להחלטה ברוח זו של בתי הנבחרים.
הבשורה של בנט לא הייתה בדבריו על העבר, אלא על ההווה והעתיד. הוא דיבר על הצורך בשינוי מדיניות ובפיתוח רבתי של הגולן, שמטרתו להכפיל בזמן קצוב את ההתיישבות בגולן. זה היעד האסטרטגי של הממשלה, הוא אמר.
בעוד שישה שבועות, הבטיח רה”מ בנט, תתכנס הממשלה לישיבה מיוחדת בגולן, שבה תקבל בהחלטת הממשלה את תכנית הפיתוח להכפלת ההתיישבות בגולן, באמצעות פיתוח גדול של קצרין, הרחבת היישובים והקמת שני יישובים חדשים
בעוד שישה שבועות, הוא הבטיח, תתכנס הממשלה לישיבה מיוחדת בגולן, שבה תקבל בהחלטת הממשלה את תכנית הפיתוח להכפלת ההתיישבות בגולן, באמצעות פיתוח גדול של קצרין, הרחבת היישובים והקמת שני יישובים חדשים.
ח”כ האוזר: העשור האבוד
הדובר הבא אחריו היה סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, גדעון סער. מפלגתו של סער, “תקווה חדשה”, היא שיזמה את התכנית להכפלת הגולן, שאותה הגה ח”כ צביקה האוזר וזו הייתה תביעתה המרכזית במו”מ הקואליציוני וסעיף מרכזי בהסכם הקואליציוני אתה. גם הנוכחות שלה בוועידה הייתה הגדולה מכולם – השרים סער, יועז הנדל וזאב אלקין וח”כ האוזר.
סער דיבר על החשיבות בריבונות על הגולן, בהכרה האמריקנית בה, בחוק משאל העם, אך לא באלה תלוי עתיד ארץ ישראל, אלא הוא ייקבע בשטח, בהתיישבות. אף הוא התחייב לפיתוח מואץ של הגולן וכן להקמת אוניברסיטת הגליל, שעשויה להיות מנוף צמיחה אדיר לגולן ולגליל.
עניין מיוחד עורר נאומו של צביקה האוזר. צביקה נשא נבואת זעם על הסכנה הקיימת לעתיד הגולן והזהיר מפני שאננות. הוא הביע חשש מעסקה בין-לאומית של “הגולן תמורת איראן” – יציאת איראן מסוריה, שיקומה של סוריה וחלקה של ישראל יהיה מסירת הגולן לסוריה. זו סכנה קיומית למדינת ישראל ועיקר מעיינינו צריכים להיות מוקדשים למניעתה. הוא כינה את העשור של מלחמת האזרחים בסוריה, שלא נוצל לפיתוח רבתי של הגולן – העשור האבוד. הוא האשים בכך הן את הממשלה הקודמת והן אותנו, תושבי הגולן. הוא אמר שהשנים הקרובות הן עדיין חלון הזדמנויות שמחייב אותנו לפעולה שתביא לעיצוב מחדש של ההתיישבות בגולן, כדי שתמנה מאה אלף יהודים בגולן, שרק הם יבטיחו שהגולן יהיה ישראלי. הוא קרא לממשלה להקים מנהלת ממלכתית לפיתוח הגולן ולהעמיד בראשה פרויקטור.
צביקה האוזר הוא יו”ר שדולת הגולן בכנסת והוא מייסד היחדה למען הגולן. כשהקים את היחדה, הוא הציב בראש סדר היום פעולה למען הכרה אמריקנית בריבונותנו בגולן. בנאומו, הוא הזכיר שהרעיון נתפס כפנטזיה, אך עובדה שהוגשם וכך יש להתייחס גם לאמירה שלו על יעדי ההתיישבות של הגולן.
בעיניי, צביקה פסימי מדי ואופטימי מדי. פסימי מדי, בראיית הסכנות ואופטימי מדי, בהיתכנות ובנכונות של היעד מרחיק הלכת שהוא הציג. אך אני רואה חיוב בכך שיש מי שמאתגר אותנו כך. אני דוגל בפיתוח הגולן כדי שיכלול 50,000 יהודים ב-2030. גם זה יעד לא קל למימוש, אבל ספק אם נשיג אותו, אם לא יהיו מי שיאתגרו אותנו ליעד גדול יותר וינערו אותנו, כפי שעשה צביקה.
