מה גורם לפסיכולוג מצליח ומרצה נערץ מארצות הברית, להעמיק בחיפוש סיפורו ושורשיו היהודיים ולבסוף, להגיע אל היישוב חיספין בדרום רמת הגולן? פרופסור סטיב שר, מרצה בכיר לפסיכולוגיה באוניברסיטת סאן דייגו, תושב חיספין בהווה, מוציא לאחר שלושים שנים של כתיבה, ספר המספר את סיפור חייו
הפילוסוף הצרפתי זאן פול סארטר, נאם נאום ב-1946, אשר מהווה אחד מבסיסי החיים של האדם החילוני המודרני. בנאום (״האקזיסטנציאליזם הוא הומניזם״), הכריז סארטר: קיומו של האדם, קודם למהותו. כלומר, האדם משיג את עצמו ואת מהותו, מתוך אחריות ובחירת מעשיו, ללא תלות במערכת חיים חיצונית לו, אלא הוא עצמו. הסובייקט – הפרט, הוא מרכז ההוויה, הוא העמל ליצירה והבניית זהותו ומהותו, מתוך בחירה וחירות כמעט מוחלטים.
בתוך מציאות של בחירת ערכים יחסיים זו, קידוש חירותו המוחלטת של הסובייקט ומרחב חיים הרואה בתקינות הפוליטית ערך עליון, גדל סטיב שר בשנות ה-60′ של המאה הקודמת, בארצות הברית. שר, אשר יחידת הניתוח – אדם, או יותר נכון – נפש האדם העסיקה אותו רבות, ניסה למקסם את מרחב החיים המבולבל והאינדיווידואלי הזה, דרך מיקוד עמוק יותר, בפרט באמצעות לימודי הפסיכולוגיה. מדע זה, על פי תפיסתו, הוא התקווה הגדולה להכרת פסגת היצירה – נפשו ותבונותו של האדם ומציאות של מערכת בסיסית מובהקת ומוצקה, אשר תהווה אמת ומשמעות קיומית ברורה. אך במקביל להתפתחותו המקצועית והאקדמית, הרגיש שר שמדע זה אינו מייצר מענה מספק לבעיות קיום הפרט ועליו להמשיך, לחקור ולהגיע לשורש עמוק יותר.
מציאות האבסורד שבה חי סטיב, אשר מצד אחד, ניסתה למקסם את הכרת הסובייקט ומצד שני, חיפשה שורש קיומי – אמתי ברור, זימנה לו באופן בלתי צפוי, חוויה רוחנית מטלטלת, אשר ערערה והרהרה את כלל עולמות הערכים ותפיסות העולם, עליהן חי ובהן האמין עד אז. כמו ספינה בלב ים בזמן סערה עזה, מטולטל סטיב בים שאלות וקצוות חוטים, כאשר משאלתו היחידה היא להצליח לארוג חוטים אלו ליריעה מרהיבה אחת, עם צבעים ברורים וצורות מרשימות, אשר יהוו בסיס להתחלה של מציאות חיים חדשה.
החיפוש אחרי “נול” לטווית החוטים, מוביל את סטיב באופן בלתי צפוי אל רב אותודוקסי בלב ברוקלין.
למרות שכלל לא העניק ליהדות האורתודוקסית מקום בחייו, ואף סיכוי להיות מקור לאמת, הסכים לתת לכך סיכוי. אכן, לאחר מספר פגישות עם רב צעיר, בבית הכנסת בברוקלין, תוך כדי עישון כבד של סיגריות גרועות, התחיל סטיב להרגיש את החיבור דווקא אל עקרונות תפיסה זו. בתהליך אטי ובזהירות גדולה, מתקרב סטיב אל היהדות האורתודוקסית בארצות הברית ומקיים תהליך דיאלקטי עדין, בין עולם האלוהים הנגלה אליו, לבין עולם הפסיכולוגיה אשר בו הוא מתמחה. חקר נפש האדם והתנהגותו, אשר כוונו להיות העוגן האובייקטיבי בחייו של סטיב, מקבלים עתה מרחב שיח חדש, אלוהי, אמוני וקהילתי.
מערכת יחסים זו, בין הפסיכולוגיה לאלוהים, הביאה את סטיב לבנות תיאוריה פסיכולוגית חדשה, המשלבת עקרונות דתיים עם תפיסות ומתודולוגיות פסיכולוגיות. כראוי לתהליך דיאלקטי, שני גורמי הקצה מייצרים מרחבי השפעה, אחד אצל השני, ונוצרת כאן סינתזה עמוקה. במבט ראשון, מטשטשת הסינתזה את שני הקצוות, אך במבט שני ומדויק, היא מעניקה לכל אחד מהם את כבודו וערכיו והופכת בעזרתם לתיאוריה-תורת חיים, פסיכולוגיה הרואה את האלוהים והדת המשלבת בתוכה עקרונות ודרכי פעולה פסיכולוגיות.
מסעו של סטיב אינו מסתיים ולאחר קריירה אקדמית ומקצועית מרשימה, הוא מגיע, במהלך שנות ה-90′, לביקור בישראל. כאדם עמוק, המודע אל נימי נפשו העדינים ביותר, מתאר סטיב את נגיעת רגליו הראשונה בארץ, כהרגשה מידית של בית, של שייכות עמוקה אל המקום, האדמה. הוא מרגיש שכאן ביתו, כאן קהילתו, כאן תמצית זהותו. בעקבות כך, עולים סטיב ומשפחתו לישראל, בשנת 2003 ובהמשך, מתיישבים ביישוב הקהילתי חיספין, שבדרום רמת הגולן.
האגדה מספרת על נזיר אחד, שהיה מהלך ברחובות עירו עם לחם בידו האחת ופרח בידו השנייה. כאשר נשאל לפשר החפצים האלו בידיו, ענה: הלחם מאפשר לי לחיות והפרח, מעניק לי סיבה ומשמעות לשאלה: לשם מה לחיות.
ספרו של סטיב הוא ספר של פרחים. זהו מסע אמיץ, חכם, מלא הומור ושנינות. מסע, אשר מדלג בין הפנים לחוץ, בין הפרטי לקהילתי. זהו מסע עמוק הנכתב במשך שלושים שנה, המעניק מרחב חשיבה חדש ומקורי על משמעותם של חיים אלו ועל התשוקה של אדם למצוא את הפרח המיוחד שלו.
הספר:
No Stories to Tell , by Steve Sherr
יגיע אל החנויות המובחרות בימים אלו
