״בקצרין ישנם ארבעה מוקדים בעייתיים ביותר בתחום החניה״, אומר חיים אלמליח, מנהל המחלקה לשירותים מוניציפליים, ״שניים בכניסה לעיר ושניים בכניסה לאזור התעשייה, אם נשפר אותם ונקבע מנגנון – בתשלום או בדרך אחרת – התושבים יזכו למענה ושירות טוב יותר
על מה נרעשה קצרין הקיץ? על מודעה בעיתון המקומי, אשר ממנה למדו המדקדקים בקריאת “שישי בגולן”, כי גזירת תשלום עבור חניה עומדת וממשמשת לפתחנו. עד כדי כך. אפשר להתענג על תשומת לב הקוראים לאותיות הקטנות של המקומון, אך לא בכך עסקינן, אלא בסופת רעמים וברקים של ממש שהתחוללה כאן, בעיצומו המהביל של תמוז.
אשר על כן, חשתי למשרדו של חיים אלמליח, מנהל השירותים המוניציפליים בקצרין לברר מדוע בעיר, נטולת הרמזורים וחפה מכל עומס תנועה, אשר חניות לה כחול אשר על שפת הים, מדוע לפתע הגזירה?
אלמליח, עיניים מחייכות ואורך רוח לא מצוי, מסביר, אבל קודם מרגיע: “עדיין לא התחלנו בנושא של חניה בתשלום, אנחנו בתהליך שקורם עור וגידים ולפני החלטת מליאה על ביצועו.
“הנושא הוא קודם כל מערך הפיקוח בקצרין, אשר משתנה בחצי השנה האחרונה, מקבל עוצמות חדשות, כאשר המועצה והמחלקה המוניציפלית בפרט, מבצעות תפנית של אכיפה מוגברת של חוקי עזר.
חיים אלמליח, מנהל השירותים המוניציפליים: “המוקד הבעייתי הבא הוא החניון אשר משרת את קופת החולים הכללית וקניון ‘לב קצרין’. למוקד זה כניסה אחת, המובילה למאות חניות, אשר עשרות רבות מהן נתפסות עם בוקר על ידי עובדים באזור – עובדי מועצה אזורית גולן, עובדי קופת החולים ובעלי העסקים והעובדים בחנויות בקניון. כך, נחסמת אפשרות החניה לחולים שנזקקים לשירותי מרכז הבריאות ולקונים בקניון”
פועל יוצא מתהליך מימוש חוקי העזר העירוניים ואכיפתם יהיה גם נושא החניה בתשלום. האכיפה ככלל נוגעת למפגעים סביבתיים, השלכת פסולת, הוצאת סחורה מחנויות, שילוט שלא במקומו, צמחיה שגולשת לשטח הציבורי, ומפגעים שאנשים מאתרים בשטח הציבורי. אכיפה זו כוללת גם דוחות על עברות תעבורתיות, כמו אדום-לבן, שחור-לבן, חניות נכים, בריונות של חסימות דרך או חניה על מדרכות, חניה במפרצי תחבורה ציבורית או במקומות שחל איסור על כך.”עד כה לא היינו בנויים לאכיפה הזאת, היום אנחנו במצב אחר, יש פקח, הותקנה מערכת ניהול דוחות, קיים קישור למשרד התחבורה, יצרנו את כל המהלכים כדי להגיע למימוש חוקי העזר העירוניים ואכיפתם.
מתוך כך מצאנו, שיש מספר מקומות בעייתיים ביותר בתחום החניה בקצרין. מדובר בארבעה מוקדים, שניים בכניסה לעיר ושניים בכניסה לאזור התעשייה, אשר אם נשפר אותם ונקבע מנגנון – בתשלום או בדרך אחרת – התושבים יזכו למענה ושירות טוב יותר. יתכן שבשעות החניה הראשונות לא יגבה תשלום כלל ולאחר מכך תשלום קטן, זה ‘לא יפיל אנשים מהרגליים’ אבל ייצור סדר במקומות אלה. יש לציין כי החניה בתשלום תהיה בין השעות שבע בבוקר לשבע בערב.
הלקוחות מתעצבנים ונוסעים מכאן
נלך ממוקד למוקד?
אלמליח: “המוקד הראשון הוא ‘מרכז איתן’, שמכיל כ-20 חניות בלבד, מהכניסה למרכז זה ועד ל’כלי ובורג’. לא מדובר בחניה הגדולה לצד רחוב שיאון ולא בחניות סביב למתנ”ס, אלא ב-20 החניות לבדן. חניות אלה נתפסו עד כה הן בידי עובדי מועצה והן בידי בעלי עסקים שמגיעים לכאן עם בוקר ועוזבים לקראת ערב. לקונים או למבקרים לא נותרת אז חניה והם נאלצים לפנות עם סידוריהם לקניון הסמוך, שגם בו בעיה זהה. בתחילה חשבנו להציב מחסום, אך נוכח העלות הגבוהה ויתרנו על כך. הבנו שהיום כל המדינה עובדת עם דמי חניה סלולריים, אפליקציות או מדח”נים, וזו הדרך בה נפעל.
“המוקד הבעייתי הבא הוא החניון אשר משרת את קופת החולים הכללית וקניון ‘לב קצרין’. למוקד זה כניסה אחת, המובילה למאות חניות, אשר עשרות רבות מהן נתפסות עם בוקר על ידי עובדים באזור – עובדי מועצה אזורית גולן, עובדי קופת החולים ובעלי העסקים והעובדים בחנויות בקניון. כך, נחסמת אפשרות החניה לחולים שנזקקים לשירותי מרכז הבריאות ולקונים בקניון.
