הרעיון של חנוכה מסמן שגם בשיא החורף, ניתן להדליק נר קטן, המסמל את חזרתו של היאנג – השמש, החום, הפריחה ויציאת החיים אל פני השטח
בכ“ה כסלו, שנת 164 לפנה“ס, חנכו החשמונאים את המקדש. מאז ועד היום, אנו חוגגים את חג החנוכה ומדליקים נרות בביתנו. למעשה, חנוכה הוא חג היסטורי המציין את ניצחון החשמונאים על היוונים ואת נס פך השמן – השמן הטהור היחיד שנמצא, בכמות המספיקה ליום אחד וממנו דלקה המנורה במשך שמונה ימים. ניתן לראות סיבות נוספות לציון החג דווקא ביום זה.
יֵין ויאנג
היין והיאנג הם מושגי יסוד בפילוסופיה הסינית. המושגים האלה מתארים את העולם כתנועה בין שני קטבים יחסיים. כל דבר במציאות לא מתואר בפני עצמו, אלא ביחס להופכי שלו, שהוא גם המשלים שלו. ההתרחשות בעולם נמצאת תמיד בין אותם קטבים: יום ולילה, פעילות ומנוחה, שמש ולבנה, גבר ואישה וכדומה. בין הקטבים הללו ישנו מתח שיוצר את החיים.
גם בתורה ובקבלה, ניתן למצוא את היסודות הזכריים של המציאות ואת היסודות הנקביים, אך בפילוסופיה הסינית, זוהי אבן יסוד שפותחה באופן נרחב ביותר ובמיוחד ב“ספר התמורות“, המכונה ה“אי–צ‘ינג“. לדוגמה, את עונות השנה, ניתן לחלק בין יין ויאנג ובתוכם לחלוקת משנה: הקיץ הוא היאנג והחורף הוא היין, האביב הוא היאנג שבתוך היין והסתיו הוא היין שבתוך היאנג.
נקודת השיא של היין היא 21 בדצמבר, הלילה הארוך בשנה. סביב תאריך זה, מתרחש חנוכה. כיוון שהיין הוא יחסי, הרי שבשיאו, היאנג נוכח והוא מתחיל להתנוצץ ולסמן שעוד יבוא זמנו להאיר.
הרעיון של חנוכה מסמן שגם בשיא החורף, ניתן להדליק נר קטן, המסמל את חזרתו של היאנג – השמש, החום, הפריחה ויציאת החיים אל פני השטח.
חנוכה מבטא לא רק זיכרון היסטורי של “בימים ההם“, אלא גם נוכחות “בזמן הזה” – בזמן הזה של השנה, בהדלקת הנר הקטן, אנחנו מבטאים את התקווה ואת הידיעה שיש אור בתוך חשכת החורף והוא מתנוצץ לו כבר עכשיו
חנוכה, אם כן, מבטא לא רק זיכרון היסטורי של “בימים ההם“, אלא גם נוכחות “בזמן הזה” – בזמן הזה של השנה, בהדלקת הנר הקטן, אנחנו מבטאים את התקווה ואת הידיעה שיש אור בתוך חשכת החורף והוא מתנוצץ לו כבר עכשיו. החורף לא נמשך לעד וההתעוררות ממנו, הפריחה, החום, היציאה אל המרחב, אינה מתחילה בחודשי האביב, אלא כבר בחנוכה.
חנוכה הטבעי
חג החנוכה מתרחש באמצע החורף, מה שנקרא “חצות החורף“. אם נקביל את זמן החג בשנה לשעה ביממה, אז חנוכה מתרחש בחצות הלילה.
הדלקת הנרות ב“חצות החורף” של השנה כמוה כקימה לתיקון חצות, באמצע הלילה.
במעשה זה, ישנה חריגה מדרך הטבע, מהגבולות המייצגים את הנורמה, מכיוון שרוב האנשים רגילים לישון באמצע הלילה, אך יחידים קמים בחצות הלילה ומתפללים לקירוב הגאולה.
היחידים רואים גם בשיא החושך את האור הגדול. הרב יצחק גינזבורג מתאר את החגים כתיקון מחלות הנפש וחנוכה בא לרפא ממחלה בה האדם רוצה להיות נורמלי… חנוכה מגלה שאמנם העולם פועל לפי חוקים, אך יש גם חריגה מדרך הטבע. הנס הוא אפשרי, אלוקים יכול לשנות הכול.
כמו נר
“מסרת גיבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים, וטמאים ביד טהורים, ורשעים ביד צדיקים, וזדים ביד עוסקי תורתך” – מתוך תפילת “על הנסים“.
לאור תיאוריית היין והיאנג, ניתן לראות במשפט זה מובן נוסף. אין זה רק מאבק בין צבא עם יתרון צבאי ממשי, לעומת צבא חלש באופן אובייקטיבי, אלא מדובר בתיאור יחסי: המאבק הוא תמיד בין שני צדדים, שתמיד יהיו יחסיים זה לזה.
כרגע, בימי יוון, אמנם הטהורים והצדיקים הם חלשים, אבל אין זה אומר שהמציאות לא יכולה להתהפך. אמנם היין נמצא בשיאו, אך תמיד יש יאנג קטן, שיכול להתגבר ולהפוך את כל התמונה.
הבדל נוסף הקיים בין התפיסה היהודית לסינית הוא בתפיסת המציאות. לפי הסינים, גם היין טוב וגם היאנג טוב, שניהם הם חלק מהבריאה.
בהסתכלות היהודית, אכן, גם הטוב וגם הרע הם חלק מהבריאה ואין טוב בלא רע. אבל עדיין הטוב מוגדר טוב וראוי שהוא יגבר ולא הצד השני.
ביום הראשון לבריאה, הבדיל אלוקים בין האור לחושך “וירא אלוהים את האור כי טוב ויבדל אלוקים בין האור ובין החושך“, בראשית א‘. האור מוגדר טוב.
משלי ו‘ כ“ג: “כִּי נֵר מִצְוָה, וְתוֹרָה אוֹר, וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר“. תרגום מצודות: כי המצווה שאדם עושה מאירה לו כנר, והלומד תורה היא לו כאור היום, והשומע תוכחת מוסר היא לו דרך המביאה חיים
משלי ו‘ כ“ג: “כִּי נֵר מִצְוָה, וְתוֹרָה אוֹר, וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר“. תרגום מצודות: כי המצווה שאדם עושה מאירה לו כנר, והלומד תורה היא לו כאור היום, והשומע תוכחת מוסר היא לו דרך המביאה חיים.
כמו נר, כך היא המצווה, מכוונת אותך להיזהר ממכשולים ופיתויים בתחום מסוים; כמו אור היום, כך היא התורה, עוזרת לך לזהות מכשולים ופיתויים בכל תחומי החיים; כמו שלט על פרשת דרכים, כך הן תוכחות מוסר המכוונות אותך למצוא את הדרך הנכונה לחיות את החיים.
שבת חנוכה שמחה ומרוממת
ימים טובים באים עלינו, בעז“ה
מיכל שוקרון dip.acp
מטפלת ברפואה סינית, דיקור, צמחים, תזונה, שיאצו
התמחות בטיפול בנשים ובילדים
אבנ“י אית“ן
