הבית של משפחת אוחנה ייחודי בנוף. מבחוץ, הוא מזכיר מבנה תעשייתי ובפנים – תחושה טבעית וחמימה

 ספרו קצת על עצמכם

רני: “אנחנו רני וחלי אוחנה. הגענו לאניעם מהקריות, לפני 13 שנה. יש לנו שתי בנות שנולדו בגולן. פלג, הגדולה שלנו, היא הבת הראשונה שנולדה בהרחבה של אניעם. שנינו באים מעולם התכנון האדריכלי ואני התמחיתי באדריכלות מודעת אקלימית ולכן הצורך היה במגרש עם אופי מסוים. רצינו להתנסות בבית מודע אקלימי. היה לי משרד אדריכלות בגולן, שסגרתי לפני עשר שנים והתחלתי לעבוד במועצה האזורית עמק הירדן, כמנהל מחלקת רישוי עסקים, אחראי על חצי מחופי הכנרת, על תכנית-אב לשטחים פתוחים ועוד דברים שונים מתחום הסביבה. אני מאוד אוהב ומתחבר לתחום.

“כשהתחלנו את תהליך התכנון, למדתי את הרקע האקלימי-גיאוגרפי האופייני לאניעם ועל פי זה, תכננו את הבית. בהתחלה, התעסקנו בשילוב עולם האסתטיקה והיעילות האנרגטית, עד שהבנו שאנחנו מובלים קודם על ידי האסתטיקה ולכן החלטנו לנטוש את החיפוש אחר הבית המרשים ולהתמקד ברעיונות של יעילות אנרגטית.

“לצורך זה, בחרנו מבנה פשוט, שמזכיר מבנה תעשייה, אך יכול לשמש כפלטפורמה לניסויים בעולם האנרגיה. כך, למשל, חימום פאסיבי על ידי שמש, אוורור וקירור על ידי אנרגיית הרוח ועוד רעיונות נוספים. בנוסף, היה לנו חשוב להשאיר זיכרון היסטורי של סגנון הבנייה הגולני ושימוש במוטיבים של הבנייה הקדומה והמקומית. לכן בנינו קירות מאבן בזלת מקומית, שחודרת מהחוץ פנימה.

חלי: “את הבית בנינו כבית שצומח עם המשפחה. כשהמשפחה התרחבה, גדלנו לקומה שנייה. בנינו מדרגות משאריות של הבנייה בחלק התחתון והמדרגות מהוות פריט עיצובי וייחודי. מתחת למדרגות, הפכנו את החלל הזה לסוג של גינת זֶן”

חלי: “גם אני מגיעה מתחום האדריכלות. כשהגענו לגולן, בעצם התחלתי לעבוד בעבודות שונות והתרחקתי מהאדריכלות. לפני שמונה שנים, התחלנו לבנות את הצימרים שלנו ואני לקחתי את הניהול והאחריות על המתחם שלנו שנקרא ‘שני שבלולים’. אני זו שמשווקת אותם, מארחת, מתחזקת וכל מה שקשור לניהול העסק. כמובן, שאני מתפקדת גם כאימא במשרה מלאה”.

מה מיוחד בצימרים שבניתם?

רני: “בבניית הצימרים שלנו, היה לנו חשוב ליצור חוויה של אירוח גולני אותנטית, שזה אומר בנייה מחומרים שלוקטו בשטח, אבנים מקומיות שאספנו ממש בידיים. שימוש בחומרים טבעיים בלבד גם בבניית הרהיטים ובחומרים ברי קיימא. הצימר בנוי בצורה של שבלול והרעיון הוא שהמבנה מקבל את האורח מהצד הרחב והמזמין ובתנועה מתכנסת מגיע לשיא הפרטיות והמקום המוגן של אזור השינה. עסקנו בתכנון של המון צימרים ונחשפנו לבחירות הקלות של הלקוחות. אנחנו חושבים ומאמינים שהבחירות העיצוביות והתעוזה של הלקוח יכולות להוביל לשיפור אחוזי התפוסה והחוויה של האורחים והנופשים”.

 בטון חשוף

מהו החלק האהוב עליכם בבית?

רני: “החלק האהוב שלנו הוא הקומה התחתונה, אזור הסלון, פינת האוכל והמטבח. זהו חלל פתוח, מוקף חלונות וחיבור לחוץ משלושה כיוונים. זה המקום שבו יושבים כולנו, במיוחד בחורף, סביב הקמין. אנחנו אוהבים לשבת בפנים ולראות את החוץ. המקום תמיד מואר ומשדר חום. גם רצפת העץ הטבעי משתלבת. בבית אין טיח, התקרה היא בטון חשוף. חשוב היה לנו לשמור על הצורה הטבעית של החומר בלי לכסות עליו.

למרות שהבית לא גדול, החלל הפתוח מאפשר להזיז דברים בקלות ולארח הרבה אנשים”.

 פריט אהוב במיוחד

חלי: “את הבית בנינו כבית שצומח עם המשפחה. כשהמשפחה התרחבה, גדלנו לקומה שנייה. בנינו מדרגות משאריות של הבנייה בחלק התחתון והמדרגות מהוות פריט עיצובי וייחודי. מתחת למדרגות, נוצר שטח שחיפשנו מה לעשות בו. עם הזמן, הפכנו את החלל הזה לסוג של גינת זֶן, חצץ ואבנים תלויות. תליית אבנים זו אהבה של רני”.

 הקנייה האחרונה שלך לבית

רני: “קנינו מכשיר כושר כי היה חסר לנו מתלה לבגדים בסלון. מנסים לנצל אותו גם לכושר, למרות שפחות יוצא”.

 מהו החלק בבית שמייצג אתכם?

רני : “החלק שמייצג אותי זו הגינה שיש בה מגוון צמחי עשיר מאוד ובעיקר צמחייה מקומית, שתורמת תרומה מכרעת ליעילות האנרגטית של הבית. צמחייה מקומית אינה צורכת השקיה ומייצרת מיקרו-אקלים סביב הבית, שעוזר בהורדת עומס החום בבית. בקיץ, יש בחוץ בריזה נעימה. בחורף, העצים נשירים והשמש חודרת לבית ומחממת”.

 האם הייתם משנים משהו בבית?

חלי: “הייתי משנה את המטבח, מגדילה אותו ופותחת אותו. הייתי רוצה שתהיה לי אפשרות לבשל בו בנוחות רבה יותר מהיום. הייתי גם רוצה שהבית יהיה קומה אחת, משיקולי נוחות”.

רני: “הייתי רוצה להמשיך את מימוש הרעיונות לניסויים אקולוגיים בהשפעות אקלימיות, כמו קיר צומח בבית, ארובות עיבוי, פיתוח הפטיו ועוד”.

יש משהו שחשוב לכם להביע?

חלי: “מבחינתי, הבית הזה מייצג את ההתחלה של החיים שלנו בגולן. מייצג את הקמת המשפחה שיצרנו פה ואני אוהבת אותו מאוד”.

רני: “חשוב שאנשים שניגשים לבנות את ביתם יחשבו באמת מה האדריכלות יכולה להציע להם. לא לפנות לאדריכלות של מגזינים, אלא חיפוש מהותי, שיענה ויעצים את איכות החיים המשפחתית, האקלימית והכלכלית שהבית יכול להציע להם”.