הוא יזם בנשמה, כזה שבכל רגע מחפש את האתגר הבא. הבעלים של חברת "עיצוב מעבר לפינה", יקב הבוטיק "סקופיא" ושל "המקום – הבית לעסקים". האורח שלנו לשבת הוא אילן עמרני, ממושב רמות
קצת על עצמך
"אילן עמרני, נשוי לעינת, עובדת בתפקיד ניהולי באגף ההנדסה במועצה האזורית גולן ואבא לשחר (17), גאיה (14) וסהר (10)".
איפה נולדת וגדלת?
"נולדתי וגדלתי בנתניה, בבית מסורתי עם זיקה ליהדות. הילדות שלי הייתה מלאה במוזיקה. הדאבל-טייפ הראשון הגיע בגיל 10 והייתי צמוד לרדיו, כדי להקליט שירים מרשת ג' ומקול השלום.
"כמובן שגם ספורט, כדורגל ואהבה גדולה למכבי נתניה והרבה ים, מילדות ועד בגרות.
"למדתי אלקטרוניקה ומחשבים, פירקתי כל מכשיר חשמלי שהגיע לידיים שלי, ניסיתי לתקן, חקרתי והמצאתי רעיונות. היצירתיות תמיד הייתה שם".
מגורים
"במושב רמות, כבר כ-18 שנה.
"המעבר לגולן היה מהלך ששינה לי את כללי המשחק. אחרי 12 שנות עבודה כשכיר, בתחום הציוד הרפואי והאורתופדיה במרכז, הבנתי שכאן אני צריך להמציא את עצמי מחדש".
עיסוק
"יזם בנשמה, כזה שכל רגע מחפש את האתגר הבא.
"כבר כ-18 שנה אני הבעלים של חברת 'עיצוב מעבר לפינה', שמתכננת, מעצבת ומרהטת בתי ספר ומרחבי למידה בכל הארץ.
"במקביל, יש לי יקב בוטיק 'סקופיא', שם אני מארח קבוצות למפגשי יין ובשר, ואני גם יועץ עסקי שמתמחה בעולם המנטלי, מקים ומלווה קהילות עסקים בצפון, כבר יותר מעשור.
"לאחרונה הקמתי את קהילת היין ואת קהילת העסקים של הגולן והגליל והכול תחת קורת גג אחת 'המקום – הבית לעסקים'. הדרך להפוך לבעל עסק, עם כל האתגרים, השאיפות והלמידה, לימדה אותי דבר אחד: הכול אפשרי. זה בעיקר עניין מנטלי".
איך נראה יום שישי שלך?
"יום שישי הוא יום חג. אם אני לא אצל ההורים בנתניה, אני מתחיל מוקדם בחדר כושר, ממשיך לכמה שעות של סידורים וסגירת קצוות בעסק בקצרין, עם מוזיקה ברקע וטלפון על שקט.
"אחר הצהריים, מפגש עם חברים על בשר ויין ומשם, נכנסים לבישולים של ארוחת שישי".
מה כוללת ארוחת השבת?
"בישול הוא אחת האהבות הגדולות שלי. אני מתחבר במיוחד לקולינריה האיטלקית, חי ונושם איטליה, אבל נהנה מכל מטבח טוב. בבסיס של שולחן השבת, כמעט תמיד יהיה בשר מהמעשנה, או צ'וריסוס, שאני מכין בעצמי, לצד מנה של פסטה בעבודת יד, או פוקצ'ה מהטאבון, עם מטבלים טובים. אני גם לומד בבתי ספר לבישול שונים, כי בשבילי זה חלק מהאיזון והטיפול בתוך השגרה המטורפת של החיים כאן".
זיכרון ילדות משבת
"שישי בצהריים, עם סדרות של שנות השמונים, אבא חוזר מבית הכנסת, שולחן עם לפחות 18 סלטים, קידוש, שילוב של דגים מרוקאיים עם מרק תימני, ערבוב עדות במיטבו. אחרי הארוחה, חברים בשכונה, 'קומודור 64', או כדורגל במגרש המאולתר".
מה הכי כיף בשבת?
"השקט. המקום שבו הכול נעצר ומתאפס לקראת השבוע החדש. המשפחה, זמן אחר, כל דבר ששובר שגרה. לפעמים, גם קיאק בכנרת בבוקר, אוכל טוב והרבה יין".
עם מי היית רוצה לשבת לקפה?
"עם שני אנשים.
"הראשון – חמי, יאיר עמיחי ז"ל, שנהרג בתאונת דרכים בחרמון. הוא היה עבורי הרבה מעבר לאבא של עינת אשתי. הוא היה חבר, השראה, האדם שדחף אותי לעצמאות והכיר לי את הגולן מאחורי הקלעים.
"השני – אני, של גיל הנעורים. הייתי רוצה לספר לו, שלמרות הקשיים בלימודים והתקופה הלא-פשוטה, דווקא הערכים שנבנים שם יהפכו לנכס הגדול של החיים. זו גם השליחות שלי היום מול בני נוער – להאמין בהם. בימים אלה, אני בונה תכנית יזמות לתלמידי תיכון".
מה עושה בשעות הפנאי?
"מאז המלחמה, קיבלתי החלטה: ב-17:30, אני יוצא מהעסק, לא משנה מה. ארבע פעמים בשבוע – חדר כושר, משלב גם יוגה וריצה, לעצור את היום ולהתחיל את החלק השני, בשביל עצמי והבית.
"בנסיעות, אני מכור לפודקאסטים, מארח הרבה ומשחק פיפ"א עם הבן הקטן."
איך השפיע עליך המלחמה?
"המלחמה חידדה אצלי עוד יותר את ההבנה שהחיים קצרים ושצריך לבחור איפה לשים את האנרגיה. יותר דיוק בזמן, יותר נוכחות בבית, יותר עשייה עם משמעות אישית וקהילתית. ב-15 השנים האחרונות, הכרתי מעל אלף בעלי עסקים וראיתי מקרוב דילמות והתמודדויות, במיוחד בתקופות כמו הקורונה והמלחמה. דווקא מתוך התקופה המורכבת, התחזקה אצלי השליחות לבנות קהילה עסקית חזקה בצפון ולתת לאנשים תקווה וחיבורים דרך עשייה. זהו מסר שאני משתדל להעביר".
מה המוטו שלך בחיים?
"'חיה ותן לחיות'. הכול אפשרי, אם באמת רוצים והכי חשוב – לתת ולעזור בכל רגע. בסוף, זה חוזר פי שלושה וכולם מרוויחים".
מה אתה הכי אוהב בגולן?
"הגולן הוא כמו מדינה בפני עצמה. תרבות, קצב ודי-אן-איי ייחודי, שרוב התושבים מתחברים אליו. זהו הקסם של המקום.
"חבל ארץ עם פוטנציאל אדיר, שאם רק נדע לממש אותו, נוכל להגשים כאן חלומות גדולים".
מה אתה מאחל לעצמך?
"להמשיך להגביר את קצב העשייה, להשפיע ולהוביל לעולם טוב יותר – ותמיד להיות מוקף באנשים טובים."
