מרשות מקומית בפריפריה למובילה לאומית בתחום האנרגיה – המועצה המקומית קצרין יצאה בשנים האחרונות למהלך שיטתי וממוקד: התייעלות אנרגטית, ייצור חשמל עצמאי, ומתחם חדשנות ייעודי המציע לחברות אנרגיה מובילות הזדמנות אטרקטיבית לבנות תשתית אסטרטגית בצפון הארץ. "התב"ע ייעודית ומאושרת – המתחם שלנו מאפשר להתחיל בפיתוח באופן מיידי", אומר מנכ"ל המועצה המקומית קצרין, ישי ליבשטיין
אנרגיה היא אחד הצירים הקריטיים ביותר לתפקוד של כל רשות מקומית – ולעתים קרובות גם אחד התחומים הפחות מדוברים. מדובר בהוצאה משמעותית המבוטאת בין היתר במוסדות חינוך, תאורת רחוב ותחזוקת מבנים. אבל בשנים האחרונות, רשויות חכמות למדו שאנרגיה היא לא רק עלות – היא גם הזדמנות.
ההזדמנות מגיעה משלושה כיוונים: חיסכון וייעול שמשחררים משאבים לשירותים לתושבים, היבט סביבתי שנוגע לאחריות של הרשות כלפי הדורות הבאים, ומעל לכל – פיתוח תשתיות ופרויקטים שמייצרים מקורות הכנסה עצמאיים, מושכים תעסוקה איכותית ומחזקים את עצמאותה הכלכלית של העיר. במועצה המקומית קצרין, הבינו את ההזדמנות – ויצאו לדרך.
"ייצור החשמל הסולארי צפוי לגדול פי 7 תוך שנתיים"
לפני שנה וחצי, מועצת קצרין כמעט שלא הייתה קיימת על מפת האנרגיה המקומית. "היו כמה גגות סולאריים – וזהו", מסכם גיל קרייתי, מנהל פרויקטים מטעם יוזמת בלומברג לאזוריות במרכז בלומברג סגול, שהוצמד למועצה כחלק משיתוף פעולה עם רשויות מקומיות. מאז השתנו פני הדברים.
"התחלנו בעבודה עם ראש הרשות והמנכ"ל, שרצו לקדם את התחום", מספר קרייתי. "מיפינו את הפוטנציאל של גגות סולאריים, מתקני אגירה במתח נמוך וגבוה, ובדקנו היתכנות להקמת חוות שרתים בקצרין".
הרצון הפך במהירות למעשים: 21 גגות סולאריים תוכננו, 11 מהם הוקמו וממתינים לחיבור לחברת החשמל, ו-10 נוספים בתהליך. קיבולת הייצור, שעמדה על 350 קילוואט, צפויה להגיע ל-2,000 קילוואט עד סוף השנה. "הייצור צפוי לגדול פי 7 תוך שנתיים, וההכנסות – פי 5-6", אומר קרייתי.
המערכות הגדולות, 400 קילוואט כל אחת ומשולבות אגירה של כמעט 900 קילוואט, ממוקמות מעל שני בתי ספר וצפויות להכניס כ-350 אלף שקל בשנה לקופת המועצה. שאר הגגות מפוזרים מעל בתי כנסת, גנים, מבני ציבור וקופת חולים.
במקביל, המועצה מקדמת מתקן אגירה במתח גבוה בשיתוף חברות אנרגיה, ומתקדמת להקמת חוות שרתים – לאחר שמסמך RFI שהופץ קיבל מענה מחברות רבות. חוות שרתים צורכת כמויות חשמל גדולות ויכולה להצדיק כלכלית את מתקן האגירה. יוזמה נוספת שאושרה היא "גדר סולארית" מעל גדר אזור התעשייה, עם פוטנציאל של 1–1.5 מגה-ואט. "בשנים הקרובות המועצה מכוונת ל-4-5 מגה-ואט מותקן כולל", מציין קרייתי.
את המהלך מוביל גיל קרייתי מטעם יוזמת בלומברג לאזוריות במרכז בלומברג סגול, יחד עם צוות מקצועי הכולל את חברת TripleT כיועצת לחוות שרתים, חברת 'ג'סי פתרונות אנרגיה' פיקוח ותחזוקה למערכות פוטו-וולטאיות, ו"קבוצת סולארצ'י" האחראית על ביצוע העבודות בשטח.
"קצרין כבר מאוזנת מבחינה אנרגטית – עכשיו היא מייצרת"
עוד לפני שהגגות הסולאריים הוקמו, הושלם ברשות תהליך התייעלות אנרגטית מקיף: כל מוסדות החינוך, מבני הציבור והתאורה העירונית עברו לנורות לד, המזגנים הוחלפו, ובכל מבנה חדש מיושמים תקני חיסכון בצריכה. בנוסף, הרשות עברה לספק חשמל חלופי ומשלמת תעריפים מופחתים. התוצאה: קצרין כבר נחשבת רשות מאוזנת אנרגטית.
