היא יועצת אסטרטגית ומפתחת תוכניות אסטרטגיות לארגונים גדולים ולמשרדי ממשלה, "לשינוי המציאות, ככה שתהיה טובה יותר עבורנו, התושבים". האורחת שלנו לשבת היא אלה שלומקוביץ, מאל-רום
קצת על עצמך
"אלה שלומקוביץ, אימא לנגה, מעיין, אריאל ואלון, אשתו של אביב שעל, יזמת בנשמתי, אקטיביסטית, מאמינה בקהילות וחיה בתוכן. חברת מליאה במועצה האזורית גולן".
איפה נולדת וגדלת?
"נולדתי וגדלתי בבאר שבע, עבדתי שם במגוון תפקידים ציבוריים, ביניהם ניהול מחלקת הנוער של עיריית באר שבע, לצד רוביק דנילוביץ".
מגורים
"חברת קיבוץ אל-רום".
עיסוק
"יועצת אסטרטגית ומפתחת תוכניות אסטרטגיות לארגונים גדולים ולמשרדי ממשלה. אני בעלת עסק כבר קצת יותר מ-20 שנים ועובדת עם יישובים, מועצות, ארגונים ומשרדי ממשלה, לשינוי המציאות, ככה שתהיה טובה יותר עבורנו, התושבים".
איך נראה יום שישי שלך?
"אני אוהבת מאוד לבשל ובשנה האחרונה, משקיעה אפילו יותר כשנגה, הבכורה, חוזרת משנת השירות שהיא עושה בעוטף. ימי שישי שלי מתחילים בסיבוב עסקים מקומי, כי אני מעדיפה לקנות מהחברים והשכנים שלי בגולן, ממשיכה בבישולים וכשהאוכל מוכן, לקראת הצהריים, זה נגמר הרבה פעמים בכוס יין אצל פלטר, (או כמה כאלה). משם, חוזרים לארוחת שישי, במצב רוח טוב".
מה כוללת ארוחת השבת שלכם?
"למרות שאנחנו לא דתיים, אנחנו מקפידים על קידוש בארוחת שבת, כולל שירים מסורתיים (וגם כאלה שהמצאנו לעצמנו לאורך השנים).
"כמו אצל כל עם ישראל, הרבה יותר מדי אוכל ובגלל שאנחנו מאוד אוהבים לארח, וגם גרים צמוד לאחי הקטן, הרבה פעמים ארוחות השישי שלנו כוללות חברים שלנו ושל הילדים וכמובן, משפחה מורחבת. תמיד יהיו לפחות שתי מנות בשריות, מנה צמחונית אחת לצמחוניים שבחבורה ולפחות מנה אחת ללא גלוטן לצליאקית. השולחן שלנו גם מלא ירקות, כי כולנו מאוד אוהבים, אז יש סלטים מכל הסוגים – ירוקים ומבושלים.
"הסלט המבושל הכי אהוב אצלנו הוא המרדומה של אימא שלי (מטבוחה בגרסה הטריפוליטאית שלה) ותמיד יש ויכוחים סביב השולחן כמה חריפה המרדומה".
זיכרון ילדות משבת
"כילדים, שבת היה יום הטיולים שלנו וחרשנו את כל הארץ, לאורכה ולרוחבה. בגלל שגרנו בבאר שבע, אחת הערים שהיינו נוסעים לבקר בה הרבה בשבתות הייתה חברון ואני זוכרת כמה הייתי מתפעלת ממנפחי הזכוכית בשוק".
מה הכי כיף בשבת שלך?
"השבוע שלי עמוס בפרויקטים ובעשייה ושבת אצלנו היא יום מנוחה אמיתי. אני הכי נהנית מזמן המשפחה האיכותי שלנו ומלשחק משחקי קופסה משמחים".
המלצה על ספר
"אני תולעת ספרים וקוראת שלושה-ארבעה ספרים בשבוע בממוצע. אני לא נרדמת בלי ספר ביד, ויש המון המון ספרים טובים שהייתי רוצה להמליץ עליהם. אבל בגלל שאנחנו גולניים, אני רוצה לפרגן פה לעינת שמשוני, בת הגולן, שהיא סופרת מוכשרת ביותר והספרים שלה אדירים. אני אוהבת במיוחד את 'מלאך', אבל כולם טובים".
עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה?
"עם אחי הגדול, שנפטר לפני 20 שנים. אני עדיין מתגעגעת".
מה עושה בשעות הפנאי?
"לפני המלחמה, הייתי מאוד אדוקה בתרגולי היוגה והמדיטציה שלי בבקרים. אני גם מתאמנת אצל אביגיל, בעין זיוון, בסטודיו לפילאטיס מכשירים. כאמור, אני קוראת המון".
איך משפיעה עלייך המלחמה?
"המלחמה קשה לי הן בפן הפרקטי, של גידול הילדים ותפעול עסק בתוך מציאות מטורפת, שמתהפכת כל שני וחמישי והן בפן הנפשי, להתמודד עם אובדן כל כך גדול, תוך זמן כל כך קצר. מהשבעה באוקטובר, הייתי בעשרות לוויות, אזכרות ושִבעות. אני מאחלת לנו שנהיה ראויים לכל האובדן הזה. הלוואי שנצליח להגיע למצב של שלום וביטחון בישראל".
מהו המוטו שלך בחיים?
"מתחת לשולחן העבודה של אבא שלי, יש את הציטוט: 'במקום בו אין אנשים, היה אתה איש'. גדלתי לאור המשפט הזה, ואני משתדלת ליישם אותו לאורך החיים, בכל מה שאני עושה".
מהו החלום שלך?
"ביום שני, ה-15.6.26, אני מגשימה את אחד החלומות הכי גדולים שלי ויחד עם שתי שותפות אדירות שלי – אורי קליפר וחגית לרר, ובתמיכת המועצה האזורית גולן, אתר החרמון ועמותת 'רוח הגליל', אנחנו מפיקות אירוע TEDX בפסגת החרמון.
"אני כרגע מתענגת על ההגשמה הזו והחלומות האחרים עוד יגיעו".
מה את הכי אוהבת בגולן?
"את האנשים. זה זן אחר של אנשים. הלוואי שמדינת ישראל תלמד מאתנו איך חיים יחד באהבה ובקהילתיות, גם כשיש אי הסכמות".
מה את מאחלת לעצמך?
"אני מאחלת לכולנו שכל חיילי צה"ל יחזרו הביתה בשלום, שנהיה טובים אחד לשני ושנעשה טוב בעולם".
