בעשור האחרון נוקטת הממשלה במספר צעדים להגברת התחרותיות בענף החלב. הרפורמה האחרונה, “מתווה לוקר”, קובעת מספר מינימלי של 70 פרות וייצור שנתי מינימלי של 700,000 ליטר לכל רפת. מה משמעות המהלך לגבי בעלי הרפתות הקטנות ברמת הגולן?
הפרה הראשונה במשק וייצמן בגבעת יואב המליטה מיד אחרי מלחמת יום הכיפורים, 1973. היום, 40 שנה אחרי, יוצא יצחק וייצמן בפעם המי-יודע-כמה למאבק על הזכות להמשיך להיות כאן רפתן, כדי שהשנה לא תירשם אצלו חלילה, ההמלטה האחרונה.
לפני 40 הוא היה אחד מרפתני גבעת יואב, אליעד ורמות, שהביאו עגלות קנדיות בטיסה מקנדה, להקים את תשתית רפת החלב בגולן.
היום וייצמן הוא חבר בפורום של התאחדות מגדלי בקר ובפורום חלב ונענה לבקשת אספת הרפתנים בגבעת יואב, להנהיג את מאבק הקיום המחודש של רפתות המושבים בגולן.
עתיר רפורמות הוא ענף החלב בישראל. אך לפני ארבע שנים הסתיימה הרפורמה האחרונה בענף, שיעדיה היו החלת תקנים מודרניים של איכות הסביבה על רפתות החלב וייעול תהליך ייצור החלב באופן שיאפשר את הורדת “מחיר המטרה” ליצרן. תוצרי לוואי נוספים של התוכנית היו שיפור באיכות החלב והעלאת רמת רווחת בעלי החיים ברפתות. במסגרת הרפורמה עבר הענף תהליך התייעלות וצמצום של כשליש ממספר הרפתות בישראל.
בעשור האחרון נוקטת הממשלה במספר צעדים להגברת התחרותיות בענף כך שתגבר היעילות בייצור החלב ותפחת רמת המחירים בענף. בתקופה זו הוסרו מספר מוצרי חלב מפיקוח והונהגה הרפורמה ברפת.
רפורמה חדשה עומדת היום לפתחם של המגדלים, עם יישומה, עשויה להשתנות לחלוטין חזותם של מושבי הגולן. הרפורמה החדשה, “מתווה לוקר”, נושאת את שמו של מנכ”ל משרד ראש הממשלה שגיבש אותה, על פי נוסח שהציע שר החקלאות ואישרה ועדת שרים לחקיקה.
על פי “מתווה לוקר”, המספר המינימלי של פרות בכל רפת יהיה 70 פרות חולבות, בהיקף כושר ייצור שנתי שלא יפחת מ-700 אלף ליטר. תהליך ההתייעלות הוגדר בין השנים 2016-2013. מטרות מתווה לוקר לשפר יעילות ולהוריד את מחיר החלב למחלבות וכתוצאה מכך את מחיר החלב ומוצריו לצרכנים. בממשלה מעריכים כי ההוזלה לצרכנים תתבטא ב-300 מיליון שקל בשנה. המתווה קובע, כי בעלי רפתות קטנות יוכלו למכור את מכסת החלב שלהם לבעלי רפתות אחרים במושבים. הממשלה תשלם למוכר 2.6 שקלים לכל ליטר חלב והקונה ישלם לו 20 אגורות.
עד כאן ממשלה, עכשיו הגולן.
ייצור החלב בגולן נישא על כתפי רפתות ענק שהן שותפויות מחד גיסא ועל רפתות משפחתיות מושביות מאידך גיסא. האחרונות הינן אחד מהבסיסים הכלליים של המשקים במושבים נוב, אבנ”י אית”ן, אליעד, גבעת יואב ורמות, כולן ממוקמות על חלקה א’, צמודות לבית המגדל.
אז מה בעצם הבעיה, ויצמן?
ויצמן: “ברפורמה הראשונה, ראינו בזה הכרח וייעול למערכת הרפת המשפחתית. ברפורמה הנוכחית, אמר ראש הממשלה שהוא מוריד את מחיר החלב לצרכן בגלל צעקת הקוטג’ והוא מתחיל מאיתנו, הרפת הבודדת. הנחתו היא שאם יורידו לרפתן את מחיר המטרה באגורות זה ישית על המחלבות. בפועל התעסקו יותר איתנו. המתווה בא גם להוריד את מחיר והחלב וגם מבקש ליעל את הרפתות המושביות. המדינה מעמידה לטובת ‘מתוה לוקר’ 200 מיליון ש”ח על מנת לאפשר לבעלי הרפתות הקטנות לעזוב במחיר הוגן.
לפי מתווה זה, לא יהיו מענקים למגדלים שירצו לשמור על עיסוקם ולהגדיל את הרפתות, כל אחד יעשה את זה מכספו. בפועל, מי שצריך לגדול יצטרך לקחת שוב הלוואות. סך ההוצאה, של רכישת עשר פרות והקמת המבנים, על מנת לקבל תוספת ייצור של 100,000 ליטר, יהיה 300,000 ש”ח.