השלב הבא הוא מערכת בקרה וניטור ברמת הרשות כולה – פרויקט שזכה במימון ממשרד האנרגיה. המערכת תאפשר שליטה מרחוק על תאורה, מזגנים ומבני חינוך, ותרכז נתוני צריכה לזיהוי בזמן אמת של הזדמנויות חיסכון, החלפת ציוד ושיפור. "הכל מרוכז במקום אחד", מסביר קרייתי, "כך שאפשר לשלוט, להבין ולפעול".
מהלך מחושב שנועד לייצר רשות עצמאית, יעילה וצומחת
המהפכה האנרגטית של קצרין היא לפני הכל מהלך מחושב של הנדסה פיננסית מוניציפלית, שנועד לייצר רשות בעלת חוסן עצמאי לחלוטין ולהקטין משמעותית את התלות הממשלתית. "השילוב בין מהלכי ההתייעלות האנרגטית המקיפים, שכבר מייצרים חיסכון תפעולי של עד 7% בהוצאות השוטפות, לבין תזרים המזומנים המיידי שייכנס מרשת הגגות הסולאריים ומערכות האגירה, יוצר 'פינוי מקורות' חופשיים בתקציב", אומר קרייתי. "מדובר במיליוני שקלים שיחזרו ישירות לתושב באמצעות הרחבת השירותים המוניציפליים ופיתוח מואץ, בדיוק בנקודת הזמן שבה האוכלוסייה צפויה להכפיל את עצמה והעיר קולטת אלפי יחידות דיור חדשות".
מתחם החדשנות: תב"ע ייעודית ומאושרת – ההזדמנות שמחכה לחברות הגדולות בתחום האנרגיה
במבט לעתיד, אחד המהלכים המשמעותיים ביותר הוא מתחם החדשנות של קצרין – 60 דונם עם תב"ע ייחודית, כמעט חסרת תקדים בישראל. מנכ"ל המועצה, ישי ליבשטיין, מספר כי "יש תב"ע מאושרת לפרויקט אנרגטי הנדסי כגון חוות שרתים או מתקן אגירה, המוכנה לשימוש מיידי". לדבריו, "חברה שרוצה להקים חוות שרתים בישראל במסלול הרגיל צריכה תהליך שנמשך שנים. כאן – אנחנו מציעים מוצר גמר".
היתרון לא עוצר שם. קצרין היא אחת מ-24 רשויות בלבד בישראל עם ועדת תכנון ובנייה עצמאית, והמועצה קיבלה לאחרונה הארכה לשלוש שנים נוספות. "המועצה תוכל לייצר את הגמישות המרבית לזוכה במכרז", אומר ליבשטיין. "כל החסמים הוסרו מראש".
לדברי ליבשטיין, חברה כמו NVIDIA, שחתמה לאחרונה על מרכז פעילות בקריית טבעון, תקים מרכז פיתוח רק היכן שיש תשתיות חזקות של אנרגיה ומחשוב – כמו חוות שרתים.
בטווח הארוך, אומר ליבשטיין, "מתחם החדשנות מסמן את השינוי האסטרטגי של הרשות: להפוך את קצרין מרשות פריפריאלית התלויה במענקי איזון ממשלתיים, לרשות איתנה בעלת בסיס מס רחב ויציב. הודות לאוטונומיה התכנונית שלנו וסילוק חסמי הרגולציה מראש, חברות ענק בתחומי Data Centers ואנרגיה מקבלות כאן מוצר גמר מהיר לשוק".
"השקעה בגולן היא השקעה עסקית ולאומית גם יחד"
בכל הנוגע לחשיבות האנרגיה באסטרטגיה של הרשות, ליבשטיין מסביר כי "אנחנו רשות קטנה ומרוחקת ממה שקורה במרכז. לכן אנחנו צריכים עצמאות – אנרגטית, כלכלית, תפקודית. הארנונה העסקית והתשואות ממתחם החדשנות ישנו את המאזן האקטוארי של המועצה ויבטיחו איתנות פיננסית מובנית ויחס עצמאות גבוה שיממנו את הפיכתה של קצרין לעיר משמעותית במרחב הגליל המזרחי למשך עשורים".
יהודה דואה, ראש המועצה המקומית קצרין, אומר כי "כיום מתגוררים בקצרין כ-10,000 תושבים, והאוכלוסייה צפויה להכפיל את עצמה תוך ארבע שנים. אנחנו בונים כ-2,300 יחידות דיור בשני רובעים, וזה אחד המהלכים הגדולים ביותר שמשרד השיכון קידם באזור. במקביל, אנחנו במשא ומתן מתקדם על אלפי יחידות נוספות במסגרת הסכמי גג". לדבריו, "אני לא רוצה עיר שגדלה רק במספרים. קצרין צריכה לגדול בצורה חכמה, תוך מתן מענה בחינוך, בריאות, כלכלה, תחבורה וביטחון, ושמירה על האופי הכפרי עם בנייה מתונה, מרחבים וקרבה לטבע".
המכרז הרשמי עומד לצאת בקרוב, לאחר סיום האפיון ואישור הממשלה. חברות ענק בתחומי האנרגיה וה-Data Center כבר מביעות עניין. "מי שמשקיע בקצרין מגיע מתוך הזדמנות עסקית וכלכלית, אבל גם לאומית – לפתח חבל ארץ ולייצר תעסוקה איכותית לאוכלוסייה המקומית", מסכם ליבשטיין.