שר התקשורת, יועז הנדל: בחודש הבא – פריסת הסיבים האופטיים בקצרין
הנציג הבכיר של האופוזיציה היה ח”כ ניר ברקת. ברקת הזהיר מפני האיום האסטרטגי של המשך התרכזות האוכלוסייה במרכז הארץ, לאור צפי הגידול הדמוגרפי של ישראל והציג את עיקרי תכניתו לפיתוח הפריפריה. אפילו הוא, נציג האופוזיציה, שיבח את הממשלה על תמיכתה בגולן, אך הביע חשש, שבשל הרכבה, היא לא תבנה ביהודה ושומרון. שרת הפנים, איילת שקד, אמרה שהממשלה בהחלט תבנה ביהודה ושומרון. היא גם דחתה את הביקורת בימין על כוונת הממשלה לבנות במגזר הערבי וביטאה את המחויבות של הממשלה לבנייה גם במגזר זה. עיקר דבריה התייחסו לגולן והיו בפיה גם שתי בשורות מעשיות. האחת היא פעולה שלה לתיקון חוק ועדות הקבלה, כך שגם יישובים בני 600 משפחות יוכלו להקים ועדות קבלה. זאת, כדי לפזר את החשש של היישובים לגדול מעבר ל-400 משפחות. השנייה היא הקמת ועדת תכנון ובנייה אזורית נפרדת לגולן, במקום התלות בוועדה האזורית, מה שעשוי לפרוץ ביורוקרטיות ולקדם את תכניות הפיתוח. היא העלתה על נס את שיתוף הפעולה הפורה שלה עם שר השיכון אלקין ודיברה על החשיבות בהקמת יישובים חדשים.
שר התקשורת, יועז הנדל, הודיע שבחודש הבא תחל פריסת הסיבים האופטיים בקצרין ובתוך זמן קצר, הגולן כולו ירושת. המוקד של פריסת הסיבים הוא הפריפריה, כלומר לא איפה שכדאי, אלא היכן שנחוץ מבחינה ציונית.
“אני מחויב לכדאיות הלאומית ולאו דווקא לכדאיות הכלכלית, כי כלכלית – לא כדאי לפרוס בגולן ובפריפריה”, אמר הנדל.
גורמי מקצוע ויזמי אנרגיה ירוקה
התמקדתי במאמר זה בהופעת חלק מן הפוליטיקאים, אך בלטו בוועידה גורמי המקצוע – מנכ”ל משרד ראש הממשלה ומנכ”לי משרדי הפנים, השיכון, החקלאות ופיתוח הכפר, התיירות, האנרגיה, הגנת הסביבה והכלכלה וראשי המועצות בגולן. כמו כן, תפסו חלק חשוב ביותר יזמים עסקיים וחקלאיים מן הגולן.
אי אפשר לעסוק בפיתוח הגולן, בלי לעסוק במיזם אנרגיית הרוח. כאן הביקורת שלי על הוועידה. חברת “אנלייט” הייתה בין הספונסרים ולכן לא היה דיון אמתי בנושא, אלא רק הצגת העמדה התומכת במיזם
אי אפשר לעסוק בפיתוח הגולן, בלי לעסוק במיזם אנרגיית הרוח. כאן הביקורת שלי על הוועידה. חברת “אנלייט” הייתה בין הספונסרים ולכן לא היה דיון אמתי בנושא, אלא רק הצגת העמדה התומכת במיזם. לדעתי, מוטב היה לוותר על תמיכת החברה, אם התנאי שלה הוא חד-צדדיות בהצגת הנושא. מי שנשא בנאומו את דגל ההתנגדות למיזם היה דולן אבו-סלאח, ראש המועצה המקומית מג’דל שמס. שרת האנרגיה, קורין אלהרר, הביעה תמיכה במיזם. היא תקפה את מי שמתנגדים הן לגז הטבעי, הן לאנרגיית הרוח והן לאנרגיית השמש ואמרה ש”להיות דובוני לא-לא זו לא פרוגרמה”. מנכ”ל רשות הטבע והגנים הלאומיים אמר בתגובה, שהרשות אינה אומרת רק לא, אלא “כן, אבל”, כלומר, מציגה עמדה מאוזנת.
בדיונים, עלתה מחלוקת בשאלה אם יש להקים יישובים חדשים, או להרחיב את הקיימים. זהו ויכוח מיותר, כי אין שום סתירה בין השניים. עיקר הפיתוח צריך להיות של קצרין, יש להרחיב את כל היישובים ולהקים יישובים חדשים. מי שעולים להתיישבות חדשה, לא יבואו לקצרין ורובם גם לא ליישובים קיימים. האנשים האלה מביאים אתם רוח של חלוציות, שעשויה להשפיע על הגולן כולו. אני מאמין שהקמת יישובים חדשים תחזק את תנופת ההתיישבות כולה, כולל הרחבת קצרין והיישובים הכפריים.
אז מה הכותרת שלי? הכותרת היא של בנט. הוא פנה לעורך “מקור ראשון” וביקש לכנס בשנה הבאה את ועידת הגולן השנייה. הוא הבטיח לבוא גם לוועידה הזאת, ואז “תבחנו אותנו על פי המעשים”.
כי אכן, המבחן האמתי הוא במעשים.