לפי הרפורמה, היקף רפת מינימלי יהיה ייצור של לפחות 700,000 ליטר, שלדעתם זו כמות שאפשר לחיות ממנה על אף כל ההוצאות בדרך. המשמעות היא רפת של לפחות 70 פרות. לפיכך, מי שמייצר היום 400,000 ליטר צריך לקנות עוד 30 פרות, ובנוסף גם צריך להתפלל שהבנק ייתן את ההלוואה על מנת לרכוש את הפרות.”
מה המשמעות לגבי גבעת יואב?
“גבעת יואב הוא משק החלב הפרטי הגדול ביותר. הבעיה כאן ייחודית כי המגרשים של החברים הם קטנים. למי שרוצה לגדול אין איפה לשכן את הפרות והמבנים, לכן צריכים במצב כזה להעביר את כל הפרות, היונקייה ומכון החליבה למקום אחר, בקרקע החקלאית שמחוץ למושב. המשמעות כאן היא השקעה עצומה, לא רק במבנים אלא גם בתשתיות. כל משפחה תצטרך להשקיע 2.1 מיליון ש”ח בשביל רפת שתייצר 700,000 ליטר.”
איזה מהלך אפשר בכל זאת לעשות בגבעת יואב?
“על מנת שזה יצליח תידרש פעולה של מועצת החלב שתאפשר לרפתני גבעת יואב להתאגד ולצאת החוצה. זה יחסוך לנו הרבה מהתשתיות, ייעל את המערכת, נחסוך בעובדים, בניקוי וכל מה שמשתמע ויש יתרון לגודל.
לכן היינו בדין ודברים עם מועצת החלב ועם יושב הראש שלה, על מנת לאפשר לנו להקים אגודה שיתופית ולהקצות מקום לרפת מחוץ ליישוב.”
ואם לא תצליחו?
“אם שר החקלאות החדש לא יאפשר לנו לעשות זאת סביר להניח שמהרפת המפוארת של גבעת יואב ישארו מתי מעט רפתנים.
בגבעת יואב היום יש 18 משקי חלב עם תפוקה כוללת של 10,340,000 ליטר. היום אנחנו עומדים לאבד שלושה רפתנים בתפוקה כוללת של 1.500,000 ליטר. הם הגיעו למסקנה שמספיק. כל כמה שנים נוחתות גזירות ורפורמות, נשבר להם כל פעם להשקיע ולקחת הלוואות וברגע שגומרים להחזיר – לקחת שוב הלוואה.”
נאמר שתשיגו מימון, איפה המכשלה הנוספת?
“אפשר להקטין את החיכוך בין היציאה מהרפת הקיימת לבין ההקמה החדשה, אם המועצה האזורית גולן תשכיל לעזור בהקמת אגודות ורפתות בחוץ, במתן עזרה והליך מזורז של היתרים ורשיון עסק.
בדרך כלל כשיוצאים החוצה ועושים שינוי ייעוד זה לוקח שנים רבות. נחוץ שכל הגורמים יעשו איזושהי חשיבה, יתנו לנו להביא אישורים תוך כדי בנייה, ואנחנו נתחייב בכתובים שבסופו של יום יהיו לנו כל ההיתרים כמו רישיון בנייה ועסק. כך נוכל לקצר הליכים.
אם זה לא יקרה, השאיפה להקים רפת בחוץ לא תתממש, החבר’ה יתייאשו ויתחסלו רפתות בגולן.
המשמעות של חיסול רפתות בגולן נוגעת לשרשרת של אנשים שעובדים סביבן; פחות רפתות זה פחות נותני שירותים, עובדים והאבטלה כאן תגבר.”
אם לא תלכו למתווה, הרפת תחוסל?
“אם לא יאפשרו לנו להקים אגודה כזו והרשויות לא יאפשרו פתרון זריז להקמת הסככות בחוץ, לצערי רבים יישברו ו’יחזירו את המפתחות’. דרך החיים הזאת, שהיתה כאן של פאר היצירה, תישאר עם היצירה אבל בלי פאר.”
מה קורה ב”מושבי החלב” האחרים בגולן?
“נוב ואבנ”י אית”ן מחכים לראות כיצד מתקדם המאבק שלי ואם יאשרו לי להקים את האגודה. אם הדרך תצלח אני מאמין שפחות רפתנים יחסלו. באליעד חוסלו כבר שבעה משקי רפתות ואין דרך חזרה. ברמות אחד מחסל, אחד נשאר ואחד עושה שותפות. היו להם רפתות רבות ברמות, הם כבר חיסלו.
אבל אנחנו צריכים לעצור את הסחף. משקים באמת החזיקו רפתות לתפארת, עוד מעט ישארו מתי מעט. להיעלם מהנוף שנקרא רפת זה קל מאד, אבל לבנות משהו חדש ועד שמגיעים לתוצאה הרצויה לחיות מרפת לוקח המון זמן וכסף.”
מי הכתובת של ה”קול קורא” שלך מכאן?
“אני רוצה להעביר מסר למועצה האזורית גולן ולאחרים שיש להם הזדמנות לעזור ולחשוב ביחד מה הדרך הנכונה והמהירה על מנת שהרפתות שיצאו החוצה יקומו כמה שיותר מהר.
אני יודע בוודאות שאלי מלכה, ראש המועצה האזורית גולן, מודע לעניין. אני מאמין שאפשר לרתום אותו ומקווה שגם משרד הפנים והחקלאות יהיו קשובים לצו השעה”.
