הדרוזים משרתים בצה”ל שנים רבות, המפגש הראשון של ילדינו איתם מתקיים בצבא, לאחר הכרות בחוברות הלמידה במולדת. לדרוזים דוברי הערבית, דת עצמאית ויחודית, שעיקריה נשמרים בסוד. דר’ רבקה מרום, רכזת המוזיקה של בית הספר “מצפה גולן”, מצאה הזדמנות ליישם “קיום משותף”.
אשתקד תזמורת ה’-ו’, התזמורת הייצוגית של “מצפה גולן” נסעה לכפר חורפיש, השוכן בגליל העליון. לנסיעה הצטרפה המורה לערבית, סיגל חתוכה. בכפר חורפיש נפגשו הנגנים עם איש החינוך פואז חוסיין, חבר באגודת שוחרי הספרות וכותב הספר שליקט סיפורים דרוזיים בעברית: “סיפורי זקני חורפיש” (1992). בעבר ניהל את מחלקת החינוך בחורפיש. פואז קיבל את הנגנים, ערך לתלמידים סיור בכפר, סיור שלווה בסיפורים על הדרוזים.
ילדי התזמורת התארחו בביה”ס מנגן חורפיש א’, בניהולו של עמאד חוסיין. הילדים מביה”ס חורפיש הופיעו בפני תלמידי “מצפה גולן” ותזמורת “מצפה גולן” בניצוחו של ולאדי סבייב ניגנה מספר יצירות. ההכרות הקצרה הייתה גירוי גדול לאירוח שהתקיים ביום ראשון.
תלמידי חורפיש וצוות מורים מלווה הגיעו לבני יהודה והתקבלו בחום. התכנסו רכז התוכנית, נימר שנאן והמורים המקצועיים מחורפיש עם צוות המורים מ”מצפה גולן”. דר’ מרום הסבירה לצוות שמטרת המפגש לקרב את הילדים. לא בשיח, בעשייה מוזיקאלית. הצוות הוזמן להתמודדות עם קיום משותף הלכה למעשה. בעזרת המוזיקה הובל כל ילד לראות בתבונה, לרצות באומץ וכוח לבצע. דר’ מרום הציבה אתגר: “אחלק אתכם לקבוצות עבודה. בקבוצה יהיו מורים ותלמידים משני בתי הספר. יש להכיר את התלמידים, לשמוע את קולם, להכיר את יכולתם המוזיקאלית ולהבנות קומפוזיציה (הלחנה). חיבור מוזיקה חדשה המיועדת להיות מבוצעת להופעה מול כל “מצפה גולן” בעוד שעה וחצי בלבד. הצוות חייך אחד לשני באהבה. הצוות המקצועי קיבל אתגר לתכנן עשייה חינוכית אל מול האתגר המשני להביא את הילדים ליישום עשייה משותפת.
למועדון בני יהודה הגיעו תלמידיי תזמורת ה’, תזמורת ו’-ז’ (אלו שחוו את המפגש בשנה שעברה), ומספר קבוצות שמתארגנות בימים אלו לפסטיבל “מצפה גולן” ה-12, המוקיר השנה את עשייתו רבת השבחים של המלחין קובי אושרת.
מנהל “מצפה גולן”, יריב גל קיבל את פני האורחים ואמר: “כבוד גדול בעבורנו לארח אתכם כאן ליום מוזיקאלי, שיהיה חוויה גדולה לכם ולנו”. מנהל בי”ס חורפיש, עמאד חוסיין אמר: “אני מתרגש מפני העשייה המשותפת ואני מקווה להמשיך ולעשות ביחד”. ניתנו הוראות התנהגות ליום העשייה.
ארבע הקבוצות שיצאו לעבודה היו: קבוצת תזמורת כלי הנשיפה בניצוחו של ולאדי סבייב ובליווי יאיר פרץ המורה לכלי נשיפה, אליהם הצטרף סאלם בדר, המורה לאורגן של חורפיש ואיתם הקלידנים משני בתי הספר.
קבוצת כלי המיתר עם מתן אלישע מחנך כתה ה’ בבי”ס מצפה גולן והמורה לגיטרה ב”חוג לכל ילד”, איתו המורים מחורפיש: המורה לעוּד, מאמון סלימאן והמורה עבדאללה מחמוד, המורה לכינור והילדים המנגנים בגיטרות, כינורות ועוּד משני בתי הספר.
קבוצת הדרבוקות. רונן כהן המורה לדרבוקות בבי”ס “מצפה גולן” עם רביע עמר המורה לדרבוקות מחורפיש ונציגי הילדים בשני בתי הספר, עזבו לחדר הדרבוקות.
קבוצת הדבאקה עם מדריכת הדאבקה אבו גמעה מחורפיש. קיבלה באהבה את ילדי ריקודי הסלונים ובנות הריקוד המודרני מ”מצפה גולן”. כולם ביחד למדו לרקוד דאבקה.
לפני ההופעה נפגשו כל הילדים המשתתפים לארוחה משותפת אותה הכינו ביחד. בהדרכתה המופלאה של ליליאן פארס המורה להתעמלות שהתלוותה לקבוצה מחורפיש. תלמידי חורפיש למדו את תלמידי “מצפה גולן” להכין טבולה, מאכל ים-תיכוני (מצרכים שהביאו האורחים). כל המורים מחורפיש הוזמנו לארוחה. בסיום הארוחה הופיעו הקבוצות בקומפוזיציות שנבנו ביחד באולם הספורט של בית הספר מול כל תלמידי בית הספר והורים שהגיעו לצפות. כמובן ששולבו גם ההופעות שהוכנו מראש.
אמא כתבה באחד המסרונים: “בתי חזרה היום נרגשת מאוד מהמפגש עם החבר’ה מחורפיש. אמרה במילים שלה שמבחינתה היא עשתה היסטוריה בעצם זה שנפגשתם איתם ושהיה לה יום מרגש ונפלא. והוסיפה: רציתי להודות לך באופן אישי על המיזם הנפלא הזה ומקווה מאוד שזה יימשך כי זה לימוד אמיתי, ערכי ותרבותי”.
יישמנו קיום משותף שכולו מוזיקה. הכרנו בחשיבות הזיקה של כל לאום להיסטוריה, לדת, ולתרבות הייחודית לו, תוך הסכמה על המסגרת והחוקים בתוכם פועלים. דרך למידה חוויתית ודיאלוגית ששברה חומות של זרות ודעות קדומות. ניפגש באהבה ובאחווה לעשייה משותפת לא רק בצה”ל.
באולם הספורט של “מצפה גולן” מעולם לא היו כל כך הרבה כלי נגינה שהביאו את המוסיקה ממקומה הטבעי לכל תלמידי בית הספר. תזמורת בית הספר הייצוגית רגשה בהכנת קטע של הזמרת פארוז. שיריו של קובי אושרת התחברו עם מוסיקת דבקה קצבית.
ד״ר רבקה מרום
