ישנו מכנה משותף בין שותפות וההתנדבות: בשני המקרים אנו שמים את האגו בצד, פותחים את הלב ומתמקדים בחשיבה ונתינה לזולת. ברוח זו נערך השבוע ערב הוקרה למתנדבי קצרין, כשבמרכזו הרצאה על מפעל ההתנדבות של גיא בן דור ואביו
ביום שני בערב, ערכו שתי המועצות ערב העשרה משותף למתנדבי הרשויות בתחום הרווחה והחברה, בשיתוף המחלקות לשירותים חברתיים קצרין-גולן והמתנ”סים.
מטרת הערב הייתה אמירת תודה גדולה למתנדבים אשר נותנים באופן קבוע מזמנם, כישוריהם ובעיקר – מליבם…
אביטל פלכטמן, מנהלת מיט”ר בירכה בשם מועצה אזורית גולן, הודתה למתנדבים והתייחסה בדבריה לשיתופי הפעולה העומדים מאחורי ערב זה בפרט, ובעשייה בשגרה בכלל: חיבור בין שתי הרשויות, בין שני המתנס”ים ובין עובדי המחלקות לשירותים חברתיים. לדבריה, ישנו מכנה משותף בין השותפויות וההתנדבות: בשני המקרים אנו שמים את האגו בצד, פותחים את הלב ומתמקדים בחשיבה ונתינה לזולת.
גילי, מנהל מתנ”ס קצרין בירך את המתנדבים בשם מועצת קצרין ואיחל להם שימשיכו בנתינה מלאת המשמעות. בדבריו ציטט את נלסון מנדלה שאמר: “ההבדל שעשינו בחייהם של אחרים, הוא שיקבע את המשמעות של החיים שאנו מנהלים.” “ואתם,” הוסיף גילי, “כבר גיליתם שחיים מאושרים הם חיים עם משמעות.”
לב לבו של הערב היה הרצאתו המרתקת והמרגשת מאוד של גיא בן דור, אשר יחד עם אביו, החלו את מפעל ההתנדבות שלהם ממעשה קטן אחד שהלך והתפתח לממדים מעוררי השראה והתפעלות.
גיא הוא עו”ד במקצועו, שכילד לאב שהיה רץ מקצועי למרחקים ארוכים – חלם להיות רץ אולימפי שיזכה את המדינה בשירת “התקווה” מעל במת האצטדיון… כנער בוגר, הבין שאין לו היכולות לכך, והחלום נגנז. הוא התגייס ליחידת החילוץ 669 בצבא, ובהמשך החל ללמוד ולהכנס לשגרת חיים.
באחד הימים, הוא ואביו נתקלו במודעה באינטרנט: “דרוש רץ עם נשמה”, ובצדה מספר טלפון. המודעה עוררה את סקרנותם, והם החליטו להתקשר.
מפרסם המודעה היה בחור ממוצא אתיופי בשם בזה, עיוור מלידה שרצה לרוץ. גיא ואביו נענו לאתגר, ונפגשו עם בזה שסיפר להם את סיפור חייו. באותו זמן בזה לא רץ מעולם, ועישן קופסת סיגריות ליום… מכאן החל מסע שלם – בגוף, בנפש, באמון, בקשר שהלך והתהדק – שהוביל אותם מהבלתי אפשרי אל האפשרי, ואף מעבר לכך…
בסופו של דבר, בזה, בעזרת גיא ואביו שליוו אותו לאורך כל הדרך – רץ במקצים ובמרתונים שונים, והגיע בסוף, לאחר אינספור מהמורות וקשיים בירוקרטיים, לתחרות המרתון הפאראולימפית בבייג’ין!
בהמשך הערב סיפר גיא כיצד המשיכו הוא ואביו להגשים עם בז’ה חלומות, כמו לטפס על הר האוורסט, והדובדבן שבקצפת – העבודה עם בז’ה הובילה אותם להקים עמותת ספורט אתגרי בשם “180 מעלות”, אשר מסייעת לאנשים בעלי מוגבלויות שונות לפתח יכולות של הליכה וריצה ואף להשתתף בתחרויות ובמקצים שונים.
אנשים פשוטים, אנשים שרצים עם הנשמה… היה זה ערב מעורר השראה!
תודה לכל השותפים לערב ובעיקר למתנדבים היקרים שירה זפרני, יעל גלמור, רכזות מתנדבים מ.א. גולן, אביבה אלבז, רכזת מתנדבים ואביטל גולן – עו”ס קהילתית – קצרין.