הרי כשהחניה תפוסה במשך כל היום ובאים לקוחות מקצרין ומהיישובים בגולן, הם מסתובבים: פה תפוס ושם תפוס, ואז מתעצבנים והולכים למקומות אחרים לבצע קניות. לכן הגדרנו שאזור זה יהיה גם הוא חניה בתשלום.
“לא יקרה דבר לעובדים באזור אם יחנו בחניות הריקות הרבות ברחובות שיאון, עפרוני, אגמית והמקבילים להם ויגיעו רגלית – מרחק של דקה”.
ונעבור לשני המוקדים הבאים?
“באזור התעשייה יש שני מקומות בעייתיים, האחד הוא החניה שהכפלנו את שטחה מול המסעדות שהוקמו בפתח אזור התעשייה, במטרה לסייע לתנועת התיירות שמתהווה שם ומבקרת גם ביקב, במחלבות, בבית הבד ועוצרת לארוחת צהרים במבשלת או במסעדות החדשות.
“מה קרה?: מוכרי מכוניות משתמשים בחניה הזאת. מדוע שמוכרי מכוניות ישתמשו בחניה ציבורית לצרכים עסקיים? – שייקחו מגרש בשכר ויעשו שם מה שהם רוצים. לכן זה יהיה האזור השלישי בו תהיה חניה בתשלום ויוחלט אם השעות הראשונות יהיו בו בחינם.
המקום הרביעי נמצא מולו, זהו חניון ענק שמוכרי מכוניות משתמשים בחלק ממנו, לכן האזור הזה אף הוא יהיה בתשלום, ובו נאפשר למנויים חודשיים לחנות במחיר חודשי סביר.
“ארבעת המוקדים האלה שמנינו באים באמת באמת במטרה לעשות סדר לתושבים, ולמנוע מעסקים להשתמש בשטח חניה ציבורי לצרכים אישיים שלהם”.
עיר שרוצה לגדול ל-15,000 צריכה לחשוב על סדר עירוני
ועדיין מכוניות פרטיות חונות ממש בפתח השירותים הציבוריים ב’מרכז איתן’, מדוע אינכם אוכפים שם?
“ראשית, יש שם פס חניה של אוטובוסים. אם המקום חסום, התיירים לא מגיעים כי נמאס להם ולנהגים. אבל כאשר כל הנהגים, החברות, המדריכים, יודעים שיש כאן שירותים, הם מגיעים לנקודה ועוצרים במפרץ לאוטובוסים. הנוסעים נכנסים ישר לשירותים, והאוטובוס ממשיך אל אחת מתשע חניות לאוטובוסים שסומנו עבורם בלבד במגרש החניה הגדול מול אולם הספורט. התיירים ילכו רגלית בפיאצה, יבקרו במסעדות, בחנויות, יהנו מהנוף, ויעלו לאוטובוס. נהג של מכונית פרטית שיחנה במפרץ שהותקן לאוטובוסים יקבל דו”ח חניה.
מתי כל זה יקרה וכיצד זה יתבצע בפועל?
“המהלך אושר בוועדת התמרור העירונית, כרגע יש להוציא נוהל ולהגדיר את משך זמן החניה ללא תשלום; דימי אפרצב, ראש המועצה, יצטרך להעביר זאת במליאה.
כן, אמנם נוצר כאן רעש שחלק מהציבור מנסה לעשות, אבל זה באמת בא לשרת את הציבור.
“לצורך השינוי המערכתי יצרנו שינוי ארגוני בתוך מערך עובדי המחלקה המוניציפלית. הפקח העירוני היחיד עד כה הינו דורון חשוב, ואנחנו העברנו משרה של עובד שעזב את המחלקה לשם קליטת פקח עירוני נוסף. לאחר מכרז נקלטה לעבודה השבוע הפקחית אריאנה, שני הפקחים לא יעבדו באותן שעות אלא בתור ויעסקו בפיקוח על אכיפת חוקי ניקיון, תברואה, תעבורה ואחרים.
ואולי גם יפקחו על איסור העישון בכניסה לקניון?
“יש הרבה דברים אסורים, אנחנו צריכים להתחיל במשהו. עד היום לא היו לי כלים לעבוד, לא ערכת פקח, לא דוחות, הרי הדוח הוא לא לרשום וזהו. יש ‘ניהול של חיי דוח’ ואנחנו לומדים את התהליך. אם אדם משלם, הכל בסדר, אבל מה קורה למשל אם אחרי 90 יום לא שילם? האם להוציא אזהרה? מכתב? שוב להמתין 90 יום, ואז יש זכות ערעור, משפט, ולאן הולך הדו”ח אחרי 180 ימים? היום בנינו מערכת שלמה שעונה על כל השאלות האלה, עכשיו נתחיל עם הדברים הבסיסיים, נגיע גם לסיגריות ולעישון. מדובר בתהליך וברפורמה וזו עבודה קשה מאוד, במיוחד לאוכלוסייה שרגילה לחיות שנים בלי דוחות ואכיפה. אבל אנחנו מצפים להכפלת קצרין ל-15,000 תושבים, זה בתהליך נכון עם הבנייה המרובה שיש ברובעים החדשים. אי אפשר לעשות את המהלכים האלה בלי לחשוב על סדר עירוני שצריך ליצר אותו על ידי פיקוח ואכיפה”.
